המלחמה באירופה נמשכת, ואף מגלה סימנים מדאיגים של הסלמה. אמש (א') פתחה רוסיה במתקפה רחבת היקף ומתואמת על אוקראינה, במסגרתה נעשה שימוש במגוון אמצעים מתקדמים: רחפני תקיפה מדגם שאהד, טילי שיוט מסוג קליבר, טילים היפרסוניים וכן מפציצים אסטרטגיים. ההתקפה, שהחלה בשעה 23:00 בדיוק, כוונה לעבר ערים ואזורים מרכזיים ברחבי אוקראינה, ובהם קייב, חארקיב, צ'רניגיב, סומי, דניפרו, פולטבה, זפוריז'יה וחרסון.
לפי רוב הפרשנים, האסטרטגיה הרוסית נועדה להציף את מערכות ההגנה האווירית של אוקראינה ולשחוק את עמידות האוכלוסייה מבחינה פסיכולוגית. בפרט, הפעולה הלילית נועדה לפגוע באפקטיביות של אמצעי הנגד האוקראיניים. רחפני השאהד, איטיים וזולים, משמשים לפתיחת המתקפה בכך שהם מאתרים ומפעילים את מכ"מי ההגנה, ובכך סוללים את הדרך לטילים מהירים ומדויקים בהרבה, כדוגמת הקליבר והקינז'אל, שקשה מאוד ליירטם.
פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה | צילום: AFP
ולדימיר פוטין | צילום: EPA
זלנסקי | צילום: AFP
על רקע תמונת המלחמה הסבוכה והמדאיגה, מתבלטת תפנית בלתי צפויה: דווקא גרמניה - ולא פולין, כבעבר - היא שמובילה כעת את הקריאות להחרפת הצעדים נגד מוסקבה ולהסלמה צבאית ממשית. כזכור, בחודש דצמבר האחרון, ממשלת פולין הכריזה על תוכנית שאפתנית לחידוש צבאה וחתמה על מספר הסכמים שמטרתם היה להפוך אותה למדינה החזקה באירופה כולה. "11 מיליארד הדולר שהשקענו בחיזוק צבא פולין, הם ביטוח לחופש שלנו", אמר אז שר ההגנה פאבל ביידה.
הכי מעניין
היום, מייג'ור גנרל כריסטיאן פרוידינג, מבכירי הכוחות המזוינים של גרמניה וראש צוות הסיוע לאוקראינה במשרד ההגנה הפדרלי, הפתיע את הזירה הבינלאומית כשהשמיע קריאה יוצאת דופן: לתקוף שדות תעופה ותשתיות צבאיות בתוך שטח רוסיה. צעד שנועד, לדבריו, לחזק את העם האוקראיני במאבקו. באופן חריג, גרמניה (אותה מדינה שחרתה על דגלה את ערכי האנטי־מליטריזם והפציפיזם לאחר מלחמת העולם השנייה) מבקשת עתה להוביל את אירופה דווקא מן הזירה הצבאית.
עוד כתבות בנושא
דבריו של פרוידינג, ששודרו בערוץ היוטיוב של הבונדסוור, זכו להד נרחב גם בתקשורת הרוסית, שהדגישה את האפשרות של "מבצעים התקפיים" ביוזמה גרמנית. "אפשר להשפיע בעקיפין ולמנוע את מימוש הפוטנציאל ההתקפי של צבא רוסיה", הצהיר בנושא הגנרל כריסטיאן. "האפשרות הראשונה היא ליזום מתקפות נגד־אוויריות עצמאיות באמצעות מטוסים ארוכי־טווח - תקיפות מקדימות שישבשו את פעילות שדות התעופה הרוסיים עוד לפני שיספיקו לשגר אמצעי לחימה".
פרוידינג הוסיף כי גם חברות בתעשייה הביטחונית הרוסית עשויות להפוך ליעדים לגיטימיים. לדבריו, מוסקבה השיגה "הצלחות משמעותיות בתחום ייצור הטילים", ויש לפעול באופן תקיף כדי לבלום את המשך התפתחותו של המתחם הצבאי־תעשייתי הרוסי. "בשלב הזה נדרשת בחינה מחודשת של הכלים הכלכליים שננקטו עד כה, לצד איתור מנופי לחץ אפקטיביים שיוכלו לצמצם את יכולות הייצור של רוסיה - ובייחוד בתחום הקריטי הזה", הוא סיכם.
שר הביטחון של גרמניה ניצב בטנק לאופרד בתרגיל צבאי | צילום: גטי אימג'ס
בשבוע שעבר הודיע הגנרל הגרמני כי המשלוח הראשון של טילים אוקראיניים ארוכי־טווח, שפותחו בתמיכה ובמימון גרמני, צפוי להגיע לאוקראינה עד לסוף חודש יולי. במקביל, מוסקבה מדווחת על פעילות גוברת של נאט"ו סמוך לגבולותיה המערביים, אותה היא מגדירה כ"פעילות חסרת תקדים". בברית נאט"ו מבהירים כי מדובר ביוזמות הרתעה שמטרתן לבלום תוקפנות רוסית פוטנציאלית, אולם הקרמלין ממשיך לשדר מסר תקיף: "לא תעמוד מנגד מול צעדים שעשויים לסכן את האינטרסים שלנו".
המאבק על עתיד הביטחון האירופי הולך ומתחדד: המערב, בהובלת גרמניה, מאותת על נכונות לנטוש את מדיניות הזהירות שאפיינה אותו עד כה, ולעבור לאסטרטגיה תקיפה ויוזמת. לנוכח התגברות האיומים והתחזקות הקונצנזוס בברית נאט"ו, נראה כי אירופה נכנסת לעידן חדש שבו הגבולות בין מגננה להתקפה הולכים ומטשטשים. השאלה שנותרה פתוחה היא עד כמה רחוק יהיה המערב מוכן ללכת - והאם מוסקבה תבלום, תגיב, או תבחר להקדים מהלך.