הפרשן של הוושינגטון פוסט, דייוויד איגנייטיוס, טוען כי נראה שהולך ומתרקם הסכם עבור אוקראינה, וכי "על אף היסודות השבריריים", מאמצי השלום של טראמפ הם "בחלקם מבטיחים". לדבריו, שליחיו של טראמפ, סטיב ויטקוף וג׳ארד קושנר, "נראים כמי שמבינים שההגנה הטובה ביותר עבור אוקראינה טמונה בשילוב של ערבויות ביטחוניות מחייבות ושגשוג כלכלי עתידי".
ועוד, לדברי איגנייטיוס (המצטט מקורות אוקראיניים ואמריקניים), "חבילת המשא ומתן" כוללת שלושה מסמכים - תוכנית שלום, ערבויות ביטחון ותוכנית לשיקום כלכלי. בשלושת המסמכים האלה מופיעים שבעה סעיפים קריטיים בסך הכול. אתמול (ד') הציג הפרשן לראשונה בעמודי העיתון את התוכנית המלאה, תוך שהוא מדגיש כי השיחות עדיין נמשכות.
מימין לשמאל: נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי | צילום: AFP
הצטרפות לאיחוד האירופי
הכי מעניין
אוקראינה אמורה להצטרף לאיחוד האירופי, אולי כבר החל מ־2027. כמה ממדינות האיחוד סבורות שמדובר בלוח זמנים מהיר מדי, אך ממשל טראמפ מאמין שיוכל להתגבר על התנגדותה של הונגריה. הצטרפות מהירה לאיחוד עשויה לקדם מסחר והשקעות, לחייב את קייב ברפורמות נגד שחיתות עמוקה במגזר הציבורי, ולדברי איגנייטיוס תהיה זו הצלחה משמעותית מבחינת קייב - שכן "מלחמה זו עוסקת בשאלה האם אוקראינה יכולה להפוך למדינה אירופית", רעיון שפוטין מתעב.
ערבויות ביטחון
ארצות הברית תעניק ערבויות ביטחון "בסגנון סעיף 5", שבמסגרתן תגן על אוקראינה אם רוסיה תפר את ההסכם. קייב דורשת שתי חבילות ערבויות נפרדות: אחת שתיחתם בידי נשיא ארה"ב ותאושר בקונגרס, ואחרת מול מדינות אירופה. צוות עבודה משותף אמריקני־אוקראיני בוחן כיצד ייושמו הערבויות וכמה מהר תוכל קייב, יחד עם בעלות בריתה, להגיב במקרה של מתקפה רוסית מחודשת. איגנייטיוס מציין כי האמריקנים מוכנים להמשיך גם את הסיוע המודיעיני שהם מעניקים לאוקראינה כיום.
טראמפ וזלנסקי בבית הלבן, בשבוע שעבר. | צילום: AFP
ריבונות
המסמך מאשרר את ריבונותה של אוקראינה, אך סוגיית גודל הצבא עדיין לא נפתרה. התוכנית המקורית בת 28 הסעיפים קבעה כי לצבא יהיו 600 אלף חיילים; הגרסה המצומצמת בת 19 הסעיפים, שנוסחה מחדש בידי האוקראינים, העלתה את המספר ל־800 אלף. עם זאת, קייב דוחה את דרישתה של מוסקבה לקבוע בחוקה תקרה לכוח האדם הצבאי. פתרון אפשרי עשוי להיות מודל שבו לצד הצבא הסדיר יופעלו כוחות משלימים ועתודות - בדומה למשמר הלאומי בארצות הברית.
אזור מפורז
יוקם לאורך כל קו הפסקת האש - מדונצק ועד מחוזות זפוריז'יה וחרסון - ויפוקח בדומה לאזור המפורז המפריד בין שתי הקוריאות.
חילופי שטחים
גם כאן, הסוגיה טרם נפתרה. רוסיה דורשת שאוקראינה תוותר על 25% ממחוז דונצק שעדיין נמצא בשליטתה. שליחיו של טראמפ (וגם טראמפ עצמו) טוענים כי ממילא סביר שבחצי השנה הקרובה תאבד קייב חלק גדול מהשטח. אחרים, ובהם הגנרל דייוויד פטריאוס, חולקים על כך. האמריקנים ניסו לשכנע את זלנסקי באמצעים שונים, כולל הצעה להפוך את האזור למפורז, אך הוא התנגד בתוקף.
דונלד טראמפ וולדימיר פוטין | צילום: ANDREW CABALLERO-REYNOLDS / AFP
תחנת הכוח הגרעינית זפוריז'יה
לא תהיה עוד תחת שליטה רוסית. אחת האפשרויות הנדונות היא שמתקן הענק ינוהל על ידי ארצות הברית. האוקראינים תומכים בכך, ורואים בכך מנגנון הגנה מפני תוקפנות רוסית עתידית.
שיקום כלכלי
ממשל טראמפ רואה ביותר מ־200 מיליארד הדולרים של נכסים רוסיים קפואים באירופה מקור מרכזי למימון השיקום. בתוכנית הראשונית הוצע להשתמש בכ־100 מיליארד, סכום שעשוי לגדול. לכך יתווספו השקעות אמריקניות: הבית הלבן מקיים שיחות עם לארי פינק, מנכ"ל BlackRock, במטרה להחיות את היוזמה להקמת קרן פיתוח אוקראינית שתוכל למשוך כ־400 מיליארד דולר, בשיתוף הבנק העולמי. טראמפ מעוניין בקידום השקעות דומות גם ברוסיה. עמדתו נותרה כשהייתה: עשו עסקים, אל תנהלו מלחמות.
עוד כתבה בנושא
