האנטישמיות מצאה בעלי ברית חדשים: בלתי נלאים, מהירים להפליא ופעילים מסביב לשעון. אלה הבוטים (חשבונות אוטומטיים ברשתות החברתיות, למי שעדיין לא מכיר) ולצידם חשבונות מזויפים, היוצרים מראית עין של תמיכה ציבורית רחבה. דו"ח שפרסמה ב־18 באוקטובר התנועה למאבק באנטישמיות שופך אור על היקף הפעילות הזאת ועל הקושי להבחין בין שיח אמיתי לתהודה מלאכותית.
החוקרים בחנו 10,015 חשבונות ששיתפו, בין 29 באוגוסט ל־12 באוקטובר, 230 פוסטים של מריו נוופל: משפיען רשת לבנוני־אוסטרלי המרבה לעסוק בישראל, ולו כמעט ארבעה מיליון עוקבים. מערכת הזיהוי סימנה 4,054 מהחשבונות (40.5% מהמדגם) כחשודים כמזויפים או כאוטומטיים. מדובר בהערכה הסתברותית המתייחסת לחשבונות שנבדקו, ולא בקביעה ודאית לגבי כל אחד מהם.
"כבר אין הפגנות גדולות ומאיימות, יש קשיים ויש אנטישמיות". הפגנה נגד ישראל ברחובות ניו־יורק בחודש מאי | צילום: גטי אימג'ס
הדו"ח גם לא מוכיח שכל החשבונות שסומנו נוצרו להפצת אנטישמיות. עם זאת, הממצאים ממחישים כיצד אפשר להרחיב באופן מלאכותי את תפוצת המסרים ברשת וליצור רושם מטעה של תמיכה ציבורית רחבה. בהקשר הישראלי־פלסטיני, פעילות כזאת עלולה ליצור תחושה שהעמדה הפרו־פלסטינית שולטת בשיח, גם אם היקף התמיכה בה בפועל לא תואם את עוצמת הנוכחות שלה ברשת.
הכי מעניין
הרי כאשר אלפי פרופילים משתפים בו־זמנית את אותם התכנים, המשתמש מן השורה עלול להתרשם שהעמדה המוצגת בהם זוכה לתמיכה רחבה. השיתופים מגבירים את החשיפה, החשיפה מקנה למסר אמינות לכאורה, וזו מעודדת שיתופים נוספים. כך נוצר מעגל המזין את עצמו, ומקשה להבחין בין עניין אמיתי של הציבור לבין פעילות מאורגנת שנועדה להגביר את תהודתו של מסר.
האקר. אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק
המחקר שפרסמה התנועה למאבק באנטישמיות מצביע גם על שימוש ברשתות מתואמות של חשבונות מזויפים להפצת תיאוריות קונספירציה, לליבוי עוינות ולהעמקת שסעים חברתיים. כשהפעילות הזאת מכוונת נגד ישראל ויהודים, היא רותמת את יכולות ההפצה של הטכנולוגיה המתקדמת לשירותן של דעות קדומות עתיקות יומין.
בשבוע האחרון שנבדק תיעד הארגון 231 תקריות אנטישמיות ברחבי העולם - כמעט 75% יותר מהממוצע השבועי בשנת 2026. הנתונים, שנאספו לפי אמות המידה של מרכז המחקר של הארגון, מציירים תמונה מדאיגה ביותר. וזה לא הכול: לצד זאת עולה גם החשש שהעוינות ברשת תתרום לנרמול האפליה נגד יהודים ולהפיכתה למקובלת יותר בחברה.
הפגנה נגד אנטישמיות בתפוצות | צילום: EPA
עם זאת, כמה שאלות מרכזיות נותרו פתוחות: מי מפעיל את רשתות החשבונות, אילו אינטרסים עומדים מאחוריהן ועד כמה הן משפיעות בפועל על דעת הקהל. הדו"ח לא מזהה מי עומד מאחורי החשבונות החשודים, ואינו קובע כמה מהמסרים כללו תוכן אנטישמי מפורש. כדי להשיב על השאלות האלה יידרשו בדיקות נוספות, גם מצד הרשתות החברתיות עצמן.
הממצאים מעלים שאלה רחבה יותר על אמינות השיח הציבורי: כאשר מספר השיתופים נתפס כמדד לאמינותו של מסר או להיקף התמיכה בו, ואלפים מהם עשויים להגיע מחשבונות מזויפים, גם מה שנראה כדעת הרוב עלול להיות תוצר של מניפולציה. האנטישמיות, שבמשך אלפיים שנה הסתגלה לתקופות משתנות ולאמצעי תקשורת חדשים, מוצאת כעת דרכים נוספות להפיץ שנאה בעידן הדיגיטלי.
עוד כתבות בנושא
