ספרד החליטה לפתוח עידן חדש של עימות ישיר עם ענקיות הרשתות החברתיות, ומציבה את עצמה בדרך להפוך לאחת המדינות המחמירות ביותר באירופה בכל הנוגע להסדרת המרחב הדיגיטלי. מעל בימת World Government Summit בדובאי הכריז ראש הממשלה פדרו סנצ'ס על תפנית חדה במדיניות: ממשלתו מתכוונת לאסור על קטינים מתחת לגיל 16 גישה למדיה, לחייב את הפלטפורמות להטמיע מנגנוני אימות גיל אפקטיביים באמת ולהחיל צורות חדשות של אחריות פלילית על הנהלותיהן.
האיסור החדש והמתוקשר הוא חלק מהצעת חוק להגנת קטינים בסביבות דיגיטליות, שכבר אושרה בממשלה וכעת מצויה בדיון בקונגרס. היעד המוצהר כפול: להיאבק בניצול לרעה מצד פלטפורמות דיגיטליות גדולות ולהבטיח אקוסיסטם מקוון "בטוח, דמוקרטי ומכבד זכויות יסוד". לראשונה, הבהיר סנצ'ס, מנהלי חברות הרשתות החברתיות עשויים להישא באחריות אישית אם יימנעו מהסרת תכנים בלתי חוקיים או מסרים המסיתים לשנאה.
ראש הממשלה הספרדי, פדרו סאנצ'ז. | צילום: EPA/CHEMA MOYA
בין חמשת הצעדים שעליהם הכריז ראש הממשלה נכללת גם הפללה של מניפולציה אלגוריתמית ושל הגברה מכוונת של תכנים בלתי חוקיים. "אפס סובלנות כלפי כל צורה של כפייה", שב והדגיש סנצ'ס, תוך שהוא תוקף פעם נוספת את מה שכינה בעבר "קסטה טכנולוגית" - קבוצה שלדבריו מרעילה את השיח הציבורי באמצעות שימוש עמום ובלתי שקוף באלגוריתמים. והוא לא היחיד: המהלך הספרדי משתלב בהקשר בינלאומי המשתנה במהירות.
הכי מעניין
בדצמבר הפכה אוסטרליה למדינה הראשונה בעולם שאוסרת על קטינים מתחת לגיל 16 גישה לרשתות החברתיות, תוך קביעת קנסות של עד 49.5 מיליון דולר אוסטרלי לפלטפורמות כמו טיקטוק, אינסטגרם ופייסבוק במקרה של הפרות. גם באירופה נרשמת מגמה דומה: ב־27 בינואר הצביעה האספה הלאומית בצרפת בעד איסור שימוש ברשתות החברתיות לקטינים מתחת לגיל 15, תוך החרגת אנציקלופדיות מקוונות, שירותי חינוך והודעות פרטיות.
ילדים עם מסכים | צילום: שאטרסטוק
ילדים עם מסכים | צילום: שאטרסטוק
ילדים עם מסכים | צילום: שאטרסטוק
הדיון פתוח גם בבריטניה, שם אישר בית הלורדים איסור לבני 16 ומטה, הממתין כעת לאישור בית הנבחרים. במקביל, דנמרק וגרמניה בוחנות קביעת ספי גיל מינימליים והטלת מגבלות נוספות. מדריד, עם זאת, מבקשת להוביל את החזית האירופית: סנצ'ס הכריז על הקמת "קואליציית המתנדבים הדיגיטליים" - ברית עם חמש מדינות נוספות באיחוד האירופי שנועדה לתאם ולחזק את אכיפת כללי הרשת מעבר לגבולות הלאומיים. שמות המדינות טרם נחשפו, אך הפגישה הראשונה צפויה להתקיים בקרוב.
היוזמה מתקדמת על רקע כניסתו לתוקף המלא של Digital Services Act בתחילת 2024. בעוד שה־DSA מטיל חובות מחמירים על ניהול ופיקוח על תכנים, גובר במקביל החשש כי החמרת הכללים עלולה להידרדר לצורות של צנזורה ולהצית עימות חריף בין ממשלות, פלטפורמות דיגיטליות ובעיקר החברה האזרחית. את המתח מחריפה גם התפשטות הבינה המלאכותית היוצרת - ובייחוד זו שפותחה בידי האיש העשיר בעולם: אילון מאסק.
שירות הרשתות החברתיות הסיני טיקטוק על מסך סמארטפון | צילום: AFP
סנצ’ס הזכיר במפורש את המקרה של Grok, הצ'אטבוט שפיתחה חברת X, שספג ביקורת חריפה בשל יכולתו לייצר תמונות וסרטוני דיפ־פייק מיניים ומפורשים - גם בהקשרים הנוגעים לקטינים. ממשלת ספרד הודיעה כי תפעל בשיתוף הפרקליטות לבחינת הפרות אפשריות מצד Grok, טיקטוק ואינסטגרם, תוך אזכור פרשה נוספת העוסקת בהפצת מיליוני תמונות של נשים ללא אישורן.
אבל במוקד המהלך של מדריד לא ניצבת רק הגנת הקטינים, אלא גם שאיפה רחבה יותר לעצב מחדש את יחסי הכוחות בין מדינות ריבוניות לפלטפורמות גלובליות. ספרד, לפחות לפי חזונו של סנצ'ס, מבקשת להפוך למעבדה האירופית של ממשל דיגיטלי חדש - כזה שישלב ביטחון, אחריות וזכויות יסוד במרחב מקוון שהולך ונעשה קשה יותר לשליטה.
עם זאת, קשה להעריך עד כמה, ואם בכלל, תתורגם שאיפה זו להישגים ממשיים ואפקטיביים: יעילות מנגנוני אימות הגיל טרם הוכחה, הסיכון לצעדים סמליים יותר מאשר אופרטיביים הוא ממשי והגבול בין רגולציה לבין צמצום חופש הביטוי עלול להתברר בפועל כדק בהרבה מכפי שמבטיחות סיסמאותיו הקליטות של המנהיג הפרוגרסיבי באירופה.
עוד כתבות בנושא
