ב-8 בספטמבר צרפת עלולה להיכנס לסחרור פוליטי. במסיבת עיתונאים שנערכה בתחילת השבוע, הציג ראש ממשלת צרפת, פרנסואה ביירו, תוכנית קיצוצים בהיקף של כמעט 44 מיליארד אירו - תוכנית חיונית, לדבריו, להבראת הכלכלה ולהתמודדות עם הגירעון התקציבי. במסגרת זו הודיע כי ביקש מהנשיא עמנואל מקרון לכנס מושב חירום של האספה הלאומית בתאריך 8 בספטמבר.
במושב זה תבקש הממשלה הצבעת אמון סביב סוגיית ניהול התקציב, לאחר הצהרה על מדיניותה הכללית. אם תיכשל - כלומר, אם תתקבל הצבעת אי-אמון - לדברי ביירו "המשך הפעולה יהפוך לבלתי אפשרי", והוא ייאלץ לפרוש פחות משנה לאחר מינויו. התגובה הפוליטית, כמובן, לא איחרה לבוא: נשיא מפלגת הימין הקיצוני ז’ורדן ברדלה, הגיב בחריפות.
"פרנסואה ביירו הכריז זה עתה על קץ ממשלתו, שנחלשה עקב אדישותו המתמשכת", הצהיר ברדלה. "מפלגתי לעולם לא תיתן אמון בממשלה שמדיניותה גורמת סבל לעם הצרפתי. אזרחינו מצפים לשינוי - ואנחנו מוכנים". מרין לה פן, יו"ר המחנה באספה הלאומית, אישרה מיד שמפלגתה תצביע "כמובן נגד" האמון בממשלת ביירו.
הכי מעניין
מארין לה־פן. | צילום: אי.פי.איי
"רק פירוק הפרלמנט יאפשר לצרפתים לבחור את גורלם - עתיד של התחדשות עם ה-Rn", כתבה לה פן ברשת X. לכן, נראה כי סיכוייו של פרנסואה ביירו להישאר בתפקיד לאחר 8 בספטמבר רק הולכים ופוחתים. לא בכדי, עבור מנהיג מפלגת המרכז MoDem ובעל בריתו של מקרון מאז 2017, מדובר ברגע פוליטי קריטי. או טראגי, יש יגידו.
מצדו השני של המפה הפוליטית, גם מפלגות השמאל (פרט למפלגה הסוציאליסטית, לעת עתה) הבהירו שיתמכו בהצבעת אי-אמון. פביאן רוסל, מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית, אמר: "איך אפשר לתת אמון ברוב פרלמנטרי שהביא כל כך הרבה נזק מאז 2017? אנו דורשים מדיניות שתתמודד עם מצוקות חברתיות ואקלימיות. דרושה ממשלה חדשה".
עמדה דומה השמיעה מזכ"לית הירוקים, מארין טונדלייה. "לא ניתן לנו אמון בראש ממשלה המוביל פרויקט חסר אחריות מבחינה חברתית וסביבתית. נצביע נגד", היא הכריזה. אליה הצטרפה גם מפלגת "צרפת הבלתי נכנעת" (LFI). עמנואל בומפאר, מתאם המפלגה, אמר: "חברי הפרלמנט של LFI יצביעו להפלת הממשלה".
עוד כתבות בנושא מקרון
התחושה שצרפת עומדת בפני סתיו סוער, עם הפגנות נרחבות ואי שקט ברחובות, עשויה להסביר את הרגישות המוגברת של ארמון האליזה לביקורת כלפי מדיניות מקרון. לאחר שהנשיא זימן את שגרירת איטליה בפריז, אמנואלה ד’אלסנדרו, בשל התבטאויות "בלתי מתקבלות" של מתאו סלביני ממפלגת הליגה, הוא פעל באותו אופן כלפי שגריר ארה"ב בצרפת, צ’ארלס קושנר.
הסיבה? קושנר ביקר את התנהלות צרפת בנושא האנטישמיות, ואף טען כי מדיניותה כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני תורמת לליבוי השנאה. במכתב שפורסם בוול סטריט ג'ורנל, כתב קושנר: "הצהרות פומביות המגנות את ישראל ומחוות התומכות בהכרה במדינה הפלסטינית מעודדות קיצוניים, מלבות אלימות ומסכנות את חיי היהודים בצרפת".
הוא הביע "דאגה עמוקה מגל האנטישמיות בצרפת", וקרא למקרון "לפעול בנחישות, לאכוף את חוקי פשעי השנאה, להגן על בתי ספר, בתי כנסת ועסקים יהודיים - ולחדול מצעדים המעניקים לגיטימציה לחמאס ולבני בריתו". דבריו זכו לתמיכת דובר מחלקת המדינה האמריקנית, טומי פיגוט, שאמר: "השגריר קושנר מבצע עבודה מצוינת בקידום האינטרסים שלנו".
צ'ארלס קושנר ואשתו סריל | צילום: epa
התגובה מצד ממשלת צרפת הייתה נחרצת: האשמות "בלתי מתקבלות", וזימון מיידי של השגריר. דובר משרד החוץ הצרפתי מסר: "ההאשמות הללו מנוגדות למשפט הבינלאומי, ובמיוחד לחובה שלא להתערב בענייניה הפנימיים של מדינה ריבונית. הן גם אינן משקפות את איכות הקשר הטרנס-אטלנטי שבין צרפת לארצות הברית".
עמדתו של השגריר קושנר אינה יוצאת דופן. דבריו משתלבים עם מכתבו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, שהאשים את מקרון ב"הגברת להבות האנטישמיות" בצרפת ובהענקת לגיטימציה (או פרס) לטרור, בעקבות החלטתו החמורה של הנשיא להכיר במדינה הפלסטינית בעצרת הכללית של האו"ם הצפויה בספטמבר.
מקרון וטראמפ | צילום: AFP
בחזרה ליציבותה של ממשלת ביירו, לרגעים נדמה היה כי אולי המפלגה הסוציאליסטית תתמוך בה. הנשיא לשעבר פרנסואה הולנד אמר בריאיון בוקר כי "קיים מרחב למשא ומתן". אך עד הערב הבהיר מזכ"ל המפלגה, אוליבייה פור כי "זה בלתי מתקבל על הדעת". כך או כך, באופוזיציה איש אינו מתכוון להחמיץ את ההפגנה הגדולה המתוכננת ל-10 בספטמבר.
כן, מחאת "נחסום הכול", שהחלה להתגבש ברשתות החברתיות, צפויה לסמן את תחייתה של תנועת "האפודים הצהובים". החלטתו של ביירו להקדים את הצבעת האמון ביומיים נראית כניסיון מובהק לנטרל את גל המחאה המתקרב. בהתייחס לכך, אמר ראש הממשלה: "מול איום של כאוס - נדרש בירור". ואולי, בתנאים הנוכחיים, גם צעד לאחור.