בתחילתו של העידן השני של הנשיא דונלד טראמפ בבית הלבן, לנוכח הכוונה האמריקנית המוצהרת לצמצם את ההוצאות הצבאיות לתמיכה במאבק האוקראיני נגד רוסיה, המדינות הגדולות והמובילות באירופה הגיבו בהשקת תוכנית התחמשות עצומה, שבמסגרתה ביקשו להעביר מסר חד וברור: "אנחנו לא זקוקות לטראמפ, נעשה זאת בעצמנו".
זה היה רגע של פזיזות, כי מיד לאחר מכן ראשי המטות הכלליים בחנו את מצב המחסנים, את היקף הכוחות ואת היכולת התעשייתית - וגילו שהמצב מורכב משחשבו. הם העבירו את הממצאים לממשלות ואלו, נוכח התמונה המדאיגה, נבהלו וחזרו למסקנה הברורה: כדי לבלום את האיום הרוסי, עדיף להמשיך להסתמך על נאט"ו. בראש ובראשונה, בריטניה.
אורסולה גרטרוד פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית | צילום: Jean-Christophe VERHAEGEN / AFP
הממלכה המאוחדת, שבעבר נחשבה למעצמה צבאית משמעותית (לפחות עד שנות ה־80) ואחת התומכות העקביות באוקראינה מאז 2014, מובילה כיום את הקואליציה האירופית החדשה, והביעה נכונות לשלוח חיילים כדי להבטיח את ביטחונה של קייב לאחר חתימת הסכם שלום. "אבל לא בחזית", הבהיר הרמטכ"ל טוני רדיקין בראיון לתקשורת המקומית.
הכי מעניין
לונדון קבעה יעד הוצאה ביטחונית של 2.4% מהתמ"ג, שואפת להגיע ל־5%, ומשקיעה בעיקר בטכנולוגיות מתקדמות: רחפנים, בינה מלאכותית ומערכות לייזר. זאת, גם משום שלמרות שני נושאות מטוסים פעילות בצי המלכותי, חיל האוויר מודרני וארסנל גרעיני, החוליה החלשה שלה היא כוח האדם: מ־110 אלף חיילים ב־2010, ירד המספר ל־73 אלף בלבד היום, עם ירידה עקבית בגיוס.
במקביל, מערכות הארטילריה ארוכות הטווח עומדות על 14 בלבד (פחות מאסטוניה), מערכות ההגנה האווירית כמעט אינן קיימות ומלאי התחמושת לא מספיק למלחמה מתמשכת.
ג'ורג'ה מלוני, | צילום: Juan Mabromata / AFP
יו"ר מפלגת הלייבור בבריטניה, קיר סטארמר. | צילום: Oli SCARFF / AFP
נשיא צרפת עמנואל מקרון. | צילום: Ludovic MARIN / AFP
פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה | צילום: AFP
גרמניה, מצידה, נדרשת להתחיל כמעט מאפס. אף שב־2024 השקיעה כבר כ־90 מיליארד יורו בביטחון, היא שואפת להגיע ל־160 מיליארד: זינוק שעשוי להפוך את הבונדסוור לצבא הקונבנציונלי הגדול באירופה.
עם זאת, נכון להיום, הצבא הגרמני מונה 182 אלף חיילים בלבד, ומתקשה מאוד לגייס כוח אדם חדש. ענקיות התעשייה Rheinmetall, Airbus ו־Diehl מספקות תשתית ייצור מתקדמת, אך בשטח המצב בעייתי: רק כ־30% מהמסוקים הימיים וכמחצית מהצוללות כשירים לשימוש. בנוסף לכך, מלאי התחמושת מוגבל ורוב הציוד הצבאי מיושן.
מהי החולשה הבולטת ביותר של גרמניה? התלות בסין. בעיקר בחומרי גלם קריטיים כמו טונגסטן וטיטניום. בלעדיהם, הצבא הגרמני עלול להישאר קיים על הנייר בלבד.
מנהיגי אירופה בביקור בבית הלבן | צילום: ANDREW CABALLERO-REYNOLDS / AFP
גם עתידה של איטליה נקשר למצב זה, כאשר עד כה היא נותרה מתחת ליעד של 2% מהתמ"ג שנקבע על ידי נאט"ו, אך מחזיקה בשתי נושאות מטוסים, חיל אוויר מתקדם ו־165 אלף חיילים. נקודת החולשה שלה: כוחות היבשה, הנחשבים למיושנים.
כדי לשנות כיוון, תיאלץ איטליה להסתמך בין השאר על Rheinmetall לצורך מודרניזציה של טנקים וכלי רכב משוריינים. אך לנוכח הקשיים של גרמניה עצמה, ובפרט לאחר שממשלת מלוני הבהירה שלא תשלח חיילים, האפשרויות מוגבלות. בנוסף, בניגוד לראשי ממשלה אחרים ברחבי היבשה, נדמה כי ג'ורג'יה מלוני קרובה מאוד לטראמפ ולא מתכוונת לוותר על השותפות איתו בשום מחיר.
דונלד טראמפ | צילום: EPA/NATHAN HOWARD / POOL
טראמפ, מקרון, זלנסקי ומנהיגים נוספים באאירופה במפגש בבית הלבן | צילום: epa
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי (שמאל) ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ | צילום: AFP
מנגד, צרפת, על אף המשבר הפנימי בו היא נתונה, נמצאת במצב פחות חמור בתמונה הכוללת: היא המדינה היחידה באיחוד האירופי כולו שמחזיקה בארסנל גרעיני פעיל (כ־350 ראשי נפץ). ברשותה גם נושאת המטוסים שארל דה גול, צי של צוללות אסטרטגיות ומטוסי קרב מסוג רפאל - שחלקם מותאמים לנשק גרעיני. לא רע בכלל.
זה לא הכול. צבא צרפת מונה כיום 203 אלף חיילים, אליהם מצטרפים 175 אלף אנשי ז'נדרמריה וכוחות פרה־צבאיים, ועוד 26 אלף חיילי מילואים. עם זאת, הבעיות המבצעיות רבות וברורות: מחצית ממטוסי הקרב אינם כשירים לפעולה, מלאי התחמושת דל ובעיקר - חסרות מערכות נגד־מכ"ם וטכנולוגיות לוחמה אלקטרונית. במילים אחרות, היא לא מוכנה להילחם במעצמות סייבר.
עוד כתבות בנושא
בניגוד למדינות הקורסות והנחלשות, בולטת דווקא פולין - המעצמה האירופית החדשה. ב־2024 תקציב הביטחון שלה כבר הגיע ל־4.12% מהתמ"ג, והצבא מונה 150 אלף חיילים - עם יעד שאפתני להגדיל את המספר פי חמישה. הרכישות צבאיות בהיקפים עצומים: יותר מ־600 טנקים, טילי פטריוט ומטוסי F-35. הנקודה הרגישה? קצב צמיחה כה מואץ עלול להביא איתו משברים תקציביים לא פשוטים.
