קונצנזוס הולך ומתגבש בזירה הפוליטית המפוצלת של איראן לפיו, המדינה חייבת לחדש את המשא ומתן על תוכנית הגרעין שלה עם ארצות הברית, אף שנותרה שם השאלה אם השיחות יהיו רק הקדמה למתקפה ישראלית נוספת. כך לפי אנליסטים ומשקיפים פוליטיים בתוך איראן ומחוצה לה.
נשיא איראן מסעוד פזשכיאן ושר החוץ עבאס עראקצ'י פתחו בשבועות האחרונים בבליץ תקשורתית במטרה להבחין בין ארצות הברית לישראל, תוך הדגשה שניתן להשיג הסדר מוסכם עם וושינגטון למרות "העוינות הישראלית".
בריאיון עם איש התקשורת הימני-קיצוני והאנטי-ישראלי טאקר קרלסון, שפורסם בשבוע שעבר, פזשכיאן האשים למשל את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בנטיעת הרעיון במוחות האמריקנים לפיו איראן רודפת אחר נשק גרעיני. הוא הדגיש כי ארצו יכולה "לפתור בקלות רבה את המחלוקות והקונפליקטים עם ארצות הברית באמצעות דיאלוג ושיחות".
במאמר דעה ב"פייננשל טיימס" כתב עראקצ'י שאיראן וארצות הברית "היו על סף פריצת דרך היסטורית" לפני שהחלו התקיפות הישראליות. הטענות הללו סתרו את כל הדיווחים במערב, שדיברו על סירוב איראני לתנאי היסוד האמריקניים.
הכי מעניין
לדברי כמה משקיפים, המומנטום לחידוש המשא ומתן משקף מאבק בטהראן, שהתעצם לאחר התקיפות הישראליות והאמריקניות בחודש שעבר. אלו הדוגלים בגישה פייסנית יותר צוברים השפעה על חשבון אלו שמעדיפים עימות נוסף.
נשיא איראן מסעוד פזשכיאן עם ראש ארגון האנרגיה האטומית של איראן, מוחמד אסלאמי בסיור במתקן גרעין | צילום: AFP
עם זאת, ישנם מתנגדים. האדי מסאומי זאר, מומחה אזורי שהופיע בעבר בערוץ המזוהה עם משמרות המהפכה האיראניים, הכיר במאבק המתמשך ומתח ביקורת על מאמצי קובעי המדיניות. לטענתו, הם מנצלים את המכות שאיראן ספגה מישראל כדי לדחוף לשיחות עם ארצות הברית. בפרק בהסכת שפורסם בשבוע שעבר אמר מסאומי זאר: "היום, בהיעדר רבים ממפקדים אלה, ובתחושה ששכבה אידיאולוגית ומהפכנית זו נחלשה ונשחקה על ידי ישראל, הם מנסים למכור את עצמם ואת המודל המנטלי שלהם כמושיעים לעם האיראני". הוא הוסיף שהתוכנית הזו היא חלק ממאמץ רחב יותר של המתונים להשתלט על מרכזי הכוח של איראן.
התקיפות האמריקניות לא גרמו לאיראן להתרחק מארה"ב
עבור בכירים באיראן, מתקפה מתמשכת כמו זו שישראל ביצעה בחודש שעבר, יחד עם ההפצצה האמריקנית של שלושת מתקני הגרעין, הייתה פעם רעיון בלתי נתפס. אך התקיפות הדרמטיות לא הפיקו שינוי משמעותי בעמדותיה הציבוריות של איראן. היא לא אותתה על עניין רב יותר ברדיפה אחר נשק גרעיני, וגם לא על נכונות לוותר על תוכנית הגרעין שלה. היא עדיין מתעקשת על הזכות לייצר דלק גרעיני בגבולותיה, תוך חזרה על הטענה שהיא לא שוקלת פיתוח נשק גרעיני. התקיפות האמריקניות לא גרמו לאיראן להתרחק מוושינגטון.
"הייתי מצפה, אחרי כל מה שקרה והמלחמה וכן הלאה, לשמוע עמדה פה-אחד שדוחה כל מגע עם ארצות הברית, אבל, למעשה נראה שקורה ההיפך", אמר חמידזרה אזיזי, עמית אורח במכון הגרמני לענייני ביטחון ויחסים בינלאומיים. הוא הוסיף כי "המפתח כאן הוא החולשות המוצגות במלואן", שכתוצאה מכך "נוצרת גישה פרגמטית כלשהי".
צילום לוויני של של מפעל העשרת הדלק פורדו (FFEP) באיראן לאחר התקיפה האמריקנית | צילום: AFP
איראן נמצאת במצב קשה. המתקפות חשפו שמערכות הטילים וההגנה האווירית שלה – שהוערכו מאוד בעבר על ידי מנהיגים צבאיים ופוליטיים – לא יכלו לעמוד בפני מתקפות של שני צבאות מתקדמים. המתקפה הישראלית בפרט חשפה גם כמה עמוק המודיעין הישראלי חדר לכוחות הביטחון של איראן, וזה צפוי לגרום לאיראן להסס כשהיא שוקלת אם וכיצד לבנות מחדש את יכולותיה הצבאיות והגרעיניות. ישראל הצליחה להבריח נשק למדינה מראש וידעה על מיקומו של בונקר ששימש את בכירי חיל האוויר האיראני, תקפה אותו וחיסלה את המפקדים ששהו בו.
"זוהי המלחמה הראשונה על אדמת איראן מאז מלחמת איראן-עיראק, והמשטר פשוט כשל בה לחלוטין", אמר בהנאם בן טלבלו, מנהל בכיר בתוכנית איראן בקרן להגנת הדמוקרטיות בוושינגטון.
נוסף לבעיותיה של איראן, מצבה הכלכלי כורע תחת העומס של אינפלציה גבוהה ואבטלה מתמדת. לחצים אלו עלולים להחמיר אם מדינות אירופה יחליטו בשבועות הקרובים להפעיל מחדש את הטלת העיצומים של האו"ם על ידי הכרזה שאיראן אינה עומדת בהסכם הגרעין שלה עם המעצמות העולמיות מ-2015. שר החוץ הבריטי דייוויד לאמי אמר בשבוע שעבר כי אירופה עלולה להטיל "עיצומים דרמטיים", אלא אם איראן "תתייחס ברצינות לרצון הבינלאומי לראות אותם נסוגים משאיפותיהם הגרעיניות".
"איראן פתוחה לדיפלומטיה". דונלד טראמפ | צילום: AFP
גורמים בממשל טראמפ מאמינים שאיראן פתוחה להסכם דיפלומטי על תוכנית הגרעין שלה, גם לאחר שהתקיפות האמריקניות והישראליות קטעו את השיחות הקיימות. כך אמר גורם אמריקני שמכיר את הנושא ודיבר בעילום שם. העמדה הזו התחזקה בשיחות דיפלומטיות בימים האחרונים. בשבוע שעבר השליח האמריקני למזרח התיכון, סטיב ויטקוף, אמר שהשיחות יתקיימו "במהירות רבה, בשבוע הקרוב בערך".
איראן, לעומת זאת, הבהירה למספר מדינות שכנות שמשמשות כמתווכות כי "אין כמעט שום סיכוי למשא ומתן" בתנאי איום, הדגיש מוסטפא נג'אפי, אנליסט מטהראן המקורב לחוגי מדיניות הביטחון של איראן. איראן גם זקוקה לערבות כלשהי שישראל לא תתקוף שוב באמצע סבב שיחות חדש. "לפני שאיראן תיכנס לנתיב דיפלומטי חדש עם האמריקנים, היא רוצה לקבל את הערבות הזו, בין אם באמצעות מתווכים או במסגרת חוקית, מה שזה לא יהיה", הסביר נג'אפי.
עליאסגר שאפייאן, יועץ קמפיין לשעבר של פזשכיאן ומנהל אתר חדשות רפורמיסטי בטהראן, אמר שבמהלך שנת כהונתו פזשכיאן בנה קונצנזוס במרכזי הכוח באיראן לחתור לדיפלומטיה, וכי הרגע הנוכחי מייצג "הזדמנות זהב" לשיחות עם ארצות הברית. "לאיראן יש רצון לנהל משא ומתן", הוא אמר.
האייתוללה עלי ח'אמנאי, הבכיר ביותר במערכת התיאוקרטית של איראן, טרם התייחס לאפשרות של משא ומתן חדש עם האמריקנים, שלגביו הביע בעבר ספקנות עמוקה.
בעקבות המתקפות, הפרלמנט האיראני הצביע בעד השעיית שיתוף הפעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, ופזשכיאן הכניס את החוק לתוקף. עם זאת, החוק מאפשר שיתוף פעולה מתמשך בשני תנאים: האחד - שריבונותה הלאומית ושלמותה הטריטוריאלית של איראן יכובדו, והשני - שזכותה של המדינה להעשיר אורניום תובטח. למועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן ניתנה הסמכות לקבוע אם תנאים אלו מולאו.
אנליסטים, כולל שאפייאן, אמרו שהחוק לא מהווה מכשול רציני לפשרה עתידית. נג'אפי אמר שההצבעה בפרלמנט הייתה "התגובה המינימלית להפצצת מתקני הגרעין" שאיראן יכלה לנקוט, והרבה פחות דרסטית מתגובות אפשריות אחרות, כמו פרישה מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. החלת החוק שלחה שני מסרים, טען נג'אפי: שאיראן מוכנה לדיפלומטיה ואינה רוצה להחריף את המתיחות, אך גם שהיא מוכנה לנקוט בצעדים נוספים אם ארצות הברית תגביר את הלחץ. "איראן השאירה את הדרך פתוחה לדיפלומטיה", אמר.
עוד כתבות בנושא
