משבר הגרעין האיראני חזר לכותרות בימים האחרונים, כאשר ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), רפאל גרוסי, פרסם אזהרה חריפה על כך שלאיראן כמות מספקת של אורניום מועשר הדרוש לייצור מספר פצצות גרעיניות.
בשעה שהמשא ומתן המתוח בין איראן לארצות הברית הגיע למבוי סתום בשל פערים בסיסיים שנראים בלתי ניתנים לגישור, נקבע סבב שישי של שיחות שיערך ביום ראשון הקרוב בעומאן שבירדן.
שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י בפגישה עם שר החוץ המצרי בדר עבד אל-עאטי ורפאל גרוסי יו"ר הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית | צילום: EPA
סבא"א פרסמה שני דו"חות קריטיים ב-31 במאי. האחד תיאר את המשך ההתרחבות של מלאי האורניום האיראני המועשר ל-60%, כך שכעת הוא כולל מספיק חומר לייצור מוערך של עשר פצצות (להן נדרש פיתוח נפרד של ראשי נפץ).
הכי מעניין
הדו"ח השני ביקר את איראן על היעדר שיתוף פעולה עם פעולות הפיקוח והבקרה, למרות התחייבותה לכך באמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT), עליה היא חתומה.
ההפרות העלו את האפשרות שמדינות אירופה (בריטניה, צרפת וגרמניה) וארה"ב יפעלו להפעיל את מנגנון ה"סנאפבק" - כלי שמאפשר החזרת כל הסנקציות הבינלאומיות שהוטלו על איראן באמצעות החלטה 2231 של מועצת הביטחון של האו"ם.
מנגנון זה מאפשר לכל אחד מהצדדים להסכם הגרעין המקורי מ-2015 להחזיר באופן חד-צדדי את הסנקציות של האו"ם, ללא אפשרות וטו מצד מדינות כמו רוסיה או סין - מה שהופך אותו לכלי האכיפה החזק ביותר ללא שימוש בכוח צבאי.
איראן הזהירה שכל הפעלת "סנאפבק" תגרור תגובה קשה מצידה - איום מרומז להאצת תוכנית הגרעין שלה, שבעצמה עשויה לעורר פעולה צבאית נגד אתרי גרעין.
יעקב נגל. | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
תא"ל (מיל') פרופ' יעקב נגל, לשעבר ממלא מקום היועץ לביטחון לאומי וראש המל"ל, וכיום עמית בכיר בFDD, אמר ל-JNS ביום שני כי "אין משמעות ממשית או מעשית להגדלת מאגר האורניום ברמה של 60%, מעבר להתגרות המתמשכת מצד איראן והפרותיה של כל התחייבויותיה – וגם לכמות הפצצות שהיא יכולה לייצר ברגע שתגיע ל90%".
נגל אמר שזה יכול להיות "עניין של ימים, אם וכאשר איראן תחליט. אבל האיראנים חכמים מספיק כדי לא לעשות את זה כרגע". עם זאת, הוא הדגיש: "ככל שמתקרבים לנקודת האל-חזור להפעלת מנגנון הסנאפבק - שמחזיר את כל סנקציות מועצת הביטחון - ארה"ב, אירופה וסבא"א משתמשות במילים חריפות כלפי איראן, אך עדיין לא 'חושפות שיניים'"
הוא הוסיף, "מעניין לדעת למה הם מחכים. אולי בגלל המשא ומתן המתמשך עם האמריקנים. לכן, אין פה נקודת מפנה אסטרטגית - אלא אם השיחות יקרסו".
נגל הצביע על העמימות בעמדת ארה"ב כבעיה עיקרית. "יש פער מהותי בין הדרישה האיראנית לבין ההצעה האמריקנית. אך הדרישה האיראנית ברורה: הם אינם מתכוונים לוותר על זכותם הבסיסית להעשרת אורניום. ייתכן שיהיו מוכנים לפשרות ברמת ההעשרה, בהיקף, ובכמות החומר שייוותר בשטחם".
עוד כתבות בנושא
"לעומת זאת," אמר נגל, "העמדה האמריקאית - לפחות זו שפורסמה - אינה ברורה. כשנשיא טראמפ או שליחו ויטקוף אומרים שאיראן לא תורשה להעשיר, למה בדיוק הכוונה? במיוחד כשמדווח כי הכוונה היא לאסור זאת רק בעתיד, בעוד שעד להקמת מתקן הקונסורציום האזורי, איראן תוכל להמשיך בהעשרה".
הקונסורציום האזורי היה רעיון שהעלו האמריקאים במהלך המשא ומתן - להקים מתקן בינלאומי מחוץ לאיראן שיבצע את ההעשרה, כדי לענות על צרכיה האנרגטיים של איראן בלי שתהיה לה אפשרות העשרה בשטחה.
"מה זה אומר - שיאסר על איראן להעשיר רק בעוד כמה שנים? ומה יקרה בינתיים לתשתיות ההעשרה בנתנז ובפורדו? יכבו את המתח? יפרקו ויהרסו את המתקנים?" שאל נגל.
לדבריו, רק לאחר מענה לשאלות אלו ניתן יהיה לדעת אם יש עוד גשר דיפלומטי אפשרי - או שנותרה רק אופציה של עימות צבאי.
כשנשאל לגבי תקיפה צבאית אפשרית, נגל הפנה לדבריו החוזרים של נתניהו שלפיהם ישראל לא תאפשר לאיראן להגיע ליכולת גרעינית.
"מה שחשוב להדגיש הוא שעל מנת לחסום את כל הדרכים והערוצים של איראן לגרעין, צריך לטפל בכל הרכיבים שמאפשרים פיתוח פצצה: החומר הבקיע, מערכת הנשק והקשר בינה לבין אמצעי השיגור - בעיקר טילים. ללא טיפול כולל - המלחמה תהפוך להפסד שלנו", הזהיר.
ביום שני אמר ראש סבא"א רפאל גרוסי ל-i24NEWS כי "האיראנים אמרו לי שאם תהיה תקיפה על המתקנים הגרעיניים, הם ינטשו את האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT)". הוא גם האשים את איראן בכך ש"גנבה במרמה" מסמכים חסויים מהסבא"א לפני עשרים שנה כדי לחמוק מחקירות.
ראש ארגון האנרגיה האטומית של איראן, מוחמד אסלאמי עם ראש הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית רפאל גרוסי בטהראן | צילום: AFP
נראה כי התהליך הדיפלומטי עומד על סף קריסה. ב-9 ביוני הודיע דובר משרד החוץ האיראני באופן רשמי כי איראן דחתה את ההצעה האמריקנית (מתווה ויטקוף), משום שהיא "אינה תוצאה של הליך המשא ומתן", והודיע שאיראן תציג הצעה נגדית "הגיונית, מאוזנת ולגיטימית" דרך ירדן.
האמירה עומדת בניגוד בולט לדבריו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ באותו יום, לאחר שיחה עם נתניהו, שלפיהם ארה"ב העבירה לאיראן הצעה "הגיונית" ומצפה לתגובה – כשהוא מציין כי האיראנים הם "מו"מנים טובים ונוקשים".
התחזית - משבר חריף
דני (דניס) סיטרינוביץ', חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ולשעבר ראש תחום איראן באמ"ן, אמר ביום שני ל-JNS כי המצב כנראה הולך לעבר משבר חסר תקדים.
"למרות הרצון של ארה"ב ואיראן להגיע להסכם, אנחנו בדרך למשבר חסר תקדים בגלל הפער בנושא ההעשרה והמהלכים נגד איראן בסבא"א. ללא הסכם נראה שהסלמה כמעט בלתי נמנעת. אלה לא מהלכים טקטיים - אלא מהלכים משמעותיים ביותר", קבע.
"נכון לעכשיו, אין פתרון דיפלומטי מבלי שארה"ב תכיר בזכותה של איראן לבצע העשרה", הוסיף סיטרינוביץ'.
נשיא איראן מסעוד פזשכיאן וראש ארגון האנרגיה האטומית של איראן מוחמד אסלאמי בסיור ב"יום הלאומי לטכנולוגיה גרעינית" בטהראן | צילום: AFP
על רקע המבוי הסתום בזירה הדיפלומטית, הדיון סביב האפשרויות הצבאיות נמשך. במכתב שפורסם ב"וול סטריט ג'ורנל" ב־8 ביוני 2025, טענו רואל מארק גרכט, עמית מחקר בקרן להגנה על דמוקרטיות, וראי טאקייה, עמית בכיר במועצה ליחסי חוץ, כי ישנה תמיכה בישראל לתקיפות ש"לא חייבות להשמיד את כלל תוכנית הנשק הגרעיני. השמדה חלקית בליווי איום בהסלמה נוספת - שיכולה לכלול גם את תעשיית הנפט של איראן - עשויה לנטרל את השאיפות הגרעיניות של טהראן לשנים רבות, ואולי לנצח".
הערכתם תלויה בשאלה האם די באמצעים ישראליים כדי לפגוע קשות באתרי ההעשרה בנתנז ובפורדוב.
איראן מצידה, הגבירה את האיומים. ב-9 ביוני הודיעה שכל תקיפה ישראלית על מתקניה הגרעיניים תיענה בפעולה ישירה נגד "התשתית הגרעינית הסודית של ישראל", בטענה שיש בידי איראן מאגר מפורט של מטרות ישראליות.
עוד כתבות בנושא
האוירה המתוחה גוברת גם על רקע הודעתו של ראש הארגון לאנרגיה אטומית של איראן, מוחמד אסלאמי, לפיה רוסיה מתכננת לבנות שמונה תחנות כוח גרעיניות חדשות באיראן.
אנדריאה סטריקר מהקרן להגנת דמוקרטיות (FDD) אמרה ביום שני כי "הסבא"א פרסמה את ממצאיה הצפויים: איראן אינה עומדת בהתחייבויותיה לפי האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, והיא מסתירה כיום חומר גרעיני וציוד. הסוכנות הצהירה כי אין ביכולתה לאשר שתוכנית הגרעין של איראן היא לצרכים אזרחיים בלבד. למדינות מערב יש זמן קצר מאוד לנקוט צעדים - לגנות את איראן במועצת המנהלים ששל סבא"א ולהפעיל את מנגנון הסנאפבק - לפני שתוקפן יפוג באוקטובר".