שווייץ הנייטרלית, שאינה רשאית לפי חוקתה להיות מעורבת בסכסוכים מזוינים או פוליטיים בין מדינות אחרות, הגיעה להחלטה מפתיעה, אך בעלת חשיבות אסטרטגית רבה: הממשלה הפדרלית הודיעה על תוכנית רחבת היקף לחיזוק ולשיפוץ מקלטי הגרעין ברחבי המדינה כולה. לטענת הרשויות, החלטה זו נובעת מהשינויים במציאות הגיאו־פוליטית העולמית ומהרצון להבטיח את המשך תפקודה הכלכלי של המדינה גם בעת משברים צבאיים או מתקפות גרעיניות.
על פי הודעת המשרד הפדרלי להגנת האוכלוסייה, מועצת הקונפדרציה השווייצרית אישרה השקעה כוללת של 220 מיליון פרנק שווייצרי במהלך 15 השנים הקרובות, לצורך מודרניזציה והרחבת רשת הבונקרים הקיימת. התוכנית כוללת הקמת מתקני מיגון נוספים לעובדים ולנוסעים, בעיקר בערים הגדולות ובמרכזים אורבניים, שמירה על ערכן של התשתיות הקיימות והמשך פיתוח רשת המבנים המוגנים - תוך קביעת תרומה חלופית אחידה לכל מקום מוגן בגובה 1,400 פרנק.
קארין קלר-סוטר | צילום: EPA/ALESSANDRO DELLA VALLE
במקביל יוקצו כ־1.3 מיליארד אירו להשבתם לפעילות של מקלטים רבים שנבנו בתקופת המלחמה הקרה והוסבו עם השנים למחסנים, מרתפים או אף למרכזי גידול פטריות. למעלה מ־370 אלף בונקרים, שרובם בבעלות פרטית, יותאמו מחדש לתקנים עדכניים כדי להבטיח תפקוד מיטבי בשעת חירום. חלק מהמתקנים, ובהם המקלט העצום "אורניה" בלב העיר העתיקה של ציריך המשמש כיום כחניון רב־קומות, יוכלו לקלוט עד 11 אלף בני אדם בשבעת קומותיהם התת־קרקעיות.
הכי מעניין
כזכור, שווייץ היא המדינה היחידה בעולם שבה מחויב כל תושב, על פי חוק, להחזיק מקום במקלט גרעיני. חובה זו מעוגנת בחוק הפדרלי להגנת האוכלוסייה ולהגנה אזרחית, המחייב כל מי שבונה בניין מגורים חדש לשלב בו מקלט. אם הבית אינו כולל מקלט, על האזרח להשתתף במימון המבנים הציבוריים בתשלום של כ־1,500 אירו. מאז 1962 השקיעה הקונפדרציה למעלה מ־12 מיליארד פרנק בבניית מקלטים ובתחזוקתם - השקעה שנותרה רלוונטית גם כיום.
בונקר בשוויץ | צילום: AP
תוכנית החיזוק החדשה נולדה גם כתוצאה משיתוף פעולה בין המשרד הפדרלי להגנת האוכלוסייה לצבא השווייצרי, אשר גיבשו אסטרטגיה כוללת לבניית מתקני מיגון בהתבסס על לקחי מלחמת רוסיה־אוקראינה. "כפי שאנו רואים בקייב, חיוני להבטיח מקומות מוגנים גם למי שנמצא מחוץ לבית בשעות העבודה או הלימודים", הסביר דניאל יורדי, ראש אגף ההגנה האזרחית וההכשרה במשרד ההגנה השווייצרי. ועוד ביקש לציין כי "גם בזמן מלחמה, הכלכלה חייבת להמשיך לפעול".
אמנם תחזוקת רשת תשתיות כה נרחבת היא אתגר, אך בסופו של דבר מדובר בפתרון חסכוני יותר מאמצעי הגנה אחרים. ומעל כל שיקול כלכלי כזה או אחר, המהלך הממשלתי משקף התעוררות של מודעות מחודשת לפגיעותן של מדינות נייטרליות מסורתיות. בטח שבאירופה. התוקפנות הגוברת של רוסיה ופיתוחן של מערכות נשק אסטרטגיות חדשות עוררו בקרב השווייצרים את זיכרונות המלחמה הקרה, והובילו את ההנהגה להביט בעין אוהדת יותר על קשרים הדוקים עם נאט"ו.
צבא שוויץ | צילום: EPA/PETER KLAUNZER
בהתאם לכך, גם המגזר הפרטי חווה בימים אלה תקופת צמיחה מחודשת. שווייץ מתהדרת באחת מהתעשיות המתקדמות בעולם בתחום בניית מקלטים ותשתיות תת־קרקעיות, עם חברות הפועלות גם בשווקים בינלאומיים. עלויות הקמת מקלט פרטי נעות בין 20 אלף אירו לדגמים בסיסיים לבין למעלה ממיליון אירו למתקנים מתקדמים הכוללים רמת נוחות גבוהה וטכנולוגיות חדישות. השוק הזר המבטיח ביותר נותר זה של ארצות הברית, שם הביקוש למקלטים נמצא בעלייה.
למעשה, שווייץ נותרת נאמנה למסורת הנייטרליות שלה, אך כיום היא נראית גם מודעת יותר לשבריריותו של האיזון המקומי והעולמי, ושואפת להבטיח את ביטחון אזרחיה ואת חוסנו של המשק הלאומי בעת משבר. מקלטי הגרעין, סמל לגישה פרגמטית ולחזון ארוך טווח בתחום ההגנה האזרחית, שבים ותופסים מקום מרכזי באסטרטגיה הלאומית: מחויבות המשקפת שילוב של זהירות, טכנולוגיה ורוח היערכות - באירופה שנראית בטוחה פחות מתמיד.
עוד כתבות בנושא
