עשר שנים חלפו מאז שמתקפת טרור בכמה זירות מקבילות הפכו את פריז לבמה של דם ואימה. יריות בבתי־קפה, פיצוצים ליד איצטדיון ומתקפת רצח באולם ההופעות “בטקלן” גבו את חייהם של 132 בני אדם ופצעו מאות.
עבור משפחות רבות, הזמן נחלק מאז ל“לפני” ו“אחרי” הפיגועים. אותו לילה שינה את תחושת הביטחון הלאומית של צרפת והעמיק את תודעת הסולידריות שאיחדה את אזרחיה – והיא נמשכת גם עשור אחרי.
היום (חמישי) מציינת פריז את יום השנה בסדרת טקסים בראשות נשיא צרפת עמנואל מקרון וראשת העיר אן הידלגו. הם מבקרים בכל אחד מאתרי ההתקפות: תחילה באיצטדיון “סטאד דה פראנס” שבסן־דני, אחר כך בבתי־הקפה והמסעדות ברבעים העשירי והאחד־עשר, ולבסוף באולם “בטקלן”. לפני כל לוח זיכרון תישמר דקה דומייה, ובני המשפחות והקרובים לקורבנות יעמדו סמוך ביותר ללוחות, כך נמסר מהעירייה.
הכי מעניין
נרות דולקים המוצגים באנדרטה מאולתרת על מדרגות פסל אנדרטת הרפובליקה לזכר קורבנות הפיגועים בפריז | צילום: AFP
בכיכר הרפובליקה הוזמנו הפריזאים להניח נרות, פרחים ופתקים למרגלות פסלה של מריאן – סמל הרפובליקה הצרפתית – כפי שעשו גם ב־2015, ולעקוב אחרי הטקסים על מסך ענק. ילדים צפויים להגיע עם הוריהם ולהדליק נרות – מחוות קטנות ופשוטות ההופכות את הכיכר למקום של זיכרון משותף. גורמי העירייה ביקשו מהציבור לשמור על אווירה שקטה ולאפשר למשפחות להתייחד עם יקיריהן.
"אתה אף פעם לא נרפא באמת – אתה רק לומד לחיות אחרת
שיא האירועים יהיה חנוכת גן זיכרון חדש מול בית העירייה: גן 13 בנובמבר. הגן, שתוכנן בשיתוף ארגוני נפגעים, נושא על לוחות אבן גרניט את שמות 132 הנרצחים, ומשתלב בצמחייה המזכירה את אתרי הפיגועים עצמם. הוקמו בו ספסלים למנוחה, בריכות קטנות לציפורים ותיבות קינון – בקשה מפורשת של משפחות הקורבנות, שביקשו מקום עם סימני חיים. הטקס ייערך בשעה 18:00, בהשתתפות מקרון והידלגו.
מגדל אייפל יואר בצבעי דגל צרפת עם רדת החשכה. התאחדות הכדורגל הצרפתית תקיים דקת דומייה לפני משחק מוקדמות המונדיאל מול אוקראינה באצטדיון “פארק דה פראנס”.
עוד כתבות בנושא
תמונה סטילס זו, שנוצרה מסרטון סמארטפון של העיתונאי הצרפתי דניאל פסני מה"לה מונד", מראה צופים נמלטים מאולם הקונצרטים באטקלאן מהדלת האחורית ומהחלונות ב-13 בנובמבר 2015, במהלך מתקפת טרור בפריז וסביבתה | צילום: AFP PHOTO / LE MONDE / DANIEL PSENNY
ב־13 בנובמבר 2015 יום שישי תשעה מחבלים מארגון “המדינה האסלאמית” תקפו בו־זמנית בכמה מוקדים. מחבלים מתאבדים פוצצו עצמם ליד איצטדיון “סטאד דה פראנס”, חוליות ירו לכל עבר על מרפסות בתי־קפה, ושלושה מחבלים פרצו אל אולם “בטקלן” בשעה 21:47, וירו בקהל עד שנהרגו בידי המשטרה. תשעים מבאי ההופעה נרצחו במקום. שניים מהשורדים, שהתאבדו לאחר מכן, הוכרו מאז כקורבנות נוספים של אותו לילה.
עבור השורדים, יום השנה מעורר מחדש את הכאב. “העשור חלף, והרגשות והמתח נוכחים בכל מקום,” אמר ארתור דנובו, שנמלט מהבטקלן וכיום עומד בראש עמותת חיים למען פריז. “אתה אף פעם לא נרפא באמת – אתה רק לומד לחיות אחרת.”
פרח תלוי מחור קליע בחלון ברחוב אליברט בפריז, צרפת, 14 בנובמבר 2015 | צילום: EPA
רבים מתארים את האתגר השני שאחרי האבל: לשוב לחיים הרגילים – לעבודה, לחברות, לרעש הרחוב, מבלי להירתע.
עוד כתבות בנושא
משפטם של מבצעי הפיגועים התקיים בשנים 2022-2021. סלאח עבד־אלסלאם, המחבל היחיד שנותר בחיים, נידון למאסר עולם ללא אפשרות חנינה, ו־19 אחרים הורשעו. בעבור רבים, האחריות הפלילית לא מחקה את הצלקת, אך הבהירה מה על החברה הצרפתית להגן עליו.
כאשר שמות הקורבנות נקראים והזרים מונחים, המסר מהמשפחות ומהמנהיגים נשאר אחיד: לזכור את הנרצחים, להוקיר את המצילים – ולשמור על שגרת החיים שהטרור ניסה להרוס.
המטרה, אומרים המארגנים, פשוטה: אבל בלי הצגה – זיכרון שיש בו מקום גם לחיים.
עוד כתבות בנושא
