שוב מכה המשבר בצרפת. בתיאטרון הפוליטיקה הפריזאי, הסצנה הנוכחית נפתחה בדרמה של ממש: התפטרותו הפתאומית של ראש הממשלה סבסטיאן לקורני. כהונה חסרת תקדים שנמשכה לא יותר מ־13 שעות, והפכה לקצרה ביותר בתולדות הרפובליקה. כן, פחות מיממה בתפקיד. ברגע אחד הושבע, וברגע הבא כבר ארז את חפציו.
לקורניו היה ראש הממשלה החמישי תחת כהונתו הסוערת של הנשיא עמנואל מקרון שהתחילה ב-2022, והשלישי מאז הבחירות המוקדמות שזעזעו את הפרלמנט רק בקיץ האחרון. הבחירות יצרו מצב פוליטי מסורבל: הפרלמנט מפוצל לשלושה גושים לוחמניים - הקואליציה המרכזית של מקרון, ברית שמאלנית לא ברורה והחזית הלאומית מהימין הקיצוני.
עיתונאים ממתינים מחוץ לפלמנט הצרפתי | צילום: STEPHANE DE SAKUTIN / AFP
לאף אחד מהשלושה אין רוב, ואף אחד מהם גם לא שואף לשיתוף פעולה. נדמה כי במקום לחפש פתרונות למבוי הסתום, כל אחד מהגושים כבר מכוון מבטו אל קו האופק של 2027 - המרוץ לנשיאות שכבר החל לרחוש מתחת לפני השטח.
הכי מעניין
אבל הפעם, הסיפור חורג מהתבנית הרגילה של תככים פוליטיים, מאבקי אגו וכישלונות חוזרים. להיפך, הוא נושא עמו גם ניחוח מפתיע. לא רק של שערורייה, אלא של קומדיה של טעויות. ואולי נכון יותר לומר: טראגי־קומדיה צרפתית, בסגנון קלאסי. ובכן, באורח כמעט אבסורדי, רגע אחד של בלבול יכול היה לשנות את פני המפה הפוליטית. במרכז הסאגה - ברונו לה מר, לשעבר שר האוצר, שהיה המועמד המפתיע לתפקיד שר ההגנה בממשלת לקורני.
עוד כתבות בנושא
למעשה, זה היה המינוי שהצית את הסערה. הבחירה בלה מר עוררה את זעמו של ברונו רטאיו, האיש החזק המפלגה הרפובליקנית, שתיאר אותו כ"בוגד פוליטי שעבר למחנה מקרון ואחראי ישיר לחור התקציבי של המדינה". למרות הרטוריקה הקשה, לה מר טוען שהקשרים ביניהם "מצוינים כבר שנים", ועל כן ניסה לפנות אליו ישירות בניסיון להרגיע את הרוחות.
אלא שכל ניסיון ליצור קשר - טלפון ראשון, שני, הודעת טקסט - נענה בדממה רועמת. כשהבין שהקווים הרגילים סגורים בפניו, לה מר ירד ממגדל השן הפוליטי ואימץ גישה "עממית": הוא חייג בעצמו למרכזיית משרד הפנים, ממש כמו אזרח מן השורה. באותו רגע זה אולי נדמה לו כמהלך הגיוני, אף גאוני, אך רבים טוענים כי דווקא השיחה ההיא תרמה יותר מכל לקריסת הממשלה.
ההפגנות בצרפת נגד הממשלה | צילום: AFP
"התקשרתי למרכזיית משרד הפנים בסביבות עשר בלילה", הוא סיפר בריאיון לתקשורת המקומית. "ענה לי בחור נחמד מהמשמרת הלילית. אני מציג את עצמי: 'שלום, זה ברונו לה מר, אני מבקש לדבר עם שר הפנים'. והוא עונה לי: 'אדוני, אני לא יודע מי אתה, אבל עכשיו עשר בלילה ביום ראשון - זה לא זמן למתיחות'. ואז טרק את הטלפון".
מה היה קורה אילו אותו בחור במרכזייה היה מאמין לברונו לה מר ומחבר אותו מיד לברונו רטאיו? ייתכן שהייתה נפתחת ביניהם שיחה כנה - רגע של הבהרה שממנו היה מתברר שלה מר מוכן להסיר את מועמדותו ולוותר על מינויו כשר ההגנה, ואולי הייתה נמנעת התפרקות ממשלת לקורני עוד בטרם נולדה. אבל, כמובן, זה לא קרה.
בשל השיחה שמעולם לא התקיימה, רטאיו המשיך לגלם את תפקיד המזועזע, הלילה עבר ללא הידברות ובבוקר יום שני בחר סבסטיאן לקורני להקדים את המאוחר ולהתפטר - לפני שיאלץ לכך בלחץ כוחות הקואליציה. בפגישה מאוחרת באותו היום ניסה לה מר לשחזר בפני מקרון את מה שלא נאמר והביע נכונות לוותר על המינוי, אך זה כבר היה מאוחר מדי.
בינתיים הנשיא מקרון מינה את לקורני מחדש (רק באופן זמני) בניסיון נואש להרכיב ממשלה חדשה עד היום (ד') בשעות הערב, תוך גיבוש "פלטפורמת פעולה ויציבות". אך הרוחות סוערות והלחץ הציבורי גובר. לא רק מהימין הקיצוני והשמאל הרדיקלי, אלא גם מראש הממשלה לשעבר אדואר פיליפ, שמדבר כעת בפומבי על האפשרות לבחירות נשיאותיות מוקדמות.
נשיא צרפת, עמנואל מקרון. | צילום: AFP
מקרון, לעת עתה, שומר על שתיקה אסטרטגית. כל שאמר הוא כי "ייקח אחריות" אם מאמציו של לקורני ייכשלו: אמירה די עמומה שמוסיפה למתח הפוליטי שצובר תאוצה. התמונות שפרסמו כלי התקשורת הצרפתיים מדברות בעד עצמן - מקרון משוטט לאורך גדות נהר הסן, שקוע בהרהורים ובשתיקה כבדה. "בדידותו של השלטון", כינו זאת הפרשנים.
אך לא כולם סולדים מהנרטיב המלנכולי הזה. יש מי שמדבר על הגזמה דרמטית, ועל תמונה שנראית כמו קריקטורה של נשיא שחלם להיות דה גול החדש, אך בפועל רשם יותר כישלונות מהצלחות - הן בזירה הפנימית והן בזירה הבינלאומית. בישראל, אגב, מכירים היטב את ההשפעה השלילית של מדיניות החוץ של מקרון, ולבטח לא יצטערו אם זה יהיה סופה.
עוד כתבות בנושא
