השבוע, באיחור הכל כך אופייני לו, הניו יורק טיימס האמריקני פרסם מאמר הטוען כי בסוף בסוף, אחרי הכול, אולי אכן קיים קשר כלשהו בין אנטי־ציונות לאנטישמיות. ותודה רבה באמת. לאחר שבראשון ביוני, ובפעם השנייה בפחות מחודש, יהודי ארצות הברית הפכו למטרה לגיטימית עבור המפגינים הפרו פלסטינים, נדמה כי העיתון היוקרתי הבין כי מקור האלימות נגד תומכי ישראל היא לא פוליטית בלבד אלא גם ובעיקר דתית, תרבותית, היסטורית וזהותית.
"אפשר להגדיר אנטישמיות כאפליה ואלימות נגד יהודים בשל היותם יהודים, אבל המציאות היום מורכבת הרבה יותר - בפרט בגלל הקשר הקיים בין היהודים לישראל", פורסם בניו יורק טיימס. ובצדק. לאחר טבח החמאס בשבעה באוקטובר, יהודי ארצות הברית, יהודי אירופה, יהודי אוסטרליה - למעשה, כל יהודי העולם - סובלים מגל אנטישמיות (מחופש כמובן בגל אנטי־ציוני) חסר תקדים. כל הסקרים שנערכו בנושא בשנה האחרונה הצביעו על נתונים מובהקים מדאיגים ביותר: היהודים כבר לא חשים בטוחים יותר.
הפגנת תמיכה בחמאס ובפלסטינים באירופה, | צילום: EPA
הפגנת תמיכה בחמאס בהאג. | צילום: AFP
הפגנה פרו־פלסטינית מול בית הדין הבינלאומי בהאג. | צילום: אי.פי.איי
הפגנות אנטי-ישראליות באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק | צילום: Getty Images via AFP
מחאה פרו-פלסטינית בהרווארד | צילום: AFP
אינתיפאדה אקדמית. הפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה | צילום: EPA
הפגנה פרו-פלסטינית בוושינגטון. | צילום: אי.פי.איי
הפגנת תמיכה בחמאס בהאג. | צילום: AFP
כולנו זוכרים את הפיגוע המזעזע שאירע בסוף חודש מאי מחוץ למוזיאון היהודי בוושינגטון, כאשר שני עובדי השגרירות הישראלית נרצחו בדם קר על ידי יורה שצעק "פרי פלסטין", אבל תקריות אנטישמיות גדולות וקטנות מתרחשות מידי יום בכל רחבי העולם. שוב בארצות הברית, עשרה ימים בלבד לאחר הפיגוע בוושינגטון, הושלכו בקבוקי תבערה לעבר צעדה למען שחרור חטופים בבודלר קולורדו. שמונה בני אדם נפצעו ברמות שונות.
הכי מעניין
במהלך סוף השבוע האחרון, הלשכה הפדרלית לחקירות (FBI) ומשרד ביטחון הפנים האמריקני (DHS) פרסמו התרעה מיוחדת ליהודי ארצות הברית בטענה כי "המלחמה בעזה בין ישראל לחמאס מגבירה את המוטיבציה של קיצוניים לבצע פיגועים נוספים". הגורמים קראו לציבור לשמור על דריכות ולדווח באופן מיידי על כל פעילות חשודה. בינתיים, הסנאטור הדמוקרטי היהודי צ'אק שומר צפוי לדרוש 500 מיליארד דולר לתקצוב תכנית האבטחה למוסדות יהודיים לשנת 2026.
המציאות שבה חיים יהודי אירופה, כאמור, לא שונה בהרבה. רק בשבוע האחרון נרשמו כמה וכמה תקריות אנטישמיות חריגות במספר מדינות שונות באיחוד - וביניהן איטליה, צרפת וגרמניה. לא בכדי הארגון RIAS, המנטר אירועים אנטישמים בגרמניה, פרסם ביום רביעי את דו"ח האנטישמיות השנתי שלו לשנת 2024 וחשף עלייה מדאיגה של יותר מ-77% במספר התקריות האנטישמיות במדינה בהשוואה לשנה הקודמת. זו צמיחה אקספוננציאלית שלא נראתה כמותה מאז מלחמת עולם השנייה ועד היום.
שטפן הנזל, שמשמש כנציב לענייני אנטישמיות בהמבורג שבגרמניה, נסע השבוע ברכבו עם בתו ושר יחד עמה את הלהיט של ששון איפרם שאולוב "תמיד אוהב אותי". למשמע המוזיקה והשירה בעברית, גבר ירדני בן 57 החל לצעוק לעברו ולקלל אותו דרך חלון רכבו וניסה להסיט את הנזל ובתו מהכביש, תוך כדי שהוא קורא לו "רוצח ילדים" ו"ישראלי מחורבן". שטפן הנזל לא איחר להגיב לאירוע הקשה וטען: "התקיפה הזו מראה כמה רחוק האנטישמיות האיסלמיסטית יכולה להגיע".
עוד כתבות בנושא
לא רחוק משם, בלב בירת צרפת, השבוע נרשם מעשה אנטישמיות חמור מאוד כאשר צבע ירוק (ירוק חמאס, אם תהיתם) רוסס והושלך על ארבעה מוסדות יהודיים מרכזיים ברובע המארה שבמרכז פריז. ביניהם - אתר הזיכרון לשואה, בית הכנסת אגודת אחים, בית הכנסת דה טורנל ומסעדה הכשרה "שז מריאן". מעשה הוונדליזם הזדוני הוא לא הראשון מסוגו: כבר בתחילת מלחמת חרבות ברזל, גרפיטי של מגן דוד רוססו על בתים ומוסדות של יהודים ברובע ה־14 בפריז.
יהודי צרפת לא לבד: בדומה לפריז, גם ברומא המפגינים הפרו פלסטינים נוהגים לרסס סיסמאות אנטישמיות על אתרים יהודים. ממש אתמול (שבת), שתי מילים מצמררות רוססו בכניסה לבית הכנסת שברחוב גארפאניה: "יודן ראוס". יהודים החוצה. המושג האנטישמי האולטימטיבי שברגע אחד הצליח להחזיר את יהודי איטליה לתקופת השואה, כאשר נאצים ופשיסטים רדפו אחריהם במטרה להשמיד אותם. גם היום, בין "יודן ראוס" ל"פרי פלסטין", קיים מחנה משותף אחד - שנאת היהודים.
ובנימה אקטואלית יותר, בשנת 1982, על אותו הקיר בדיוק של אותו בית הכנסת ברחוב גארפאניה, הופיע גרפיטי אחר לא פחות אלים: "נשרוף את כל הציונים". האנטישמיים הבטיחו וקיימו. באותה השנה, ליתר דיוק ב־9 באוקטובר 1982, בשמיני עצרת תשמ"ג, חמישה מחבלים פלסטיניים מארגון אבו נידאל הטילו שלושה רימוני יד ופתחו באש מנשק אוטומטי בכניסה לבית הכנסת. סטפנו גיא טאשה, ילד בן שנתיים, נרצח ו־37 איש נפצעו בפיגוע הנוראי.
באופן מביש אך די אירוני, ממש בזמן שכיתוב אנטישמי רוסס על מבנה בית הכנסת ברומא, ראש ממשלת איטליה לשעבר ג'וזפה קונטה השתתף בהפגנה פרו פלסטינית שהתקיימה בבירת איטליה, אולי הגדולה ביותר מאז השבעה באוקטובר ועד היום, ופצח בנאום חוצב להבות. "זאת לא אנטישמיות, זאת אנושיות", הוא הכריז. "נילחם יחד כדי שאיטליה תרים את ראשה ויחד עם האיחוד האירופי תאמר - די לרצח עם, תשחררו את פלסטין". לא אנטישמיות אלא אנושיות? מעניין מאוד.
יתכן שגם התקרית שעוררה אמש זעם גדול בקהילה היהודית בקנברה, היא אנושית ולא אנטישמית: ממשלת אוסטרליה ביטלה את הוויזה של פעיל ההסברה והאח השכול הלל פולד, שאמור היה להשתתף באירוע לגיוס תרומות למד"א. האגודה היהודית האוסטרלית גינתה את ההחלטה ומסרה כי מדובר ב"מהלך אנטישמי מזעזע ותקדים מסוכן של אפליה כלפי יהודים". ואם מישהו אומר שמדובר במהלך פוליטי לגיטימי נגד ישראל, הוא פשוט משקר. היום כולם כבר יודעים שאנטי־ציונות ואנטישמיות הן בדיוק אותו הדבר.