במשך יותר משישים שנה היו הספרים בבית הכנסת ברקושפלוטה שבבודפשט ספרי הספרייה הלאומית, והמפות שאוחסנו בו תפסו את מקומם של המתפללים. רצפת בטון חילקה את החלל, ורק חלונות הוויטראז', כמה עיטורים והגומחה שבה ניצב בעבר ארון הקודש העידו על ייעודו המקורי. כעת חוזרים להתפלל במקום הזה - ובין הבאים בשעריו גם יהודים מהשכונה שמעולם לא ביקרו בבית כנסת.
בית הכנסת ברקושפלוטה הוא אחד משני בתי כנסת היסטוריים שנפתחו מחדש בבירת הונגריה, לאחר שנים של הזנחה או שימוש למטרות אחרות. סיפורם משקף ניסיון לחדש את החיים היהודיים בעיר שקהילתה נפגעה אנושות בשואה, ובהמשך סבלה מדיכוי המשטר הקומוניסטי. באחד המבנים הוקם בית תפילה המיועד במיוחד לבני נוער יהודים, המתואר כראשון מסוגו באירופה.

מצעד השלום השנתי בבודפשט לציון סיום הכיבוש הסובייטי | צילום: איי.אף.פי
את שיקום בתי הכנסת הובילו ארגונים המזוהים עם תנועת חב"ד, הפועלים זה שנים לחיזוק הקשר של יהודי הונגריה לשורשיהם. רבים מיהודי המדינה שמרו על זהות יהודית משפחתית ותרבותית, אך התרחקו מקיום מצוות ומחיי הקהילה. בתי הכנסת שנפתחו מחדש נועדו להציע להם מקום להיפגש, להכיר את מורשתם ולשוב ולהיות חלק מקהילה.
הכי מעניין
בית הכנסת בשכונת רקושפלוטה נחנך ב־1926, כשבודפשט הייתה ביתה של אחת הקהילות היהודיות החשובות באירופה. בעקבות גירוש יהודי העיר בידי הנאצים פסקו בו התפילות. בהמשך הלאימו הרשויות הקומוניסטיות את המבנה, והוא הוסב למחסן של הספרייה הלאומית סצ'ני. כאמור, במשך עשורים אוחסנו בו ספרים ומפות. רצפת הבטון שנוספה בבית הכנסת טשטשה כמעט לחלוטין את האדריכלות המקורית, אך הפרטים ששרדו הותירו עדות לעברו.

רוב יהודי בודפשט שרדו, כי לא היה זמן לשלוח אותם למחנות. אנדרטת הנעליים על הדנובה | צילום: שאטרסטוק
סיפורו של בית הכנסת השני, ברחוב דשפי שברובע השישי, מתחיל במקום צנוע בהרבה. בשנת 1870 הפכו עגלונים וסבלים יהודים, שעבדו בתחנת הרכבת ניוגטי הסמוכה, מתבן לבית תפילה.
עם השנים התמעטו המתפללים, ולפני יותר מעשור נסגר המקום. כעת, בתום עבודות שיקום שנמשכו ארבע שנים ועלו כשני מיליון דולר, הושב המבנה לשימוש הקהילה ונפתח מחדש ליהודים מקומיים ולתיירים. בטקס חנוכתו מחדש השתתפו גם תושבים יהודים מהשכונה, שעבורם הייתה זו הכניסה הראשונה לבית כנסת.

עצרת המחאה נגד האנטישמיות סמוך לאנדרטת הנעליים על שפת הדנובה, בבודפשט, הונגריה. | צילום: באדיבות ההסתדרות הציונית העולמית
כיום נפגשים במבנה מדי שבוע בין ארבעים לחמישים בני נוער במסגרת CTeen, תוכנית הנוער הבינלאומית של חב"ד. הפעילות נועדה לחבר אותם ליהדות בשנים שבהן מתגבשת זהותם, ולאפשר להם להכיר את מורשתם לצד צעירים אחרים. המפגשים הללו הם חלק מניסיון לחדש את חיי הקהילה בעיר שהייתה, ערב מלחמת העולם השנייה, אחד המרכזים היהודיים הגדולים באירופה.
ערב המלחמה חיו בבודפשט יותר מ־200 אלף יהודים, כרבע מתושבי העיר. כמחציתם נרצחו בשואה. בעשורים הבאים הוביל הדיכוי הקומוניסטי לסגירת מוסדות דת, תרם להתרחבות ההתבוללות והרחיק יהודים נוספים מחיי הקהילה. כיום מוערך מספר היהודים בהונגריה כולה באומדנים שונים, בין 45 אלף ל-120 אלף. רובם המכריע מתגוררים בבודפשט, שבה פועלים כ־25 בתי כנסת.

"אבל אם נכנס גוי לביתו של ישראל ועבודה זרה שלו בידו, לא שמענו שיהא חייב ישראל בעל הבית להוציאו". בית הכנסת הגדול בבודפשט. | צילום: שאטרסטוק
לצד ההתחדשות מתגלעות גם מחלוקות על חלוקת המשאבים ועל ניהול המורשת היהודית. מז'יהיס, הארגון המייצג את היהדות הנאולוגית בהונגריה, מבקר את השפעתה הגוברת של חב"ד בתחומים אלה. נשיא הארגון, אנדור גרוס, בירך על פתיחת בתי הכנסת, אך הטיל ספק ביכולתן של הקהילות החדשות להתקיים לאורך זמן.
הרב שלמה כובש, העומד בראש ארגון EMIH, מאמין שיש מקום לפתוח בתי כנסת גם במקום שבו טרם התגבשה קהילה. גישתו נוגעת לשאלה שבבסיס ההתחדשות היהודית בבודפשט: האם קהילה מקימה בית כנסת, או שבית כנסת יכול להצמיח קהילה. ברקושפלוטה וברחוב דשפי כבר פתחו את הדלתות: כעת נותר לראות אם סביבן ייבנו קהילות שיחזיקו מעמד לאורך שנים.
עוד כתבות בנושא



