"לא הייתי מאושר ככה עשור": אזרחים באיראן מגיבים למתקפה הישראלית

כשישראל פתחה במתקפה רחבת היקף על תוכנית הגרעין של איראן ועל מנהיגים צבאיים בכירים לפנות בוקר יום שישי, סארה, תושבת העיר רשת שבצפון איראן, חוותה מגוון של רגשות

״הרגשתי שמחה״, אמרה האישה האיראנית, לנוכח מותם של המנהיגים שדיכאו את העם במשך שנים. ״ואז חוסר אמון״, המשיכה, ״ואחר כך דאגה ממה שעתיד לקרות. ואז שוב שמחה - על כמה כוח הם חשבו שיש להם עלינו, כמה מאיתנו הם רצחו״. כמו אחרים ששוחחו עימנו לצורך כתבה זו, היא ביקשה להסתיר את שם משפחתה מחשש לנקמה מצד השלטון

בעוד ישראל, אויבתה הוותיקה של איראן, תוקפת את המשטר המדכא, אזרחי איראן חווים רגשות סותרים: תקווה מול ייאוש ושמחה לצד חשש כבד.

לאחר שנים של צמיחה כלכלית דלה, אינפלציה דו-ספרתית, שחיתות בכל דרגי השלטון ובידוד בינלאומי - ובתום סבבי מחאה שנרמסו באכזריות - רבים באיראן הפכו פסימיים בנוגע ליכולת לחולל שינוי בעצמם. לכן יש שראו במתקפות הישראליות, שבהן חוסלו בכירים בצבא ובתוכנית הגרעין והופצצו מתקנים צבאיים וגרעיניים, כסיכוי לגאולה - גם במחיר של הסכנות האדירות.

״אנחנו מתים כל פעם מחדש מהמתח, במיוחד אנשים כמוני שיש להם ילדים״, אמרה בהנאז, בת 40 ואם חד-הורית מתבריז, שם השמידה ישראל את בסיס חיל אוויר. חלק מהאיראנים, סיפרה, קיבלו בברכה את התקיפות; אחרים חוששים מאוד מהשלכות המלחמה. רגשותיה משתנים: ״אני מבינה את שני הצדדים, ולפעמים אני קרובה יותר לזה ואז לזה״.

בגלל הדיכוי השלטוני, קשה להעריך את הלך הרוח הציבורי באיראן. הסקרים מוגבלים, רבים מסרבים לדבר עם עיתונאים זרים ואלו שכן - ייתכן שאינם מייצגים את הכלל. עמדות הציבור עוד עשויות להשתנות אם ישראל תרחיב את יעדיה מעבר לתוכנית הגרעין ולצבא - אפשרות שנרמזה באיומו של שר הביטחון כץ: ״אם איראן תמשיך לשגר טילים, טהרן תבער״.

השלטונות באיראן מנסים לשלוט בתגובות הציבור. משרד התקשורת הודיע ביום שישי על הגבלות זמניות על הגישה לאינטרנט, ותושבים סיפרו כי הם מתקשים להשתמש ברשתות פרטיות כדי לעקוף את הצנזורה.

בינתיים יצאו חלק מהאיראנים להפגנות תמיכה במשטר המגנות את ישראל, תוך שהם מניפים תמונות של גנרלים ומדענים שנהרגו. מפגינים בטהרן אמרו לטלוויזיה הממלכתית שהם דורשים תגובה קשה ביותר נגד ישראל. ״לא נפסיק עד להשמדתה המוחלטת של ישראל״, אמרה אישה בכפייה שחור-לבן, סמל לתמיכה בכוחות הביטחון. גבר שהגיע עם אשתו ובנותיו הוסיף: ״באנו להראות לישראל ולכל העולם שאנחנו מאחורי כוחות הביטחון של איראן בכל צעד שינקטו - בנפשנו וברכושנו״.

על פני השטח, החיים בטהרן ובערים אחרות נמשכו כרגיל במהלך מה שהיה סוף השבוע החגיגי עבור רוב השיעים במדינה - בתי קפה היו מלאים, אנשים יצאו לקניות ואלו שלא היה להם חופש - הלכו לעבודה. עד מוצאי שבת לא פורסמו הנחיות בטיחות, אף שישראל רמזה שהתקיפות יימשכו שבועות.

אך מאחורי מעטה הנורמליות מסתתרים לחץ ודאגה, במיוחד בקרב אלה שזוכרים את מלחמת איראן-עיראק בשנות ה-80, כשערים רבות באיראן היו מטרה לתקיפות אוויריות.

נימה, שהיה ילד במהלך מלחמת איראן-עיראק בעיר שהופצצה קשות, סיפר ששמע בליל שבת קולות טילים ומערכות הגנה אווירית בטהרן במשך שלוש או ארבע שעות. "הלילה בטהרן מפחיד יותר", אמר.

חלק מהאיראנים ציינו כי החדשות מדאיגות יותר את מי שמחוץ למדינה; האיראנים, לדבריהם, עברו דברים גרועים בהרבה. הם הביעו ביטחון ביכולת ישראל של לכוון בדיוק למטרותיה ומקווים שהאזרחים יישארו מחוץ למעגל הפגיעה.

שגריר איראן באו״ם דיווח על 78 הרוגים ויותר מ-320 פצועים בגל הראשון של התקיפות - אך לא ברור כמה מהם אזרחים. לפי הדיווחים, בין ההרוגים היו המשוררת פארניה אבאסי והפרש מהדי פולאדוונד ובני משפחותיהם.

רבים הביעו סיפוק במיוחד על מות בכירי משמרות המהפכה, שאחראים לדיכוי האכזרי. אחד מהם, תת-אלוף אמיר עלי חאג׳יזאדה, פיקד על חיל האוויר של משמרות המהפכה ועמד מאחורי הפלת מטוס הנוסעים האוקראיני ב-2020, בה נהרגו 176 איש.

חלק מהאזרחים האיראנים ניצלו את חג עיד אל-ע׳דיר כמסווה לחגיגות. ״ראיתי יותר שמחה מאשר בחגים קודמים״, אמרה אלחם מהמדן, ״הרגשתי שאנשים מנצלים את החגיגה כדי לשמוח על התקיפות״.

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו קרא ביום שישי לאיראנים: ״זוהי ההזדמנות שלכם לקום ולהשמיע את קולכם. מאבקה של ישראל אינו נגד העם האיראני, האמבק שלנו הוא נגד המשטר האסלאמי הרצחני שמדכא ומרושש אתכם״.

אלחם נותרה ספקנית: ״אני לא מאמינה שישראל באמת דואגת לעם האיראני. זה הכול בשביל הגרעין. אני לא מפחדת ולא מקווה, חוסר התקווה השתלט עליי שאין לי שום רגש מיוחד, אנחנו כמו מתים מהלכים״.