תחקיר בצרפת: קטאר השתלטה על 20% משדרת שאנז אליזה

בעוד שמנהיגי צרפת חותמים על הסכמי השקעה עם דוחא ומפזרים סופרלטיבים על "קשרים היסטוריים", המציאות בשטח שונה בתכלית: אחד הסמלים הלאומיים של פריז מצאים כיום בבעלות אסלאמית - פרטית וממשלתית

מגדל אייפל, פריז | Emmanuel DUNAND / AFP

מגדל אייפל, פריז | צילום: Emmanuel DUNAND / AFP

תוכן השמע עדיין בהכנה...

האם צרפת באמת מתאסלמת? התשובה מטרידה ובהחלט חיובית. ולא, כבר לא מדובר רק בנתונים דמוגרפיים מדאיגים, אלא גם ובעיקר במציאות הכלכלית שהופכת לבלתי ניתנת להכחשה. הנה נתון שקשה להתווכח איתו: קטאר, מדינת מפרץ מוסלמית, מחזיקה כיום בכחמישית מהנכסים לאורך שאנז אליזה - השדרה האיקונית ביותר בפריז, אולי בעולם כולו.

המקום שבו מתמזגים אופנה, היסטוריה, תיירות ותרבות צרפתית, הופך אט־אט לאזור בשליטה חוץ־אירופית. הממצאים, שפורסמו בתחקיר של העיתון לה מונד, מציירים תמונה חדה: מאות מטרים של חזיתות נדל"ן בבעלות דוחא. השדרה שמחברת בין כיכר הקונקורד לשער הניצחון מלאה בניינים שחזיתותיהם שייכות לקטארים, בין אם מדובר בבעלות פרטית או בקרנות השקעה ממשלתיות.

חיילים מפטרלים בפריז בעקבות מצב החירום הבטחוני מחשש לטרור | EPA

חיילים מפטרלים בפריז בעקבות מצב החירום הבטחוני מחשש לטרור | צילום: EPA

ההון הזר שוטף את לב ליבה של הבירה הצרפתית, ובשקט, בשיטתיות, משנה את פניה. תרתי משמע. בקיץ האחרון, קבוצת הכדורגל פריז סן־ז'רמן הניפה את גביע ליגת האלופות. רגע שיא ספורטיבי שצרפת כולה יכולה להתגאות בו, אלא שמאחורי החגיגות הסתתרה אמת פחות חגיגית: ההישג המרשים הוא תולדה ישירה של השקעה מתמשכת מצד קטאר, שרכשה את המועדון כבר ב־2011.

הכי מעניין

וכמה אירוני לחשוב שאחד הצעדים הראשונים של פרנסואה ביירו, מי ששימש כשר המשפטים בצרפת עד לנפילתו מהשלטון לפני כשבוע, היה להוקיע ביוני 2017 את "ההטבות המס הבלתי נתפסות שמהן נהנתה קטאר בצרפת בתקופת נשיאותו של סרקוזי". באותה תקופה, קטר עמדה תחת מצור דיפלומטי מצד סעודיה ואיחוד האמירויות שהאשימו אותה בקשרים עם ארגוני טרור אסלאמיים ועם איראן.

עוד כתבות בנושא

גם הנשיא עמנואל מקרון, אז בתחילת דרכו, נשמע נחרץ: הוא הבטיח לעם לשים סוף ליחסים המיוחדים שהעניקו למדינה המוסלמית שורה של הטבות יוצאות דופן בזירה הכלכלית הצרפתית. מילים לחוד ומעשים לחוד. מאז עברו שמונה שנים והגלגל לא רק הסתובב, אלא צבר תאוצה. היום, הקשרים בין פריז לדוחה הפכו לאסטרטגיים של ממש.

אותו מקרון שבעבר התריע מפני ההשפעה הקטארית על הסדר הבינלאומי, היום משבח את תפקידה כמתווכת מרכזית בין ישראל לחמאס. ובינתיים, ההטבות הכלכליות מפליגות. הפטור ממס רווחי הון על נדל"ן, נותר על כנו כאילו לא הובטחו מעולם שינויים. ובכן, ההשקעות הקטאריות בצרפת לא פסקו לרגע. למעשה, ההפך הוא הנכון.

ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסים אאל ת'אני. | AP

ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסים אאל ת'אני. | צילום: AP

הדו"ח שפורסם בעיתון לה מונד רק מאשר את מה שרבים כבר חשו באינטואיציה, גם בלי מספרים, גרפים או הוכחות חותכות: הנוכחות האסלאמית בשדרה היוקרתית ביותר בעולם הולכת ותופסת אחיזה ברורה. בפועל, למעלה מ־390 מטרים מתוך 1.3 הקילומטרים של שאנז אליזה נמצאים כיום בבעלות קטארית. מדובר ביותר מ־20% של השדרה.

בין רשימת הנכסים המרשימים בבעלות דוחה, ניתן למצוא את שגרירותה בפריז שממוקמת ממש מול שער הניצחון. אך קטאר אינה מגבילה את עצמה רק לשאנז אליזה. גם כתובות יוקרתיות אחרות בפריז נושאות את חותמה. החל ממלון אינטרקונטיננטל האגדי, דרך מלונות העל פנינזולה ורויאל מונס, עד הבניין שמאכלס את עיתון  לה פיגארו בשדרת הוסמן היוקרתית.

עוד כתבות בנושא

בעבר, מרין לה פן, מנהיגת הימין הקיצוני בצרפת, לא היססה להצליף בביקורת חריפה על השפעתה הגוברת של קטאר במדינתה, תוך שהיא מזהירה מהשפעה חוץ-כלכלית "מדאיגה". אלא שכעת, נדמה שגם היא החליפה טון. השתיקה שלה מדברת בעד עצמה: לא עוד הצהרות לוחמניות, לא עוד קריאות להחזיר את הריבונות הכלכלית לצרפתים.

רק בשנה שעברה ערך אמיר קטאר, תמים בן חמד אאל ת'אני, ביקור רשמי ונדיר בפריז. ביקור עטוף גינונים דיפלומטיים, חיוכים מול מצלמות והצהרות על "ידידות היסטורית". במהלכו חתם עם הנשיא מקרון על תכנית השקעות רחבת היקף: לא פחות מ־10 מיליארד אירו שיוזרמו לכלכלה הצרפתית. בארמון האליזה מיהרו להציג זאת כ"אות כבוד לצרפת ועדות לקשר העמוק בין שתי המדינות".

חגיגה צרפתית כפולה בפריז ובמוסקבה - חג הבסטיליה - יום העצמאות הרשמי של צרפת וזכייה שנייה בגביע העולם בכדורגל  . | AFP

חגיגה צרפתית כפולה בפריז ובמוסקבה - חג הבסטיליה - יום העצמאות הרשמי של צרפת וזכייה שנייה בגביע העולם בכדורגל . | צילום: AFP

אבל מחוץ לחומות הארמון, במורד הרחובות ובין חזיתות הבניינים, המציאות הולכת ומשתנה. הזהות הפריזאית, זו שנבנתה במשך מאות שנים של תרבות, אמנות, חירות ואירופאיות, הולכת ונשחקת אל מול נוכחות כלכלית־פוליטית זרה, חזקה ובעלת שאיפות. לטענתם של צרפתים רבים - מה שנמכר לעם כהשקעה, נדמה יותר ויותר כהשתלטות.