מחר (ו'), ארבעה ימים בלבד לאחר שהוביל לחתימה ההיסטורית על הסכם הפסקת האש בין ישראל לחמאס בשארם א־שייח', ייפגש נשיא ארצות הברית עם נשיא אוקראינה בבית הלבן שבוושינגטון.
כפי שהתחייב בנאומו הצבעוני בכנסת ישראל, היעד הבא של דונלד טראמפ ברור: להביא לסיום מלחמת רוסיה־אוקראינה. לשם כך, הוא ייפגש עם וולודימיר זלנסקי בפעם השלישית מאז שנבחר לתפקיד, והראשונה מאז פגישתו של טראמפ עם פוטין באלסקה.
במהלך הביקור המתוקשר ידונו שני המנהיגים, בין היתר, בדרישתה של קייב לקבלת טילי טומהוק, מערכות הגנה אווירית מתקדמות, חיזוק החוסן האנרגטי והעמקת שיתוף הפעולה בתחום ייצור הרחפנים. יועצו של זלנסקי, מיכאיל פודוליאק, ציין ברשת X כי טילי הטומהוק "עשויים להיות חלק נוסף במערכת שכבר הוכיחה את עצמה - שבה קייב, באמצעות מאמציה, מפחיתה את הסיכון למערב כולו. כך, אירופה משלמת עבור ביטחונה וארה"ב מרוויחה מהאספקת הנשק". ווין-ווין סיטואיישן של ממש.
הכי מעניין
פוטין, טראמפ וזלנסקי. | צילום: SAUL LOEB ומקסים שמטוב / מקורות שונים / AFP)
לא במקרה התקיים אתמול בבריסל כינוס שרי ההגנה של נאט"ו, כשברקע גוברת הדאגה לביטחון האירופי. בהמשך לדבריו של שר ההגנה האמריקני, פיט הגסת', שאמר כי "דבר אחד שלמדנו עם הנשיא טראמפ הוא הפעלת שלום באמצעות עוצמה - היכולת האמיתית לגרום לאחרים לכבד אותך, ואף לחשוש ממך", שב מזכ"ל נאט"ו, מארק רוטה, והדגיש את הדרישה להגדלת תקציבי הביטחון. דרישה זו, עם זאת, עדיין לא זוכה לאימוץ מלא מצד כל מדינות הברית.
"כשאתה מתמודד מול דיקטטור שמוכן להקריב מיליון בני אדם במלחמה באוקראינה, ובקושי משיג הישגים - אולי פחות מאחוז, או אפילו חצי אחוז, משטח הדונבאס - עליך לוודא שאתה מוכן היטב, אם וכאשר יפנה נגדך", הזהיר רוטה. דבריו כוונו בעיקר למדינות ששר ההגנה האמריקני כינה "טרמפיסטיות", בראשן ספרד, שארצות הברית מאיימת להטיל עליה מחדש מכסים אם לא תיישר קו עם יעד ההוצאה הביטחונית - 5% מהתוצר, כפי שנקבע על ידי הבית הלבן כסף ההגנה המינימלי.
עוד כתבות בנושא
בנושא ההוצאות הצבאיות וההגנה מפני האיום ממוסקבה, הודיע אתמול שר ההגנה הגרמני, בוריס פיסטוריוס, בשולי כינוס הנאט"ו, כי גרמניה מתכוונת להוביל את הקמתה של מערכת הגנה אווירית אירופית. לצורך כך תשקיע ברלין לא פחות מעשרה מיליארד אירו ברכישת רחפנים בשנים הקרובות. "גרמניה מכינה כעת חבילת סיוע צבאי לאוקראינה, בשווי של למעלה משני מיליארד אירו, שתכלול מערכות הגנה אווירית, מערכות מכ"ם, טכנולוגיות מתקדמות ותחמושת", הוסיף פיסטוריוס.
מוקדם יותר הודיעה ממשלת גרמניה על כוונתה להרחיב את תרומתה למעקב האווירי של נאט"ו במזרח אירופה. ולא רק זאת: ברלין התחייבה לפרוס מטוסי קרב מסוג יורופייטר בבסיס האווירי מאלבורק שבפולין. "ניטול חלק בהגנה על האגף המזרחי באמצעות טיסות סיור אווירי", הצהיר שר ההגנה הסוציאל־דמוקרטי, תוך שהוא מדגיש את רצונו למלא תפקיד מוביל בביטחון הקולקטיבי של אירופה. זהו תפקיד - שבשנה האחרונה נדמה כי עבר דווקא לפולין - חוזר עתה לידיה של גרמניה.
פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה | צילום: AFP
חייל גרמני לוקח קופסא מרכב רובוטי בלתי מאויש במעבדת החדשנות בארדינג, גרמניה | צילום: EPA
מפעל לייצור תחמושת בגרמניה | צילום: אי.פי.איי
המתח בגבולות המזרחיים של אירופה הלך וגבר בשבועות האחרונים, בעקבות חדירות חוזרות של רחפנים רוסים למרחב האווירי של מדינות הבלטיות ופולין. ממשלת בריטניה כבר הודיעה כי מטוסי הקרב שלה מדגם טייפון ימשיכו במשימות שמירה על שמי פולין עד לסוף השנה. גם בגרמניה עלה דרג הכוננות, לאחר שבימים האחרונים נאלץ נמל התעופה של מינכן להפסיק זמנית את הטיסות בעקבות זיהוי רחפנים בלתי מזוהים במרחב האווירי.
בינתיים, בזירה הצבאית, מוסקבה הודיעה אתמול כי כבשה שני כפרים במחוזות דונייצק ודניפרופטרובסק. מנגד, בחארקיב הורה הממשל האוקראיני על פינוי של יותר מ־400 משפחות מ־40 יישובים ברחבי המחוז, בשל החמרה ניכרת במצב הביטחוני. כמעט בכל רחבי אוקראינה הוטלו הפסקות חשמל מבוקרות, עקב מצבו הרעוע של משק האנרגיה שנפגע שוב ושוב מהפצצות אוויריות רוסיות. בשטח, רחוק מהמסדרונות הדיפלומטיים, המלחמה ממשיכה להסלים.
עוד כתבות בנושא
