עוד לפני שהצעירים הערבים מגיעים לקמפוסים בארצות הברית, באירופה או באוסטרליה, בשלב שבו הם עדיין אורזים מזוודות, יש מי שמבקש להכין אותם למאבק פוליטי נגד ישראל. למפעל השנאה המדובר קוראים PalPrep, הוא מתקיים בעג'לון שבירדן והוא מבטיח להכשיר סטודנטים בדרך למערב, כדי שיידעו "לדבר ולהתארגן למען פלסטין". מרחוק, הנוסחה נראית חינוכית ואפילו תמימה. מקרוב, לפי תחקיר של Jewish Onliner ולפי החומרים הפומביים שפרסמה התוכנית עצמה, היא נראית יותר כמו הכשרה אידיאולוגית שנועדה לייצא לקמפוסים תפיסה השוללת מישראל כל לגיטימיות.
ובכן, PalPrep נוסדה ב־2024 וכעת היא מגייסת את המחזור השלישי שלה לקיץ 2026. אחת המייסדות, סמר סעיד, היא דוקטורנטית להיסטוריה באוניברסיטת ג'ורג'טאון, בעלת רקע אקדמי בירדן, בארצות הברית ובאירופה. בלינקדאין הציגה סעיד את המחנה כמיזם המיועד לסטודנטים ערבים בני 17 עד 20 שמתכננים ללמוד בחו"ל. עד כאן אפשר היה לראות בכך אקטיביזם המצוי עדיין בגבולות חופש הביטויף, אלא שהתמונה משתנה באופן דרמטי כאשר בוחנים את התכנים, את ההפניות התרבותיות ואת הדמויות שזוכות שם להאדרה.

דגלי האחים המוסלמים בירדן | צילום: AFP
בריאיון לפודקאסט "עיב" של הרשת הירדנית Sowt, שצוטט ב־Jewish Onliner, סעיד מדברת על המאבק המזוין כדרך לשחרור פלסטין, ומזכירה דמויות הקשורות לטרור הפלסטיני. ביניהן ליילה ח'אלד, פעילת החזית העממית לשחרור פלסטין, שהייתה מעורבת בחטיפת טיסת TWA 840 בשנת 1969 ובניסיון לחטוף את טיסת אל על 219 בשנת 1970. באותו הקשר מוזכרות גם תרזה הלסה, שהייתה מעורבת בחטיפת טיסת סבנה 571 בשנת 1972, ודלאל מוגרבי, מסמלי הטבח בכביש החוף בשנת 1978, שבו נרצחו 38 ישראלים, בהם 13 ילדים.
הכי מעניין
כאשר שמות כאלה הופכים למושא הערצה, הקו בין זיכרון פוליטי לפולחן אלימות נמחק בטבעיות מצמררת. התוכנית אינה מסתפקת בהקניית כלים רטוריים לדיון אוניברסיטאי: עמוד האינסטגרם שלה פרסם חומרים שבהם הציונות מוגדרת כאידיאולוגיה גזענית הקשורה לעליונות לבנה, ומטרת התנועה הלאומית היהודית מתוארת כבניית חברה יהודית בלעדית מבחינה אתנית. זו הדה־לגיטימציה הישנה של ישראל, הפעם בתחפושת של הכשרה לסטודנטים מבריקים: אוצר המילים שאול מעולם הקמפוס, אבל המהות היא אינדוקטרינציה אסלאמיסטית קיצונית.
גם רשימת הקריאה שמציעה הקבוצה מלמדת לא מעט. בין הטקסטים המומלצים מופיע "גברים בשמש" מאת ע'סאן כנפאני - סופר פלסטיני בעל חשיבות ספרותית רבה, אך גם ממנהיגי החזית העממית לשחרור פלסטין, ארגון שארצות הברית מגדירה כארגון טרור. כנפאני נותר דמות מורכבת במישור התרבותי, אבל שילובו במסלול המיועד לצעירים מאוד, המתכוננים להפוך לפעילים בקמפוסים מערביים, מקבל משמעות ברורה. במיוחד כאשר המערך הלימודי כולו מציג את הציונות כחטא קדמון, ואת ישראל כמדינה שצריך לפרק אותה פוליטית, מוסרית וסמלית.
התמונה מתחדדת גם לנוכח ההתלהבות שהפגינה PalPrep כלפי People’s Conference for Palestine בדטרויט. האירוע ספג ביקורת מצד הליגה נגד השמצה בשל מחוות לדמויות כמו וליד דקה וח'דר עדנאן, ובשל נאומים שהביעו סולידריות גלויה עם ארגונים כמו חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. גם כאן, המטרה לא הייתה להעביר ביקורת לגיטימית על המלחמה בעזה או על החלטות מדיניות מסוימות של ממשלת ישראל, אלא לבנות סביבה שבה הזהות הלאומית היהודית נקשרת לקולוניאליזם, לגזענות ולטיהור אתני, בעוד האלימות הפלסטינית נעטפת בשפה הירואית, כמעט פדגוגית.

הפגנה נגד אנטישמיות בתפוצות. | צילום: EPA
האוניברסיטאות במערב סיפרו לעצמן לא פעם שההקצנה האנטי־ישראלית נולדת באופן ספונטני בקמפוסים, בין אסיפות, אוהלים, סיסמאות וצעדות. PalPrep מרמזת על אפשרות מטרידה יותר: חלק מאותה הקצנה מגיע לקמפוסים כשהוא כבר מוכן ומאורגן, עם אוצר מילים סדור, גנאלוגיה של שהידים ופעילים, ומדריך רגשי ופוליטי שנועד להפוך כל כיתה לבית דין נגד ישראל. המטרה המוצהרת היא להכשיר סטודנטים שמסוגלים "להתארגן". השאלה שהמערב צריך לשאול את עצמו, לפני שהוא שוב מעמיד פנים שהוא מופתע, היא מה תפקידו שלו בהסלמה המתרחשת לנגד עיניו.
לכן, לדברי עורכי התחקיר של Jewish Onliner, הסיפור של PalPrep אינו רק סיפור על מחנה קיץ בירדן או על עוד יוזמה פרו־פלסטינית בשולי השיח האקדמי, אלא בעיקר מבחן למוסדות במערב שמבקשים להציג את עצמם כמרחבים של חופש מחשבה, אך מתקשים להבחין מתי חופש הביטוי הופך להכשרה פוליטית שמטרתה שלילת עצם קיומה של מדינת ישראל. כל עוד אוניברסיטאות, קרנות וארגונים אזרחיים ימשיכו להתייחס לתופעה הזו כאל ביטוי תמים של אקטיביזם סטודנטיאלי, הן לא רק יחמיצו את מקור הבעיה - הן יסייעו לה להכות שורש עמוק יותר.
עוד כתבות בנושא








