ביקורו של ראש הממשלה ישראל בנימין נתניהו בוושינגטון היום (שלישי) והפגישה הדחופה עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, מדגישים את דאגתה העמוקה של ישראל מכך שתהליך דיפלומטי מחודש עם איראן - המתנהל במהירות ותחת לחץ פוליטי עז - עלול להוביל להסכם צר ולא מספק מבחינה אסטרטגית.
עוד כתבות בנושא
חשיבות הרגע מתעצמת עוד יותר עקב החלטתו של טראמפ להציב ארמדה אמריקנית מסיבית ליד איראן, הכוללת קבוצות תקיפה של נושאות מטוסים, מטוסים מתקדמים ומלווים ימיים במפרץ ובים הערבי, שמטרתם לאותת על נחישות ולתמוך בדיפלומטיה בכוח.
אך כפי שמזהירים איתן גלבוע, מומחה ליחסי ארה"ב-ישראל באוניברסיטאות בר אילן ורייכמן, והיועץ לביטחון לאומי לשעבר מאיר בן שבת, לחץ צבאי ללא קווים אדומים פוליטיים ברורים עלול להוביל לעסקה מהירה אך מסוכנת. הם מזהירים כי לחץ צבאי ללא בהירות אסטרטגית עלול לאפשר בדיוק את התוצאה שישראל חוששת ממנה ביותר: הסכם גרעין צר שמשקם את הלגיטימיות והמשאבים של איראן, תוך השארת איומי הליבה שלה ללא שינוי.
הכי מעניין
האינטרס המשותף של טראמפ ואיראן
גלבוע, המשמש גם חוקר בכיר במרכז BESA למחקרים אסטרטגיים, אמר ל-JNS כי איראן מפרשת את התעצמות ארה"ב דרך הפריזמה של העדפתו המכרעת של טראמפ להימנע ממלחמה. טהרן אינה מזלזלת בכוחה של וושינגטון, אך נראית משוכנעת שטראמפ רואה באיום הכוח הצבאי בעיקר מנוף.
"כרגע, טראמפ ואיראן חולקים אינטרס לטווח קצר בהימנעות ממלחמה", הסביר גלבוע. "התכנסות זו אינה בהכרח כוללת את ישראל". האסטרטגיה של איראן, הוא הוסיף, מעוצבת על ידי אמונתה ש"טראמפ אינו רוצה מלחמה", חישוב שמעודד את טהרן לבחון גבולות תוך הימנעות מעימות גלוי.
עוד כתבות בנושא
בן-שבת, כיום נשיא מכון משגב לביטחון לאומי ואסטרטגיה ציונית, הוסיף כי מהפרספקטיבה האיראנית, עצם קיומו של משא ומתן כבר מהווה רווח אסטרטגי. "מנקודת מבטו של המשטר האיראני, עצם העובדה שמתקיימות שיחות כבר מספקת לו שורה של יתרונות", הוא אמר ל-JNS.
השיחות מקהות את הלחץ הבינלאומי, מחלישות את המורל של מתנגדי המשטר, ופוגעות בהדרגה באמינות הפעולה הצבאית, הוא אמר. בן-שבת הדגיש כי זמן הוא הנכס היקר ביותר של טהרן. על ידי משיכת משא ומתן, איראן מבקשת להפוך את הדיפלומטיה למה שתיאר כ"מנגנון הכלה והתשה" אשר מעייף את אויביה תוך שמירה על חופש הפעולה שלה.
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ | צילום: Getty Images via AFP
למרות הלחץ הצבאי הגלוי, שני המומחים מזהירים מפני ההנחה שהסכם גרעיני קרוב. איראן גילתה פתיחות מוגבלת לדיון במגבלות על מלאי האורניום המועשר שלה, אך היא דחתה בתוקף את עקרון אפס ההעשרה, דרישה מרכזית בישראל. "כאשר אנשים מדברים על הסכם גרעין, הם מניחים שהוא קרוב", ציין גלבוע. "אבל יש פער משמעותי בין שני הצדדים", אפילו בנושא הגרעין.
פער זה מציב את טראמפ במצוקה פוליטית. לאחר שגינה את הסכם הגרעין מתקופת אובמה בשנת 2015 כאסוני, הוא זקוק כעת לכל הסכם חדש שייראה קשוח יותר ועדיין יימנע ממלחמה. איראן מבינה את הדילמה הזו ודוחפת לעסקה צרה שתגביל את המשא ומתן לנושא הגרעיני ולא תכלול טילים, תוקפנות אזורית ולוחמת פרוקסי. עבור ישראל, הסכנה היא שהסכם כזה, שיושג בצל הכוח הצבאי המכריע של ארה"ב, יספק לטהרן הקלה כלכלית ולגיטימציה מחודשת - תוך שמירה על יכולותיה המשפיעות ביותר.
עוד כתבות בנושא
בן שבת הדגיש כי מנקודת מבטה של ישראל, התוצאה הגרועה ביותר אינה מלחמה אלא הסכם גרוע, משום שהוא "ייתן למשטר חמצן לנשום ברגעו הקשה ביותר". עסקה צרה תאפשר המשך התעצמות צבאית, תחזק את מעמדה האזורי של איראן ותכין את הבמה למשברים עתידיים. לעומת זאת, הוא טען, "מצב שבו אין הסכם כלל עדיף על הסכם גרוע", שכן הסנקציות יישארו בתוקף וימשיכו לערער את שרידות המשטר.
שני המומחים הדגישו כי חששותיה של ישראל חורגים הרבה מעבר לתחום הגרעין. טילים בליסטיים וכוחות פרוקסי מהווים איומים מיידיים שהרתעה גרעינית לבדה אינה יכולה לנטרל. גלבוע הזהיר כי "טילים אינם כלי נשק תיאורטיים", וציין כי ניתן להשתמש בהם מתחת לסף הגרעיני כדי להרוס ערים ותשתיות. לדבריו, עסקה שמתעלמת מהממדים הללו תחזק את חוסר היציבות במקום למנוע אותה.
עוד כתבות בנושא
למרות היחסים האישיים החמים ביניהם, נתניהו וטראמפ אינם חולקים סדרי עדיפויות זהים. נתניהו מבקש לשמר לחץ צבאי אמין ולמנוע תוצאות דיפלומטיות שיחזקו את איראן לאורך זמן. טראמפ מבקש להימנע ממלחמה ולהבטיח הישג מכונן שהוא ייזכר עבורו.
"נתניהו רוצה שארצות הברית תפעל צבאית", אמר גלבוע. "טראמפ רוצה להימנע ממלחמה". פער זה הופך את התיאום הישיר וההדרגתי לחיוני, במיוחד כאשר וושינגטון מנווטת את המשא ומתן תחת כיסוי של פריסות צבאיות מסיביות.
טראמפ וחמינאי. ברקע - תחנת הכוח האיראנית באיספהן | צילום: EPA, AFP
ישראל אינה מתנגדת לדיפלומטיה. גם גלבוע וגם בן-שבת הדגישו שישראל תקבל פתרון דיפלומטי אם הוא מקיף, ניתן לאכיפה ובעל משמעות אסטרטגית. כדי לסייע לטראמפ להבין טוב יותר את המזרח התיכון, ישראל חייבת לנסח את טיעוניה במונחים שהוא מעריך, כפי שהוא אומר: אמינות אמריקנית, הרתעה ומורשת היסטורית. כל הסכם שיושג בצל קבוצות נושאות מטוסים אמריקניות, חייב להיות קשוח באופן מובהק מקודמו ומגובה במנגנוני אכיפה אמיתיים, הם הוסיפו.
האתגר של ארה"ב וישראל כאחד, הוא להבטיח שהצגת הכוח האמריקני ליד איראן לא תהפוך לתחליף לקשיחות אסטרטגית. כפי שהסביר בן-שבת, ביטחון מתמשך לא יגיע מניהול שאיפותיה של איראן, אלא מסיומן. עד אז, אפילו הארמדה הגדולה ביותר בעולם לא תוכל לפצות על עסקה שמחליפה יציבות לטווח ארוך תמורת נוחות לטווח קצר.
עוד כתבות בנושא
