"טראמפ אינו אידיאולוג אלא פונקציונלי ופרגמטי, וזו עוצמתו"

אריאל ויטמן, עורך מדור הדעות בעיתון "גלובס" ומגיש הפודקאסט "רוח מערבית", התארח בפודקאסט "על המשמעות" והתייחס לזרמים השונים בימין האמריקני, דמותו של טראמפ והאנטשמיות בארה"ב

תוכן השמע עדיין בהכנה...

מהשער האחורי אל מרכז החדר הסגלגל. טראמפ וא־שרע, השבוע | איי.אף.פי

מהשער האחורי אל מרכז החדר הסגלגל. טראמפ וא־שרע, השבוע | צילום: איי.אף.פי

בפרק של הפודקאסט "על המשמעות", מארח עו"ד תמיר דורטל את אריאל ויטמן, עורך מדור הדעות בעיתון "גלובס" ומגיש הפודקאסט "רוח מערבית", לניתוח מעמיק של התמורות האידיאולוגיות בימין האמריקני. השיחה מבקשת לבחון את שורשי המחלוקת בתוך המפלגה הרפובליקנית, תוך הצגת "וו" אינטלקטואלי המנתח את ארצות הברית לא רק כמעצמה, אלא כניסוי אנושי בשאלה האם חברה מסוגלת לכונן ממשל טוב מתוך עיון ובחירה.

ויטמן מנתח את סגנון הנהגתו של נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ ומסביר כי עוצמתו טמונה דווקא בהיעדר משנה אידיאולוגית סדורה. לדבריו, "נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ אינו אידיאולוג אלא פונקציונלי ופרגמטי, וזו עוצמתו המאפשרת לו ללחוץ במקומות שנשיא אחר לא היה מעז להגיע אליהם. חוסר הקוהרנטיות האידיאולוגית שלו מייצרת הרתעה אפקטיבית, שכן העולם מפחד מהנשיא הבלתי צפוי בוושינגטון, מה שמאפשר לו להשיג מטרות לאומיות במקומות כמו גרינלנד או נאט"ו, שאיש לפניו לא העז לאתגר”.

מרכז הכובד של הריאיון עוסק בפיצול הפנימי בימין האמריקני, הנע בין תפיסת "שלום מתוך עוצמה" לבין זרמים בדלניים גוברים. ויטמן מציין כי "אנחנו רואים כיום ויכוח מוחלט בתוך המחנה הרפובליקני. בעוד שדמויות כמו שר החוץ המיועד מרקו רוביו דוחקות לפעולה אקטיבית, סגן הנשיא ג'יי. די. ואנס מייצג קו שמרני-פופוליסטי המבקש לצמצם את ההתערבות האמריקנית בעולם. בתוך המחנה הזה קיימות גרסאות שבקצה שלהן הופכות לאנטישמיות מוחלטת, המאשימה את הקשר עם מדינת ישראל בכל הסתבכות צבאית של ארצות הברית".

הכי מעניין

השיחה מעמיקה אל תוך השינויים התרבותיים המזינים את הפוליטיקה החדשה, כולל ביקורת על אנשי תקשורת כגון טאקר קרלסון. ויטמן טוען כי "העובדה שחלק מהימין האמריקני הלך למחוזות של הערצת נשיא רוסיה ולדימיר פוטין נובעת מצורך פסיכולוגי להשליך כישלונות פנימיים על גורמים חיצוניים. האנטישמיות היא כלי פוליטי ששימש לאורך ההיסטוריה מעמדות שונים כדי להשיג הישגים פוליטיים, והיא מאפשרת לאותם זרמים לא להתמודד עם הכישלונות האישיים שלהם כמדינה או כמחנה, ולהאשים את ה'ציונים' בכל משבר, החל מהנעשה בטיוואן ועד לנשיא ונצואלה ניקולאס מדורו".

עוד כתבות בנושא

בסיום דבריו, מתייחס ויטמן בקצרה להשלכות הפוליטיות בישראל ומדגיש את הצורך ב"ברית משרתים" אל מול האתגר הכלכלי שמציב המגזר החרדי. הוא מסכם: "מבחינת האיום הקיומי על מדינת ישראל, העובדה שציבור הולך וגדל אינו רואה עצמו חלק מהנשיאה בנטל היא הרסנית. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיות ארגנטינה שפושטת רגל, שכן הביטחון שלנו תלוי בחוסן הכלכלי. הציבור החרדי חייב להבין שהמודל הנוכחי, שבו אלפים חיים על חשבון משלם המיסים, לא יכול להתקיים לאורך זמן במציאות שבה המזרח התיכון אינו סובל חולשה".