בעוד המשא ומתן לשלום בהובלת ארצות הברית נמשך ללא פריצת דרך של ממש, המלחמה בין רוסיה לאוקראינה מתנהלת יותר ויותר גם בזירת התודעה הפוליטית והאסטרטגית. הקרמלין מציג את ההתקדמות האיטית לאורך קו החזית כהוכחה לניצחון בלתי נמנע, אך קייב מבקשת למקד את הדיון במחיר האנושי ההולך ומאמיר שמוסקבה משלמת, מתוך הנחה שהצטברות האבדות עלולה לאורך זמן לערער את נחישותו של הנשיא ולדימיר פוטין.
הדרג המדיני והצבאי באוקראינה אינו מסתיר כי בשלב זה אין ברשותו את הכוחות הדרושים למתקפת־נגד רחבת היקף, שתשיב במהירות את כלל השטחים הכבושים. בהתאם לכך, היעד האסטרטגי לשנת 2026 אינו שחרור מיידי של טריטוריה, אלא הפיכת העימות למלחמת התשה שיטתית: גרימת אבדות כבדות ומתמשכות לצבא הרוסי, עד שהמשך הכיבוש יהפוך לבלתי נסבל. שר ההגנה החדש, מיכאילו פדורוב, הצהיר כי המטרה היא לנטרל עד 50 אלף חיילים רוסים מדי חודש.
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין | צילום: Ilya PITALEV and Handout / various sources / AFP
יעד זה משקף תפיסה שלפיה המפתח אינו בהכרח כיבוש מחדש של שטח כאן ועכשיו, אלא שחיקה עקבית של יכולותיה ההתקפיות של מוסקבה. לפי הערכות עצמאיות, בשנתיים האחרונות השתלטו הכוחות הרוסיים על פחות מאחוז נוסף משטחה של אוקראינה - במחיר כבד במיוחד במספר ההרוגים והפצועים. במקביל, שדה הקרב השתנה מן היסוד: הקווים הסטטיים של ראשית הלחימה פינו את מקומם ל"אזור אפור" רחב הנשלט בידי רחפנים אוקראיניים.
הכי מעניין
מוסקבה התאימה את דפוסי הפעולה למציאות בשטח. היא צמצמה הסתערויות המוניות והעדיפה חוליות חדירה קטנות הבוחנות את ההגנות האוקראיניות ומחפשות פרצות, אלא שהלחץ הפוליטי להציג הישגים מוחשיים דוחף את המפקדים הרוסים להמשיך בהתקפות - מצב שמעניק לקייב יתרון מובנה ככוח מגן. לפי מקורות אוקראיניים, האבדות הרוסיות חצו לאחרונה את רף 30 אלף החיילים בחודש, נתון שלראשונה גבוה מיכולת הגיוס באותו פרק זמן.
עוד כתבות בנושא
מאז תחילת הפלישה, לפני ארבע שנים בדיוק (24 בפברואר 2022), ניסה הקרמלין למזער את הסיקור התקשורתי ולרכך את ההשלכות הפוליטיות של האבדות באמצעות מיקוד הגיוס באזורים עניים ובקרב מיעוטים אתניים, ואף באמצעות חנינות לאסירים. בהמשך הוצעו מענקי חתימה נדיבים ושכר תחרותי למתנדבים. אולם היכולת לספוג אבדות אינה בלתי מוגבלת, וככל שהמלחמה מתמשכת כך גם גוברת העלות הכלכלית של שימור התמריצים הללו בכלכלה הנתונה ללחצים.
במקביל, אוקראינה בנתה תשתית דיגיטלית מתקדמת ההופכת את השימוש ברחפנים למערכה שיטתית. באמצעות פלטפורמות כגון מערכת ePoints מתועדות ומאומתות האבדות הרוסיות, באופן המאפשר הערכה בזמן אמת של ביצועי היחידות והתאמת הטקטיקות. לפי קייב, בדצמבר 2025 לבדו פגעו יחידות הרחפנים ביותר ממאה אלף יעדים רוסיים - עלייה של 31 אחוז לעומת החודש הקודם. גם קולות רוסיים מכירים בכך שמדובר במודל לחימה שנועד לייצר לחץ עקבי ומתמשך.
חיילים ישראלים פרוסים ליד הגבול עם לבנון. | צילום: אייל מרגולין/פלאש90
חיילים אוקראינים במהלך אימון באזור הקרבות. | צילום: AFP
משוריין של צבא אוקראינה חולף ליד מכונית בוערת סמוך לגבול, שבוע שעבר. | צילום: איי.פי
שריפה בבית פרטי שנהרס במהלך מתקפת טילים בעיירה קוסטיאנטיניבקה שבאזור דונייצק. | צילום: AFP
מלחמת רוסיה-אוקראינה. | צילום: AFP
לדברי שר ההגנה הבריטי ג'ון הילי, מוסקבה נעשית תלויה יותר ויותר במתגייסים זרים כדי לפצות על האבדות. ועוד, פוטין נמנע מגיוס כללי נוסף מחשש לערער את היציבות הפנימית ולעודד בריחה של גברים בגיל לחימה, אך גם החלופות - הגדלת ההוצאה הציבורית או צמצום המתקפות - טומנות בחובן סיכונים פוליטיים וכלכליים. על רקע זה מתרבות הידיעות על ניסיונות רוסיים להגביל או לחסום את טלגרם, צעד המתפרש בידי משקיפים כסימן לדאגה מפני מתחים חברתיים.
עבור רבים ברוסיה נותרה המלחמה אירוע מרוחק, המתווך בעיקר באמצעות תעמולה. אולם גידול מתמשך במספר הקורבנות, בצירוף קשיים כלכליים, עלול לצמצם את המרחק הפסיכולוגי הזה ולהגביר את הלחץ על השלטון. כעת, עם כניסת המלחמה לשנתה החמישית, קייב מהמרת כי שילוב של אבדות גוברות, עלויות כלכליות ואי שקט פנימי עשוי בסופו של דבר לאלץ את פוטין לבחון מחדש את האסטרטגיה שלו ולשקול פתרון מדיני ממשי יותר - עוד צעד, אולי, לקראת הסכם שלום.
עוד כתבות בנושא
