התקיפות הישראליות נגד מערכות ייצור אנרגיה, מפעלים ומתקני תעופה באיראן אתמול (א') סימנו את תחילתו של שלב רחב ועצים יותר בלחימה, כאשר מטוסי קרב ישראליים מתמקדים במטרות חדשות ועמוקות יותר בערים ובעיירות ברחבי איראן.
עוד בנושא עם כלביא
תושבי טהראן דיווחו אתמול אחר הצהריים על גל התקיפות הכבד ביותר עד כה, עם פיצוצים שנשמעים בקביעות מדי חצי שעה. צה"ל דיווח כי במהלך הלילה שבין שבת ליום ראשון הוא תקף יותר מ-80 מטרות בטהראן בלבד, ועד אחר הצהריים נמסר כי הותקפו למעלה מ-250 יעדים.
נראה שהמטרות שנבחרו אתמול מצביעות על הרחבת מטרות המלחמה של ישראל מעבר למתקני הגרעין, שתפסו את מרבית תשומת הלב של חיל האוויר בשלושת הימים הראשונים של מבצע כלביא יקום. על פי מומחים ובכירים לשעבר בממשל האמריקני, תקיפת התעשייה, כוחות הביטחון המקומיים והתשתיות באיראן נועדה לשחוק את כוחו של המשטר, להסב נזק נוסף לכלכלה האיראנית שכבר נתונה במשבר, ואולי אף להביא להפיכה.
הכי מעניין
נראה שהשינוי החל כבר במוצאי שבת עם גל תקיפות על תשתיות אנרגיה. ישראל תקפה את שדה הגז דרום פארס – שדה הגז הטבעי הגדול בעולם – וגרמה להשעיה חלקית של הייצור ולפרוץ שריפות במקום. תקיפה נוספת על מאגר דלק בפרברי טהראן הציתה שריפה ענקית, שגררה קהל של מתעדים בטלפונים הניידים.
גם כן ביום ראשון פגעו תקיפות ישראליות בנמלי תעופה, מפעלי אלקטרוניקה, תחנות משטרה, אתר לתחזוקת מטוסים ומשרד שתיאם את פעילות המסגדים בטהראן – כך לפי סרטונים ותמונות שפורסמו ברשתות החברתיות ודיווחים בתקשורת הממלכתית האיראנית. רבים מהסרטונים הציגו את אזורי הפגיעה במרחק של מטרים ספורים מתנועת כלי רכב והולכי רגל. הרשויות באיראן לא מסרו דיווח מיידי על נפגעים.
עם כלביא: מתנדבים של הסהר האדום האיראני עובדים בשכונה בטהרן שנפגעה מתקיפה ישראלית | צילום: AFP
עם כלביא: צילומי לווין של אתרי הגרעין האיראני | צילום: AFP
עם כלביא, תקיפות ישראל באיראן | צילום: EPA
עם כלביא, תוצאות תקיפות ישראל באיראן | צילום: AFP
עם כלביא, תוצאות תקיפות ישראל באיראן | צילום: AFP
בעיר משהד שבקצה המזרחי של איראן סמוך לגבול טורקמניסטן, תקף חיל האוויר נמל תעופה אזורי קטן. עלי, מהנדס מחשבים בן 45 ותושב המקום, סיפר שיכול היה לראות עמודי עשן מגג הבניין שלו. "לא הייתי מאמין שהם יגיעו עד למשהד. אני בהלם מוחלט. אני מנסה להבין מה הם מנסים להשיג עם התקיפות האלה", אמר בראיון טלפוני לוושינגטון פוסט. הוא, כמו אחרים, דיבר בתנאי שיוזכר רק בשמו הפרטי מחשש לפעולת תגמול מצד המשטר.
לדבריו, רבים מחבריו ובני משפחתו שמחו כאשר התקיפות הישראליות הראשונות חיסלו מפקדים בכירים בצבא איראן. "אבל עכשיו זה נע לכיוון הרס רחב הרבה יותר", אמר, ותהה מה מנסה ישראל להשיג עם עשרות תקיפות ברחבי המדינה. "האם הם מנסים להגביר את הזעם כדי לדחוף את הרפובליקה האסלאמית להסכים לכל עסקה שהיא? אני באמת לא מצליח להבין".
תושבי טהראן דיווחו גם על פיצוצים שנראו כמכוונים לכלי רכב בודדים בעיר, והעלו את החשש שמדובר בחיסולים ממוקדים באמצעות מכוניות תופת או תקיפות של כטב"מים זעירים.
"בהחלט מרגיש שזה הולך לכיוון של הפלת משטר, ולא רק סיכול תוכנית הגרעין", אמר ריצ'רד נפיו, בכיר לשעבר במחלקת המדינה ובבית הלבן בממשל אובמה, המתמחה באיראן. לדבריו, ייתכן שישראל החליטה שהדרך הטובה ביותר למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני היא להפיל את המשטר, אך הזהיר שזו "אסטרטגיה עתירת סיכון": "כדי שזה יצליח, הרבה דברים צריכים להשתלב. הרבה הנחות יסוד לגבי מבנה הכוח באיראן צריכות להתממש".
ראש הממשלה בנימין נתניהו ובני בריתו הציגו את המלחמה כהזדמנות להסיר את המשטר האסלאמי, וציטטו סקרים המצביעים על כך שרוב האיראנים אינם מרוצים מהממשלה. בנאום שנשא בשבת, קרא נתניהו לעם האיראני "לעמוד על נפשו ולהשמיע את קולו".
הפגנות תמיכה במשטר האיראני | צילום: AFP
"הגיעה השעה שתתאחדו סביב דגלכם ומורשתכם ההיסטורית, ותעמדו על חירותכם מול משטר מרושע ומדכא – שמעולם לא היה חלש יותר", אמר נתניהו. "המאבק של ישראל אינו נגדכם, העם האיראני האמיץ, שאותו אנו מכבדים ומעריצים. המאבק שלנו הוא באויב המשותף – משטר רצחני שמדכא אתכם ומרושש אתכם".
עם זאת, גורמים אחרים הדגישו כי מוקד הפעולה הצבאית נותר מתקני הגרעין.
"שינוי המשטר אינו המטרה המרכזית של המבצע הישראלי", אמר יוסי קופרווסר, בכיר לשעבר באגף המודיעין בצה"ל. עם זאת, לדבריו, אם יתרחש שינוי כזה, "אף אחד בישראל לא יתלונן": "תקפנו היום מתקני משטר, בעיקר כאלה השייכים למשמרות המהפכה, אבל זה בהקשר של ניהול המלחמה – לא מתוך כוונה להביא לקריסת המשטר".
התקיפות על מתקני הגרעין בליל חמישי וביום שישי גרמו לנזק בתשתיות העל-קרקעיות באתרים, אך לא נראה שהשמידו צנטריפוגות או חומר מועשר הקבורים עמוק באדמה – כך לפי ניתוח של הוושינגטון פוסט לתצלומי לוויין.
איראן הגיבה להסלמה בהודעה על שורת צעדי חירום ביום ראשון. מערכת המטרו בטהראן הונחתה לפעול 24 שעות ביממה, כדי לאפשר לתושבים להשתמש בתחנות כמקלטים במהלך הלילה. בניגוד לערים בישראל, המשטר באיראן לא דאג למקלטים עבור אזרחיו.
"בלי הגזמה, אנחנו במצב מלחמה – מלחמה שנכפתה עלינו. לא רצינו בה וניסינו למנוע אותה", אמרה פאטימה מוחאג'ראני, דוברת ממשלת איראן, בהצהרה שפורסמה בתקשורת הממלכתית. לדבריה, גם מסגדים ובתי ספר בערים שונות הונחו להיפתח כדי לשמש כמקלטים, אך לא ברור איזו הגנה הם מספקים אם אינם מבנים תת-קרקעיים.
הרחבת התקיפות גם לתשתיות אנרגיה שלחה גלי הדף אל שכנותיה של איראן במפרץ הפרסי ואל שוקי הנפט שהיא משרתת.
"המצב הזה מדאיג מאוד", אמרה אמינה בכר, אנליסטית בכירה למזרח התיכון בחברת ניתוחי המידע קפלר. מכיוון ששדה הגז דרום פארס הוא שדה משותף עם קטאר, לדבריה, התקיפה היא "סימן מדאיג לקרבה של נכסי המפרץ לקו האש".
עד כה, ציינה בכר, התקיפות פגעו רק בייצור האנרגיה המקומי של איראן, שכן המדינה אינה מייצאת גז מדרום פארס, והתקיפות הישראליות לא כוונו אל תשתיות הקשורות לייצוא נפט. התנודות במחירי הנפט, אמרה, "נובעות מתבהלה באשר למה שעלול לקרות – לא משינוי אמיתי בנתוני היסוד".
ללא קשר למטרות הרחבות יותר של ישראל, ההתרחבות המהירה של היעדים באיראן מצביעה על כך שנתניהו מוכן לפעול במהירות, אולי מתוך חשש שהמרחב הבינלאומי הרחב שניתן עד כה לפעולותיו עלול להיסגר בפתאומיות, הסביר פרזאן סאבת, חוקר ביטחון המזרח התיכון במכון ללימודים מתקדמים בז'נבה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו בזמן ניהול מתקפת-המנע נגד איראן | צילום: אבי חיון, לע"מ
"לא מובטח שהמרחב הפוליטי הזה ימשיך להתקיים מבחינת התמיכה האמריקנית ומבחינת הלחץ הבינלאומי", אמר. "כעת, כשיש להם עליונות אווירית ויש להם גם מרחב פוליטי לפעול, הם מנצלים אותו".
לדבריו, תקיפות של תעשיות האלקטרוניקה, התעופה והחלל נועדו להתמקד ב"צווארי בקבוק בתעשיות מפתח שונות התומכות בתעשיית הגרעין, הטילים, הרחפנים וההגנה האווירית של איראן". תקיפת התעשיות הקריטיות הללו לא רק מפרקת את יכולות החימוש של איראן, אלא גם מקשה ומייקרת את האפשרות שתתחמש מחדש בעתיד.
כאשר התקיפות התגברו ביום ראשון, ישראל פרסמה קריאה לעם האיראני להתרחק ממתקנים צבאיים. רבים הגיבו בתדהמה ברשתות החברתיות. "להתרחק מאזורים צבאיים? אנחנו בכלל לא יודעים איפה הם!" כתב איראני אחד בתגובה באינסטגרם.
עם כלביא: שיירות רכבים נמלטים מטהרן | צילום: AFP
בטהראן, רבים החליטו שהתגובה הטובה ביותר לתקיפות ולהודעה הישראלית היא פשוט לעזוב את העיר. הכבישים הראשיים המובילים אל מחוץ לבירה היו פקוקים ביום ראשון, לפי עדים שנסעו בהם ושוחחו עם הוושינגטון פוסט. כוחות הביטחון האיראניים הקימו מחסומים, ובאחת הנקודות פרצה קטטה בין אזרחים בורחים לשוטרים איראניים בלבוש אזרחי.
שרארה, עקרת בית בת 30 ואם לתאומים בני חמש, סיפרה שכוחות הביטחון במחסומים הטרידו אזרחים בורחים כאשר היא ובני משפחתה עזבו את טהראן לכיוון בית הנופש שלהם מחוץ לעיר. "הפשיטות מגיעות מהאוויר, והמשוגעים האלה בודקים את הרכב של אזרח תמים על הקרקע כדי לחפש מרגלים ישראלים. טיפשים כאלה", אמרה. "בנוסף לכל הדברים האחרים, גם מהממשלה שלנו אנחנו לא בטוחים!"