שליח נשיא ארצות הברית סטיב ויטקוף ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין צפויים לקיים היום (שלישי) במוסקבה שיחות על הצעת הממשל האמריקני לסיים את המלחמה באוקראינה — הצעה שמעוררת מחלוקת עמוקה. הפגישה מגיעה לאחר שוושינגטון הודיעה כי היא מרגישה "בטוחה" בתוכנית, בעקבות שיחות שנערכו בפלורידה עם צוות המו"מ האוקראיני. "אני חושבת שהממשל מרגיש מאוד אופטימי", אמרה אמש דוברת הבית הלבן קרוליין לוויט לעיתונאים.
במקביל, נשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי ניסה לגייס תמיכה מבעלות הברית באיחוד האירופי, שחוששות שהתוכנית האמריקנית — שנוסחה ללא מעורבות של קייב או אירופה — נראית יותר כמו "רשימת משאלות" רוסית. עם זאת, האחראי על המו"מ מהצד האוקראיני ראוסטם אומארוב אמר כי הושגה "התקדמות משמעותית" בשיחות בפלורידה, אף שעדיין נותרו "סוגיות מאתגרות".
זלנסקי הגיע אמש לאירלנד לשיחת תדרוך אישית מאומארוב, לאחר שפגש בפריז את הנשיא עמנואל מקרון. ראש ממשלת אירלנד מישל מרטין קיבל את פניו בשדה התעופה וכתב ברשתות החברתיות: "המחויבות שלנו לעם האוקראיני, שמגן על חירותו ועל הדמוקרטיה שלו — איתנה".
הכי מעניין
מטוס המשלחת האמריקנית לז'נבה, שווייץ | צילום: alentin Flauraud / AFP
יותר משלוש וחצי שנים לאחר תחילת המתקפה הרוסית, ניתוח של AFP המבוסס על נתוני המכון האמריקני לחקר המלחמה (ISW) מראה כי בחודש שעבר השיגה רוסיה את ההתקדמות הגדולה ביותר שלה באוקראינה מאז נובמבר 2024. המצב בקייב הסתבך עוד יותר בעקבות פרשת שחיתות שטלטלה את לשכת הנשיא והובילה להדחתו של ראש צוות המו"מ האוקראיני ומנהל לשכת הנשיא, אנדריי ירמק.
"אנחנו מצפים לשיחה עם נשיא ארצות הברית על סוגיות מרכזיות שהן מאתגרות מאוד", אמר זלנסקי בפריז. הוא הוסיף כי רוסיה הגבירה את מתקפות הטילים והמל"טים כדי "לשבור" את רוחם של האוקראינים ."זהו לחץ כבד — לא רק פסיכולוגי, אלא גם פיזי — על האוכלוסייה שלנו", אמר.
מקרון ציין שהרגע הנוכחי "עשוי להיות מכריע לעתיד השלום באוקראינה ולביטחון אירופה". זלנסקי הדגיש כי אסור להעניק לרוסיה שום ויתור "שהיא תוכל לפרש כתגמול על המלחמה". "התוקפן חייב לשלם על התוקפנות", אמר.
דילמת זלנסקי | צילום: AFP
זלנסקי ומקרון קיימו שיחת טלפון עם ויטקוף ואומארוב בפלורידה, נמסר מהאליזה. במהלך ביקורו בפריז שוחח זלנסקי גם עם מנהיגים אירופאים נוספים, בהם ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר. שרשרת השיחות נמשכה בשיחה נוספת בין מקרון לטראמפ, שבמהלכה דנו ב"צעדים הבאים במאמצי התיווך". מקרון הדגיש את החשיבות העליונה של "ערבויות ביטחוניות ממשיות לאוקראינה".
לחץ בינלאומי גובר
ההצעה האמריקנית המקורית כללה 28 סעיפים, ובהם דרישה שאוקראינה תיסוג משטחים שהיא עדיין מחזיקה במחוז דונצק — והכרה אמריקנית בפועל, גם אם לא רשמית, בשליטת רוסיה על דונצק, לוגנסק וחצי האי קרים. לאחר השיחות בז'נבה עודכנה התוכנית, אך תוכנה העדכני לא פורסם.
ראש מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס, הביעה דאגה מהפגישה המתוכננת בין ויטקוף לפוטין, ואמרה שהיא חוששת "שהלחץ יופנה כולו לצד החלש — הדרך הקלה ביותר 'לעצור' את המלחמה היא כשאוקראינה תיכנע". מקרון הדגיש: "אין עדיין תוכנית סופית לגבי הסוגיות הטריטוריאליות. רק הנשיא זלנסקי יכול לאשר תוכנית כזו". עוד ציין כי הסנקציות האמריקניות החדשות על תעשיית האנרגיה הרוסית עשויות להיות "מהלך מכריע", וכי בשבועות הקרובים צפוי להירשם "הלחץ הגבוה ביותר מאז תחילת המלחמה".
שרת החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס | צילום: EPA
המלחמה בשטח: המתקפה הרוסית נמשכת
המהלך הדיפלומטי מגיע בזמן שהמלחמה — שהביאה למותם של עשרות אלפי אזרחים וחיילים ולהגירת מיליוני אוקראינים — לא מראה סימני עצירה. רוסיה טענה אתמול כי כבשה את העיר פוקרובסק, מרכז לוגיסטי חיוני שאוקראינה ניסתה להגן עליו.
באותו היום נהרגו ארבעה בני אדם ונפצעו כמעט 20 נוספים במתקפה רוסית בעיר דניפרו שבמרכז אוקראינה. לפי ניתוח ה־ISW, עד סוף נובמבר כבשה רוסיה, באופן מלא און חלקי, 19.3 אחוזים משטח אוקראינה.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
