מאז פלישתה של רוסיה בפברואר 2022, לא ידעה אוקראינה מציאות קשה, סבוכה ומתוחה כפי שהיא חווה בימים אלה. בין הלחץ ההולך וגובר בחזית הצפונית להסלמה הדרמטית בהתקפות האוויריות ברחבי המדינה, מוצאת עצמה קייב מתמודדת עם איום רב ממדי - לוגיסטי, צבאי, אסטרטגי ופוליטי גם יחד. יכולות ההגנה של אוקראינה נתונות כיום למבחן קשה במיוחד, נוכח מתקפה רוסית מתואמת וחסרת תקדים, בעוד שמורל החיילים והאזרחים נשחק כתוצאה מאבידות כבדות וממחסור חמור במשאבים חיוניים לקרב.
שלב זה של הלחימה מסמן נקודת מפנה דרמטית ומשמעותית בעימות המתמשך. שלב שבו ניכר כי הקרמלין נוקט קו תקיף ונחוש יותר מאי פעם במטרה להכריע את הקרב לטובתו. זאת, תוך ניצול חולשותיה של אוקראינה, הירידה במעורבות האמריקנית וההאטה בתמיכה מצד מדינות המערב. בפרט, הגיעה המלחמה לשיא חדש בליל ה־29 ביוני, כאשר צבאו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין פתח במתקפת האוויר הגדולה ביותר שנרשמה מאז תחילת הסכסוך ועד היום.
גל התקיפה המסיבי, שכלל 477 כלי טיס בלתי מאוישים ו־60 טילים, פגע בעוצמה בשטחה של אוקראינה, תוך התמקדות במחוזות לבוב, איוואנו־פרנקיבסק וחמלניצקי שבמערב המדינה. יעדי המתקפה כללו תשתיות צבאיות קריטיות - וביניהן בתי זיקוק, שדות תעופה ומחנות צבאיים - אך גם מבנים אזרחיים נפגעו קשות, והותירו אחריהם הרס, פצועים והרוגים. חמישה אזרחים איבדו את חייהם וגם מטוס F-16 אוקראיני התרסק במהלך ההפגזה, מה שגרם למותו של הטייס מקסים אוסטימנקו.
הכי מעניין
שעתיים של אושר. אוהדי אוקראינה. | צילום: AFP
זלנסקי | צילום: AFP
ולדימיר פוטין. | צילום: AFP
צבא רוסיה בחזית אוקראינה. | צילום: EPA
צבא רוסיה בחזית אוקראינה. | צילום: EPA
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי כינה את פעולותיה של מוסקבה "טרור מתמשך", וקרא בדחיפות להגברת התמיכה הבינלאומית - בעיקר במערכות הגנה אווירית הסובלות ממחסור חמור בתחמושת. ההתקפה הרוסית אירעה ימים ספורים לאחר הצעתו של הנשיא פוטין לקיים סבב שיחות חדש - הצעה שנותרה ללא תאריך. על פי הערכות, הקרמלין פועל כעת במטרה לשחוק את כוחה של אוקראינה בשילוב של לחץ צבאי ישיר ובליה אסטרטגית מתמשכת, תוך הסתמכות נרחבת על כוח אווירי וטילים.
עם זאת, גם בחזית הקרקעית נמשכת ההסלמה. על פי דיווח של ה"וול סטריט ג'ורנל" הבוקר (ב'), כוחות רוסיים הגיעו למרחק של כ־20 קילומטרים בלבד מהעיר סומי שבצפון אוקראינה. לאחר שכמעט והדפו את צבא קייב מאזור קורסק בתחילת השנה, ריכזו הרוסים כ־50 אלף חיילים סמוך לגבול, תוך יתרון מספרי מובהק של שלושה לאחד. לדברי הגנרל אולכסנדר סירסקי, מפקד הכוחות המזוינים האוקראיניים, האסטרטגיה הרוסית מבוססת על "שחיקה באמצעות מספרים" - מתקפות מקבילות על פני חזיתות רבות.
כך, הלחץ הבלתי פוסק מאלץ את הפיקוד האוקראיני להעביר שוב ושוב את מיטב היחידות לקרבות בלימה באזורים מאוימים. לדוגמה, יחידות עילית של מחלקת המודיעין הצבאי (HUR) נשלחו לסומי בניסיון לבלום את ההסתערות הרוסית. עם זאת, למרות הצלחה מסוימת בעצירת המתקפה והשבת שליטה על עמדות מסוימות, נראה כי הסכנה נמשכת. "אנו מנסים כעת לעבור למתקפת נגד ולהדוף את האויב", אמר לעיתון האמריקני מפקד יחידת "טימור", כוח עילית שלHUR , לאחר שבועות של לחימה ממושכת באזור.
עוד כתבות בנושא
וזה לא הכול: אורך החזית, שהתרחב לכדי כ־1,200 קילומטרים, מקשה עוד יותר על ניהול מערך ההגנה האוקראיני. כפי שקרה בחודש שעבר באזור סומי, הרוסים ממשיכים לבחון ולחדור את נקודות התורפה לכל אורכה, ותוקפים היכן שמתגלה סדק. להתפתחויות אלה מתווספת החלטה אסטרטגית מצד הנשיא זלנסקי: אוקראינה הודיעה על נסיגתה מהאמנה הבינלאומית לאיסור מוקשים נגד אדם - מהלך המעיד על הקצנה באופי ההגנה שהיא נוקטת.
בזירה הדיפלומטית, המתח גואה אף הוא. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, התומך בקידום שיחות בין קייב למוסקבה באמצעות תיווך טורקי, הביע אכזבה גוברת מהתנהלות הקרמלין, בעוד שרוסיה מבקשת לבסס הישגים בשטח בטרם תידרש לפשרות כלשהן. גם מדינות שכנות הפגינו דריכות חריגה: חיל האוויר של פולין, לדוגמה, שיגר מטוסי קרב כדי להשגיח על המרחב האווירי במהלך התקיפה - מה שמעיד על תחושת חירום אזורית רחבה.
בפועל, נראה כי המלחמה באוקראינה נכנסת לשלב מסוכן במיוחד. לטענת רבים - השלב האחרון. צבא רוסיה מגביר יום־יום את הלחץ מהאוויר ומהקרקע, תוך ניצול יתרונותיה המספריים והטכנולוגיים. זאת, במטרה לשבור את רוח ההתנגדות האוקראינית. קייב, מצדה, נאלצת להגן על חזית מתרחבת בתנאים קשים של מחסור, ותולה תקוות רבות בהמשך התמיכה מהמערב - מתוך הבנה שתפקידו המרכזי יהיה חיוני לא רק לבלימת ההתקדמות הרוסית, אלא גם לעיצוב עתידה הביטחוני של אירופה כולה.