באוקטובר 1943, במהלך הכיבוש הנאצי של רומא, החרימו הכוחות הגרמניים את אוסף הספרים וכתבי היד של הקהילה היהודית בעיר. האוצר הביבליוגרפי העצום, שנחשב לאחד האוספים היהודיים החשובים בעולם, נבזז והועבר לברלין. לאחר מלחמת העולם השנייה, אותר רק חלק מן האוצר התיעודי יקר הערך. בעלות הברית השיבו אותו לאיחוד הקהילות היהודיות באיטליה, בצעד ראשון בדרך לשיקום המורשת התרבותית שנבזזה. ואולם, מאוסף הספרים המפואר לא נמצא עד היום כל זכר.
בין הספרים שנלקחו בידי הנאצים היו שני כרכים עתיקים ויקרי ערך מן המאות ה־16 וה־17. יותר מ־80 שנה לאחר מכן אותרו השניים בשוק העתיקות בארצות הברית, ובהמשך הושבו לקהילה היהודית ברומא ולבית המדרש לרבנים באיטליה. טקס ההשבה המרגש נערך אתמול (ג') במוזיאון היהודי של רומא. איתור הספרים והשבתם התאפשרו בזכות פעילותה של היחידה להגנת המורשת התרבותית, בפיקוח התביעה ברומא ובשיתוף הרשויות האמריקניות ומשרד התרבות האיטלקי.
הכרכים העתיקים "פירוש מגילת אסתר" ו"נחלת יעקב" | צילום: באדיבות הקהילה היהודית ברומא
הספר הראשון ששב הביתה הוא "פירוש מגילת אסתר": חיבור פרשני מאת אלישע גאליקו - רב, תלמודיסט ומקובל בן המאה ה־16. הספר נדפס בוונציה בשנת 1583 והשתייך לספריית תלמוד תורה של הקהילה היהודית ברומא. הספר השני הוא "נחלת יעקב" מאת יעקב היילפרון, שראה אור בפדובה בשנת 1622. הספר היה חלק מאוסף בית המדרש לרבנים באיטליה ונשמר בספרייה הלאומית ליהדות איטליה. כאמור, מדובר בשני כתבי יד בעלי ערך עצום - היסטורי, תרבותי ורוחני כאחד.
הכי מעניין
"בטקס ההשבה היום אנו מציינים את חזרתם הביתה של שני כרכים עתיקים ויקרי ערך, שהם חלק מתולדות הקהילה היהודית ברומא ועדות חיה למסורת הלימוד שליוותה דורות של יהודי העיר בתקופות של רדיפות והתחדשות", אמר נשיא הקהילה היהודית ברומא ויקטור פדלון, אשר ביקש להודות לשר התרבות האיטלקי, אלסנדרו ג'ולי. "נאמר לי שהשר פעל באופן אישי והניח את התשתית שאפשרה לכל הגורמים הרלוונטיים לעשות את הנדרש. על כך אנו מודים לו", אמר.
בית כנסת בטרסטוורה, רומא, איטליה. מאז סוף הרפובליקה הרומית היה הרובע גם מרכז של קהילה יהודית חשובה, שהתגוררה בו עד סוף ימי הביניים. | צילום: נתי שוחט // פלאש 90
מפקד משטרת רומא, רוברטו מסוצ'י, ניצל את המעמד כדי להתייחס למאבק באנטישמיות באיטליה. "זהו יום היסטורי, המלמד רבות על הערכים העומדים בבסיס הפרשה הזאת. עלינו ללמד את הדורות הצעירים לזכור שהיכולת לחיות יחד, היא תמיד בעלת חשיבות מכרעת", הוא ביקש לציין. "הקרבה שלנו לקהילה והיכולת להקשיב לה מדי יום, הן המענה האמיתי לאירועים הפוגעים ברגשות שעלינו להגן עליהם בכל מחיר. הקרבה הזאת והידידות המוסדית העמוקה הן אמצעי הגנה חשוב".
רבה הראשי של רומא, ריקרדו די סני, הגדיר את השבת שני הספרים כ"עת להשיב", בהתייחסו לפסוק מספר קהלת שלפיו "לכל דבר יש עת". לדבריו, "הספרים האלה שבים סוף־סוף הביתה, ואנו מקווים שזהו רק ראשיתו של גל השבות נוסף. הכרכים שאותרו אינם רק ספרים יהודיים, אלא חלק מן התרבות האיטלקית. הם נכתבו בידי רבנים איטלקים ונדפסו באיטליה, ולכן הם שייכים להיסטוריה התרבותית של המדינה, שאי אפשר לספר אותה ללא תרומתה של הנוכחות היהודית".
עוד כתבה בנושא
השבת שני הספרים אינה משיבה את האוסף האבוד בשלמותו, אך היא מעניקה לקהילה היהודית ברומא פיסה נוספת מן המורשת שנבזזה ממנה. יותר משמונה עשורים לאחר שנלקחו בכוח, הכרכים העתיקים שבים אל המדפים שמהם נעקרו - תזכורת לכך שגם לאחר שנים ארוכות אפשר להשיב לפחות חלק מן הזיכרון, התרבות וההיסטוריה שניסו הנאצים למחוק. עצם איתורם בשוק העתיקות האמריקני מלמד כי ייתכן שפריטים נוספים מן האוסף עדיין קיימים, מנותקים ממקורם וממתינים לזיהוי.