ממשל טראמפ פרסם בתחילת דצמבר את מסמך האסטרטגיה לביטחון לאומי שלו. בין ההכרזות הדרמטיות במסמך (והיו לא מעט) הייתה גם הכרזה על מיקוד חדש בחצי הכדור (המיספרה) המערבי, בעיקר באמריקה הלטינית. הממשל אפילו נתן למיקוד החדש את השם המרשים: ״נספח טראמפ לדוקטרינת מונרו״. עד כמה יש כאן שינוי באסטרטגיה האמריקנית, וכיצד ישפיע הנספח על התחרות עם סין?
זה 100 שנה שארה״ב רואה את אמריקה הלטינית ואת חצי הכדור המערבי בכלל כאזור השפעה שלה. במהלך המלחמה הקרה האמריקנים הפילו ממשלות בדרום אמריקה ובמרכזה, התנקשו במנהיגים ואפילו פלשו למדינות שהתקרבו לסובייטים. ההצדקה לפעולות הללו הייתה לא פעם "דוקטרינת מונרו", שהוכרזה בדצמבר 1823 מפי נשיא ארה״ב ג׳יימס מונרו.
הדוקטרינה קבעה שאמריקה הצפונית, המרכזית והדרומית "סגורות" בפני התרחבות נוספת של הקולוניאליזם האירופי. אף שהדוקטרינה לא קראה לשחרור המושבות שכבר יש למעצמות אירופה, היא הצהירה שכל ניסיון להרחיב אותן – באמצעות כיבוש המדינות העצמאיות של אמריקה הלטינית – ייתפס כפעולה עוינת נגד ארה"ב. בתמורה להתנהגות נאותה מצד האירופים, הדוקטרינה הבטיחה שארה"ב לא תתערב במלחמות שלהם.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
בזמנה, הדוקטרינה נתפסה יותר כהצהרת סולידריות מאשר כמדיניות. לארה״ב היה צי קטן וצבא זעיר. האמריקנים לא היו אז מעצמת־העל של העולם, אלא רפובליקה מפותחת־למחצה בצפון אמריקה. כדי להבין עד כמה הרתיעה הדוקטרינה את האירופים, דמיינו שהיום ברזיל תזהיר את ארה"ב לבל תפעל נגד ונצואלה.
אולם בחלוף השנים מאזן הכוח השתנה. הרפובליקה בקצה העולם הפכה למעצמה אזורית. באופן גובר והולך, דוקטרינת מונרו שימשה לא רק כדי לאיים על האירופים, אלא גם כדי להצדיק התערבות והתרחבות אמריקנית בחצי הכדור המערבי. מדוקטרינה שאמורה להרתיע מפני התערבות זרה, היא הפכה להצדקה של התערבות אמריקנית.
את השינוי הרשמי באופי הדוקטרינה הביא תאודור רוזוולט בדצמבר 1904. כנשיא ארה"ב, רוזוולט הכריז על "נספח רוזוולט לדוקטרינת מונרו", וקבע את הזכות של ארה"ב להתנהג כשוטר של חצי הכדור המערבי: ארה״ב תפעל במדינות האזור כדי למנוע "התנהגות לא תרבותית", כמו אי תשלום חובות, חוסר משילות או פגיעה בזכויות של ארה"ב. מאז ועד היום ארה״ב פועלת כראות עיניה באזור, מתערבת במדינות אמריקה כרצונה.
עוד כתבות בנושא
במהותו, "נספח טראמפ" לא שונה מ"נספח רוזוולט". הנספח מגדיר ארבעה יעדים לאסטרטגיה האמריקנית באזור: שמירה על יציבות ומשילות בהמיספרה המערבית כדי למנוע הגירה המונית, שיתוף פעולה עם מדינות האזור נגד רשתות פשע וסחר בסמים, שמירה על האזור נקי מנוכחות זרה עוינת ותמיכה בשרשרות ערך קריטיות, ושמירה על גישה למיקומים אסטרטגיים. כלומר: המיספרה בשליטה אמריקנית, לתועלת אמריקנית.
החידוש הגדול הוא השינוי בסדרי העדיפויות של הממשל. חצי הכדור המערבי ניצב כעת במקום הראשון בסדר העדיפויות בצמוד למזרח אסיה. בשלושת העשורים האחרונים לפחות, האמריקות היו זירה משנית במדינאות האמריקנית, שהתמקדה באירופה, במזרח התיכון ובמזרח אסיה. אבל האם המיקוד החדש בהמיספרה המערבית משמעותו גם נסיגה אמריקנית משאר העולם? לא בהכרח.
יש להבין שארה"ב מתמודדת היום עם איומים ניכרים מצד אמריקה הלטינית, שיכולים לפגוע בהשפעתה מעבר לאוקיינוס. ארה"ב לא יכולה להתחרות עם סין במזרח אסיה, או להקרין כוח למזרח התיכון ואירופה, אם החצר האחורית שלה עולה באש. המיקוד באמריקות הכרחי דווקא כדי להשיב את הבסיס הגיאופוליטי למעמדה של ארה״ב כמעצמת־על באירופה ובאסיה; כי המסד שהמעמד הזה ניצב עליו הוא חצר אחורית נטולת איומים.
עוד כתבות בנושא
מהם האיומים מצד מדינות דרום אמריקה ומרכזה? בראש ובראשונה, ההגירה הבלתי חוקית. מדינה לא יכולה לשמור על תפקוד פוליטי לאורך זמן כשהגבול שלה פרוץ לרווחה. מאז משבר הקורונה, ההגירה הבלתי חוקית מן הגבול הדרומי שברה שיאים היסטוריים. לדוגמה, בדצמבר 2023 זוהו או נתפסו כרבע מיליון ניסיונות חדירה (לא כולם הצליחו, אך גם לא כולם זוהו – ורבים מניסיונות החדירה כללו יותר מאדם אחד בלבד).
הגורמים לעלייה בהגירה הבלתי חוקית הם אבטלה, פשיעה ובאופן כללי אי תפקוד מדינתי. הקריסה הכלכלית בוונצואלה, לדוגמה, גרמה לכ־7 מיליון אזרחים לעזוב את המדינה. קרטלי סמים במקסיקו גם פוגעים בתפקוד המדינה ומעורבים בהברחת מהגרים דרך הגבול.
והקרטלים הם חלק מהאיום השני: סמים ופשע. כ־48 אלף אמריקנים מתו בשנה שעברה ממנת יתר של פנטניל, יותר מכל ההרוגים האמריקנים במלחמת קוריאה. בסמים מוברחים לארה"ב בידי קרטלים במקסיקו, בוונצואלה ובמדינות אחרות. הקרטלים הפכו למעסיק הרביעי בגודלו במקסיקו, ויש להם כוח אש שמסוגל להרתיע את הרשויות שם.
עוד כתבות בנושא
האיום השלישי והאחרון הוא נוכחות זרה ועוינת. איראן, רוסיה וסין פועלות באמריקה הלטינית. לאיראנים ולחיזבאללה יש קשרים ארוכי שנים עם קהילות שיעיות באזור, במיוחד דרום אמריקה. לרוסיה קשרים היסטוריים ותמיכה צבאית בוונצואלה. סין היא שותף הסחר הכי חשוב של דרום אמריקה והשותף השני הכי חשוב של מדינות אמריקה הלטינית אחרי ארה"ב. הסינים משקיעים בתשתיות באזור, כולל בנמלים, במכרות ובמסילות רכבת. סין גם מעורבת בעצמה בייצור פנטניל, וחברות סיניות מייצאות למקסיקו את חומרי הגלם הדרושים לייצור הסם.
המוטיבציה האסטרטגית של סין ברורה: היא רוצה לערער את האחיזה האמריקנית בחצר האחורית שלה. ארה"ב יכולה להתחרות עם סין במזרח אסיה רק מפני שחצי הכדור המערבי בטוח. אם סין תצליח לשנות זאת – באמצעות תמיכה במשטרים אנטי־אמריקניים, השתלטות על תשתיות קריטיות, נוכחות צבאית – היכולת האמריקנית להקרין כוח ולהתחרות עם סין במזרח אסיה תפחת.
מתוך הבנה של גודל האיומים על ארה"ב באמריקה הלטינית, קל להבין את המיקוד של הממשל בזירה הזו. הוא רק מתבקש. אבל מיקוד אינו התכנסות. ויתור אמריקני על מזרח אסיה לטובת סין יהפוך את סין למעצמה שווה לארה"ב, אולי יותר, בגלל כוחו הכלכלי של האזור. אסטרטגים אמריקנים מבינים את חשיבות מזרח אסיה, ואת האיום שסין מאיימת על הסדר האמריקני. המיקוד המתעצם בדרום אמריקה ובמרכזה הכרחי כדי למנוע מסין את היכולת לתקוף את ארה"ב מן העורף, אבל לא כוויתור על אסיה, אלא כדי להחזיק מעמד בתחרות גם שם.
עוד כתבות בנושא
