תקרית דיפלומטית־צבאית חמורה הגבירה את המתיחות בין ברלין לבייג'ין: מטוס סיור גרמני, שהיה שותף למשימת "אספידס" של האיחוד האירופי בים האדום, הותקף באמצעות קרן לייזר שמקורה, לפי החשד, בספינת מלחמה סינית. משרד החוץ הגרמני דיווח על כך באופן רשמי בפוסט ברשת X כינה את המעשה "בלתי מתקבל על הדעת" והבהיר כי "סיכון חיי אנשי צוות גרמניים ושיבוש פעולתה של משימה מבצעית הם מעשים שאין להם מקום".
בתגובה לתקרית, זימנה ממשלת גרמניה את שגריר סין בברלין, דנג הונגבו, לשיחת הבהרה דחופה. על פי דיווחים בעיתונים הגרמנים Frankfurter Allgemeine Zeitung ו־Bild, גם מקורות צבאיים אישרו את האירוע החריג, ואף ציינו כי לפני ההתקפה לא התקבלה כל התראה מוקדמת מצד הצוות הסיני. קרן הלייזר נורתה, ככל הנראה, מספינת מלחמה של הצי הסיני שביצעה "משימת שגרתית" באזור בו מצויה נוכחות סינית קבועה.
לפי מקורות ביטחוניים בגרמניה, אין זו הפעם הראשונה שבה מתרחש אירוע מסוג זה - תקריות דומות דווחו בשבועות האחרונים, ומעידות על הסלמה במתח בין הנוכחות הצבאית הגרמנית והסינית באזור. הרגישות החריפה אף יותר לנוכח תזמון התקרית, שהתרחשה ימים ספורים בלבד לאחר ביקורו של שר החוץ הסיני, ואנג יי, בגרמניה. ביקור חשוב שבמהלכו עלו חילוקי דעות חריפים בנושאים אסטרטגיים, ובראשם סוגיית המחצבים הנדירים.
הכי מעניין
המטוס שהותקף - מדגם Beech 350, כלי טיס דו־מנועי שהוסב למשימות סיור אלקטרוני ומצויד בפלטפורמת חיישנים מתקדמת (MSP) - המריא מהבסיס הצבאי בג'יבוטי שבמזרח אפריקה, שבו פועלים גם מתקנים גרמניים וגם אחד מהבסיסים הצבאיים הגדולים ביותר של סין מחוץ לשטחה. המטוס המדובר פועל באזור חודשים ארוכים כחלק בלתי נפרד ממשימת "אספידס", ומשמש "עין אווירית" לאיסוף מודיעין עבור מפקדת המבצע ושותפיו הבינלאומיים.
משרד ההגנה הגרמני אישר כי המטוס ביצע נחיתת חירום בג'יבוטי, וכי הצוות לא נפגע. כאמור, שימוש בלייזרים בשדה הקרב איננו תופעה חדשה, אך מדובר באמצעי מסוכן במיוחד: חשיפה קצרה לקרן עלולה לגרום לפגיעה חמורה בראייתו של הטייס, ואף לעיוורון זמני או קבוע. הפעם הראשונה שבה דווח על שימוש מבצעי בלייזר הייתה במהלך מלחמת פוקלנד, אז נעשה בו שימוש על ידי הצי המלכותי הבריטי. כיום נחשב הלייזר לאמצעי שיבוש אלקטרוני שאינו קטלני, אך בעל פוטנציאל הרסני ממשי.
משימת "אספידס", שהושקה בשנת 2024 ביוזמת האיחוד האירופי, נועדה להבטיח את חופש השיט באזורים רגישים ולא יציבים - ובהם הים האדום, מפרץ עדן, הים הערבי, מפרץ עומאן והמרחב הימי של המפרץ הפרסי. מטרת המבצע לתת מענה לגל הולך וגובר של תקיפות מצד החות'ים בתימן, המכוונות נגד ספינות סחר בינלאומיות מאז השבעה באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל.
נשיא סין, שי ג'ינפינג | צילום: EPA
פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה | צילום: AFP
גרמניה משתתפת במשימה עם כוח המונה עד 700 חיילים, פריגטה של הצי הגרמני ומטוס הסיור שנפגע. בתחילת חודש יולי עבר הפיקוד על המשימה לידי איטליה, עם מינויו של תת־אדמירל אנדראה קוונדמאטאו למפקד המבצע. קוונדמאטאו, שפיקד בעבר על המשחתת האיטלקית "קָאיו דויליו" והיה מעורב בפעולות יירוט מול החות'ים, מחליף את תת־האדמירל היווני מיכאל פנטובאקיס.
ובכן, התקרית שופכת אור על מציאות ביטחונית מורכבת והולכת באזור הים האדום: מצד אחד ניצבים כוחות מערביים - אירופיים ואמריקניים - הפועלים להבטחת נתיבי הסחר הימי; ומנגד, סין, שמצהירה על נוכחותה ככזו שנועדה להגן על אינטרסים כלכליים, אך נראית מעורבת יותר ויותר בפעולות המעוררות תהיות באשר למטרותיה האמיתיות.
עוד כתבות בנושא
העובדה שמטוס נטול סמלים מזהים, המצויד במשדר אותות ופעיל באזור מזה זמן רב, הותקף באופן מכוון - מעוררת שאלות נוקבות לגבי הכוונות מאחורי הפעולה הסינית. יתרה מזאת, קיים תדר חירום בינלאומי ייעודי למניעת תקריות מסוג זה, אך הצוות הסיני לא עשה בו שימוש, עניין שמחריף את תחושת החשדנות כלפי בייג'ין ורצונה לשלוט על הים האדום.
נכון לעכשיו, ממשלת סין טרם פרסמה תגובה רשמית. עם זאת, ברור כי מדובר בהסלמה מדאיגה באזור שממילא מתוח בשל התקפות החות'ים והיריבויות הגיאופוליטיות הגוברות. האיחוד האירופי, יחד עם נאט"ו, יידרשו לבחון מחדש את אופי נוכחותם בים האדום - לא רק מול איומים של ארגונים לא מדינתיים, אלא גם מול שאיפותיהן של מעצמות מתחרות.