השוד שאירע בלובר זעזע את דעת הקהל - לא רק בצרפת, אלא ברחבי העולם כולו. המוזיאון המבוקר ביותר בעולם, שמארח כמעט 9 מיליון מבקרים בשנה (כ־80% מהם תיירים), נחשב לאחד הסמלים ההיסטוריים המרכזיים של צרפת ושל אירופה כולה. עם זאת, קשה לומר שהשוד הפתיע את הרשויות: מזה תקופה ארוכה נשמעות התרעות בדבר תנאי אבטחה בלתי מספקים במוזיאון.
אפשר, אם כן, לדבר על אסון צפוי מראש, לפחות מאז ה־22 בינואר האחרון, אז חשף עיתון ה"פריזיין" מסמך סודי שנשלח על ידי נשיאת הלובר, לורנס דה קאר, לשרת התרבות רשידה דאטי. במסמך הובעה דאגה חמורה ממצב התשתיות במוזיאון, שתוארו כ"ברמת התיישנות חריגה". נכללה בו גם התייחסות ל"תקלות" באזורים "לעיתים מוזנחים מאוד", שבהם חודר גשם אל תוך המבנה.

המנוף בו השתמשו הפורצים בשוד מוזיאון הלובר | צילום: AFP
הסכנה אינה טמונה רק במבנה עצמו, אלא גם ביצירות האמנות שבתוכו - ובראשן המונה ליזה, יצירת המופת של לאונרדו דה וינצ'י. המסמך כינה את היצירה "אייקון" והדגיש את המשיכה העזה שהיא מעוררת לאורך עשרות שנים. בעקבות הפופולריות האדירה, אולם המדינות (Salle des États) גדוש דרך קבע במבקרים, אך רמת האבטחה בו אינה עומדת בדרישות הנחוצות.
הכי מעניין
דבריה של נשיאת הלובר הצליחו לעורר סערה ציבורית, ואף הביאו להתערבותו של מקרון. ב־28 בינואר, פחות משבוע לאחר פרסום המסמך, הגיע נשיא צרפת למוזיאון המפורסם. מול המונה ליזה, הוא הכריז על תכנית מודרניזציה מקיפה בשם "הרנסאנס החדש של הלובר": פרויקט בן עשר שנים בהיקף של כ־800 מיליון אירו, ברובו במימון השקעות פרטיות.

שוד במוזיאון הלובר | צילום: JULIEN DE ROSA / AFP
מקרון הכריז על תחרות אדריכלים בינלאומית, וקבע יעד פתיחה: שנת 2031. ואולם, בזמן שהפרויקט השאפתני מתוכנן ונרקם - הבעיות המיידיות והקונקרטיות נותרות בעינן. דו"ח נוסף, הפעם של מבקר המדינה, שנערך לאחרונה ונחשף רק שעות ספורות לפני השוד, מצביע על ליקויים "ניכרים ומתמשכים" במערך האבטחה של המוזיאון.
על פי הדו"ח, באגף שבו מוצגת המונה ליזה, שליש מהאולמות חסרים מצלמות אבטחה. באגף רישלייה, המצב חמור אף יותר: כ־75% מהאולמות כלל אינם מצוידים במצלמות. בסך הכול, רק מעט יותר משליש מאולמות המוזיאון מצוידים לפחות במצלמה אחת. עוד מציין המבקר כי התקציבים המוקצים לביטחון "צנועים מאוד ביחס לצרכים", ומתריע מפני "נטייה לדחות את תחילת העבודות".
עוד כתבות בנושא
בתגובה לביקורת, הבטיחה נשיאת הלובר כי "פרויקט 'הרנסאנס החדש של הלובר' כולל גם חיזוק משמעותי של מערך האבטחה, כדי להגן על מה שמרכיב את הזיכרון והתרבות שלנו". עם זאת, מכל עבר גוברות הקריאות להתפטרותה, בטענה כי אף שהתריעה על הליקויים, לא נקטה צעדים ממשיים לתיקונם. בינתיים, התכשיטים שנגנבו יקרי ערך עד כדי כך שלא ניתן להעריך את שווים.
הדיאדמה והסיכה של הקיסרית, למשל, הן רק שתיים מתוך שמונה היצירות שנשדדו. מדובר בתכשיטים נפוליאוניים ותכשיטי מלכי צרפת היסטוריים. הפריט היחיד שאותר לאחר השוד הוא כתרה של הקיסרית אז'ני, יחד עם סיכה תואמת, אך השניים נמצאו פגועים, לא הרחק מהמוזיאון. זהו כתר יוצא דופן, שעוצב בשנת 1855 על ידי צורף התכשיטים למונייה.

שוד במוזיאון הלובר | צילום: EPA/Mohammed Badra
הכתר כולל לא פחות מ־102 יהלומים, במשקל כולל של 32 קראט. חלקם יהלומים מהאוצר המלכותי, שהוענקו לצורף על ידי הקיסר. כאשר אלה לא הספיקו, הוסיף צורף היהלומים יהלומים נוספים, זהב ואמרלדים - וכך נוצר הכתר הסגור. מדובר בתכשיט ייחודי, שנשמר במשך מאות שנים בתוך הקופסה המקורית שעוצבה במיוחד עבורו.
במאה ה־19 הוצגו תכשיטי המלוכה הצרפתית בלובר. בהמשך, כאשר ביקשה הממשלה להיפטר מתכשיטים בעלי ערך סמלי והיסטורי כבד, נמכרו רבים מהם במכירה פומבית. תכשיט אחד בלבד מעולם לא נמכר ונותר בלובר: סיכת הרליקוואר המפורסמת, העשויה יהלומים ונוצרה עבור הקיסרית אז'ני, מהיהלומים שאסף הקרדינל מזאריני, שעברו לאחר מותו לידי מלך צרפת.

התכשיטים מתקופת נפוליאון במוזיאון הלובר | צילום: STEPHANE DE SAKUTIN / AFP
אילו תכשיטים נוספים נגנבו? בוודאות, בין הפריטים שלא נמצאו בוויטרינה שנשברה על ידי השודדים היו הסרט הגדול של אז'ני ודיאדמת הפנינים והיהלומים של הקיסרית - התכשיט החשוב ביותר באוצר המלכותי של צרפת. ייתכן גם שנגנבו פניני הטיפה של ז'וזפין, אשתו הראשונה של נפוליאון, שעברו לבנה, לאחר מכן לבתה של מלך בוואריה, ובהמשך נמכרו פעמיים במכירה פומבית.
וגם: סדרת התכשיטים של הרוזנת האחרונה של פריז שנמכרה באופן פרטי וכוללת דיאדמה, שרשרת, עגילים ושתי סיכות - כולם משובצים יהלומים וספירים. גם סדרת התכשיטים של מארי־אמלי, אשתו של המלך לואי־פיליפ הראשון, נכללת ברשימה. אליהם מצטרפים תכשיטיה של אמו של נפוליאון השלישי ותכשיטיה של הקיסרית מריה לואיזה, אשתו השנייה של נפוליאון.
עוד כתבות בנושא
היהלום "הרג'נט", לעומת זאת, נותר בשלום. כך לפחות מדווח המוזיאון. ולא סתם: יהלום זה, שהיה חלק מכתר המלוכה הצרפתי ולאחר מכן שובץ בחרבו של נפוליאון, הוא מהבודדים שנותרו בתצוגה. לכן, הוא גם הפך בן לילה לסמל. מדוע? פשוט. הציבור הצרפתי מוצא היום מעט נחמה בעובדה שלפחות היהלום האחרון שנותר - לא נגנב. הרי תמיד עדיף מעט, מאשר כלום.