הזינוק באנטישמיות בעקבות טבח 7 באוקטובר הוזן על ידי תחושת העצמה בקרב אנשים שהאמינו שמדינת ישראל - שנחשבה כחוף מבטחים ליהודים - עלולה להיות פגיעה, אמר שגריר ישראל בצרפת יהושע זרקא.
"העלייה באנטישמיות לא נבעה מתגובת ישראל ל-7 באוקטובר, אלא מתחושת ההעצמה והניצחון ש-7 באוקטובר העניק להם. הם הרגישו שאם יהיו אכזריים מספיק, הם יוכלו להפוך לחזקים דיו כדי להרוג יהודים ולחיות כדי לספר על כך לעולם. ובכן, רובם כבר אינם כאן, ואנחנו נלחמים באנטישמיות בכל מקום שאנחנו יכולים", אמר זרקא.
עוד כתבות בנושא
למרות שהאנטישמיות גאתה בזמן שישראל עוד ספרה את מתיה והרבה לפני שנכנסה לעזה, זרקא אמר שהתופעה הייתה מוכנה זה מכבר באמצעות תשתית שנבנתה על ידי קטאר.
הכי מעניין
"הייתי שמח להיות מצוטט כאומר שקטאר היא אויבת העם היהודי באופן כללי, ולא רק של ישראל", אמר זרקא.
לדבריו, דוחא חדרה לקמפוסים אמריקניים באמצעות מימון שסייע להזין תנועות אנטישמיות בארצות הברית. הוא אמר שדפוס דומה הופיע בצרפת, שם הקמפיין של קטאר נגד ישראל החל עם תנועת ה-BDS והתעצם למה שתיאר כקמפיין אנטישמי גלוי לאחר 7 באוקטובר.
"עם הקמת מדינת ישראל, היהודים גבהו ב-10 סנטימטרים"
ובכל זאת, חיוניותה של הקהילה היהודית בצרפת - הגדולה ביותר באירופה והשנייה בגודלה בתפוצות אחרי ארצות הברית - עדיין ניכרת. זרקא תיאר אותה כציונית באופן עמוק ואחת הקרובות ביותר לישראל ברחבי העולם. העובדה שיהודים בה לא מסתתרים, הוא אמר, היא חלק ממה שהשתנה ב-80 השנים האחרונות מאז השואה ואחת הסיבות לקיומה של המדינה היהודית.
"שירתתי פעם במונטריאול, ואני זוכר את הרב בבית כנסת אומר שעם הקמת מדינת ישראל, היהודים גבהו ב-10 סנטימטרים. אנחנו לא צריכים להסתתר, אנחנו לא צריכים לפחד ממה שאנשים חושבים עלינו, כי אנחנו עם חזק עם מדינה חזקה מאחורינו", הוא אמר.
"להיות גאים במי שאנחנו זה חלק מהיותנו יהודים. העם היהודי והישראלים תרמו לאנושות יותר מכל עם או מדינה אחרת בעולם. עלינו להכיר בכך ולהיות גאים בכך", הוא אמר.
עוד כתבות בנושא
תוך הדגשת חשיבות התמיכה בקהילה היהודית, זרקא ציין את הצורך של ישראל לא לחרוג או לקחת על עצמה את האחריות של מדינות אחרות בהן קיימות קהילות יהודיות. לדבריו, "הצרפתים גאים מאוד באופן שבו הם נלחמים באנטישמיות, ובצדק. הם נוכחים ומנסים לוודא ששום דבר לא יקרה. מספר התקריות כה גבוה שאפילו אם היו מציבים שוטר בכל פינה, עדיין לא היה ניתן לעצור הכל".
"התפקיד שלנו כשגרירות הוא בעיקר לספק תמיכה מוסרית בעת הצורך ולשתף מידע מודיעיני כשיש לנו אותו. אנחנו לא מנסים לעשות את עבודתן של ממשלות אחרות, כי זו אחריותן להגן על הקהילות שלהן. אנחנו כאן כדי לתמוך בקהילה היהודית ולוודא שכאשר הם צריכים אותנו, אנחנו שם כדי לעזור", הוא הוסיף.
קנדה אבודה
זרקא, שחי במונטריאול במשך שלוש שנים, אמר שלדעתו קנדה היא "מקרה אבוד" בכל הנוגע לאנטישמיות, לאחר שנתפסה בעבר כמקום בטוח. "יהודים במונטריאול נהגו לומר לי שהם בטוחים לחלוטין ושאף אחד לא מנסה לפגוע בהם. תראו מה קורה עכשיו - יהודים מותקפים בכל מקום בקנדה, ולאחרונה היה ירי על בית כנסת".
בין הסיבות לעלייה באנטישמיות, זרקא הצביע על הגירה בקנה מידה גדול ממדינות ערב וכן על השפעת תנועת "הווק", שלדבריו תייגה את ישראל כישות קולוניאליסטית במקום להכיר בה כ"תוצאה המושלמת של אנטי-קולוניאליזם".
עוד כתבות בנושא
"ווקיזם מלאכותי שמכחיש את המציאות חזק מאוד בקנדה ובעולם המערבי בכלל, אבל במיוחד בארצות הברית, והתוצאה נוראית", הוא אמר. בתרבות האמריקנית, הוא ציין, ישנן מילים מסוימות שאסור עוד להשתמש בהן, לא משום שהן מנוגדות לחוק, אלא משום שהחברה הכירה בכך שדברים מסוימים לא ניתן לומר. הוא הציע שזה יהיה אותו הדבר לגבי ביטויים כמו "יהודי מלוכלך", "מוות ליהודים", "גלובליזציה של האינתיפאדה" ו"מהנהר ועד הים", אבל זה לא כך.
"כל דבר שקשור לאנטישמיות, מסיבה כלשהי, הפך לחלק מחופש הביטוי, ואני מאמין שזה לא בסדר", אמר זרקא. "במדינות האלה, יש קדושה הקשורה לחופש הביטוי, שבה אנשים יכולים לומר מה שהם רוצים, גם אם זה מזיק, ושום דבר לא יקרה להם. כאן, זה לא המקרה. אם אתה משתמש בסיסמאות כמו 'גלובליזציה של האינתיפאדה' או 'מוות ליהודים', אתה תלך לכלא".
עוד כתבות בנושא
זרקא תיאר משבר ביחסים הדו-צדדיים בין ישראל לצרפת, שנובע בעיקר מהחלטות והצהרות מסוימות של ממשלת צרפת בשנתיים וחצי האחרונות. "זה התחיל בהחלטה של ממשלת צרפת להחרים את התעשייה הביטחונית הישראלית ולאסור על חברות ישראליות להשתתף בתערוכות, בטענה שאינן רוצות לעודד שימוש בנשק מסוים, כשלמעשה ההחלטה נבעה מחששות מהפגנות", אמר השגריר.
המשבר העמיק עם הצהרותיו של הנשיא עמנואל מקרון הקוראות לחרם על ייצוא ביטחוני לישראל במהלך המלחמה נגד חמאס בעזה, והאשמת ישראל בהתנהגות ברברית, דברים שנאמרו בפומבי ונחשבו בלתי מקובלים על ידי ישראל.
נשיא צרפת, עמנואל מקרון | צילום: JOHN THYS / AFP
לאחר מכן הגיעה סוגיית ההכרה במדינה פלסטינית. "זו לא הייתה עצם ההכרה עצמה, אלא האופן שבו היא נעשתה, למעשה ללא תנאים, בזמן שחטופינו עדיין הוחזקו במנהרות חמאס. במקום לעזור לנו לסיים את המלחמה ולאלץ את חמאס לקבל הפסקת אש, להכרה זו הייתה השפעה הפוכה. היא נתנה לחמאס תחושת כוח. אנחנו יודעים זאת משום שמנהיגי חמאס מסרו הצהרות בהתאם, וראינו זאת משתקף גם במודיעין שלנו", הוא אמר.
זרקא הוסיף כי ההחלטה הצרפתית נתנה לפלסטינים את התחושה שהאירועים פועלים לטובתם, גם לאחר המתקפה הנוראית ביותר נגד ישראל. הוא כינה זאת טעות אסטרטגית משמעותית.
"זו התקופה המתוחה ביותר שאני חושב שישראל וצרפת חוו אי פעם, בוודאי מאז שהפכתי לשגריר. הייתי אומר אפילו מאז שהצטרפתי למשרד החוץ", סיכם זרקא. "נצטרך להתגבר על זה, אבל כרגע אנחנו נמצאים באחד המשברים העמוקים ביותר שהיו לנו אי פעם ביחסים הדו-צדדיים שלנו".
עוד כתבות בנושא
