בתקופה האחרונה מערכת החינוך בבריטניה חוזרת ועולה לכותרות בעקבות סערות וסקנדלים. כך אירע בשבוע שעבר, כאשר האנציקלופדיה המקוונת הפופולרית "בריטניקה קידס", המיועדת לתלמידי כיתות ו'־ח', הציגה תמונה מרכזית של מפה המזהה את האזור כ"פלסטין”, ללא כל אזכור של ישראל וללא כיתוב המספק תאריכים או הקשר היסטורי. לצד המפה הופיע גם ניסוח כללי שלפיו: "השם פלסטין מתייחס לאזור במזרח התיכון. האזור נמצא בין נהר הירדן לים התיכון".
עוד כתבות בנושא
גם השבוע פרצה סערה נוספת, לאחר שבית הספר Islamic Republic of Iran School ספג ביקורת חריפה בעקבות הפצת סרטון שבו נראים ילדים שרים "Hail Commander" - המנון המזוהה עם האידאולוגיה של המשטר האיראני ועם דמותו של המהדי ה"אימאם הנסתר". על פי תפיסה אסכטולוגית זו, בואו של המהדי אמור לחפוף להשמדת היהודים כשלב הכרחי בגאולת העולם. אין מדובר בפרט דוקטרינרי אזוטרי או בפרשנות שולית, אלא במסר חד וברור, המועבר בקולותיהם של ילדים.
ובכן, מאז 2016 קבעו ביקורות פיקוח חוזרות כי בית הספר אינו עומד בסטנדרטים הנדרשים, והצביעו על ליקויים בתחום הבטיחות, הכשרת הצוות וההגנה על התלמידים. הדו"ח האחרון של Ofsted דיבר ללא כחל ושרק על מערכות הגנה לא יעילות ועל הנהלה שלא דאגה להכשרה עדכנית בנושאים קריטיים, ובהם מניעת קיצוניות. לכך הצטרפו גם אירועים המעידים על אקלים חינוכי רשלני, ובהם הימצאותם בספריית בית הספר של ספרים בעלי תכנים שאינם מותאמים לגיל התלמידים.
הכי מעניין
הפגנות נגד המשטר האיראני מול שגרירות איראן בלונדון | צילום: AFP
הפגנה בלונדון נגד האנטישמיות. | צילום: גטי אימג'ס
כרגע מעדיפים חתרנות חברתית ומחכים לשעת רצון. הפגנת מוסלמים נגד ישראל, לונדון 2024 | צילום: גטי אימג'ס
השיר המדובר אינו קטע פולקלור תמים, אלא מוצר תעמולה מוכר היטב, המעורר דימוי של צבא מיתי בן 313 לוחמים, המוכנים ללכת בעקבות המהדי. הוא כולל שורות שבהן הילדים מצהירים על נאמנות למנהיג, טוענים שאינם צעירים מדי להיענות לקריאה ומביעים נכונות להקריב את חייהם. פרסום הסרטון, שהובא לידיעת הציבור בידי העיתון Jewish Chronicle, הוביל להתערבות היחידה למאבק בקיצוניות במשרד החינוך הבריטי - אף שההקלטה עצמה מתוארכת לשנת 2022.
ההקשר הבינלאומי תרם להצפת הפרשה מחדש. הדיכוי המחריף של המחאות באיראן הביא פוליטיקאים וארגונים יהודיים לדרוש פעולה נחושה יותר נגד מוסד הנתפס כתיבת תהודה לתעמולת טהרן. כסרא אערבי, אנליסט ומנהל מחקר בנושא משמרות המהפכה האסלאמיים בארגון United Against Nuclear Iran, דיבר בגלוי על אינדוקטרינציה, והזכיר כי ההמנון ששרים הילדים קשור לארגון המתכנן פיגועים גם על אדמת בריטניה - וכי בעשור האחרון סוכלו עשרות מזימות מסוג זה.
הפגנה נגד אנטישמיות בתפוצות. | צילום: EPA
התגובות הפוליטיות לא איחרו לבוא. שרת הפנים לשעבר, פריטי פאטל, הגדירה את ההאשמות כמדאיגות במיוחד וקראה לממשלה לנקוט צעדים ברורים ונחושים, במטרה למנוע מן המשטר האיראני להפיץ את אידאולוגייתו בממלכה המאוחדת באמצעות מסגרות חינוכיות. עם זאת, הפרשה חורגת מהמוסד הבודד ונוגעת בשאלה רחבה ומטרידה הרבה יותר: היכן עובר הגבול בין חופש דת ופלורליזם לבין סובלנות כלפי מסרים המסיתים לשנאה ולאלימות?
המקרה של Islamic Republic of Iran School חושף חולשה עמוקה במערכת הפיקוח - במשך שנים זוהו אותות אזהרה, אך אלה לא תורגמו לצעדים מעשיים ולמענה אפקטיבי. עמדתה של הקהילה היהודית המקומית נחרצת: כאשר החינוך הופך לכלי של תעמולה קיצונית, כבר לא מדובר ב"הבדלים תרבותיים", אלא באחריותה הישירה של המדינה. אם בריטניה מבקשת להגן על מרקם החיים הדמוקרטי שלה, היא תידרש להציב כאן גבול חד וברור - ולא להסתפק בגינויים בדיעבד.
עוד כתבות בנושא
