במשך דורות הייתה ניו יורק הרבה יותר מכתובת עבור יהודיה: היא הייתה הבטחה. עיר שאפשר להכות בה שורש, לבנות קהילות ולהרגיש בבית. כעת, על רקע הסערות החוזרות סביב ראש העיר זוהרן ממדאני, מתעוררות שאלות על תוקפה של ההבטחה הזאת. הסערות נוגעות בעצבים החשופים של החיים היהודיים בעיר - בביטחון ברחוב, בקשר לישראל וביכולת לבטא זהות בגאווה. ומבעד לוויכוחים הפוליטיים עולה גם שאלה אישית מאוד: עד כמה יכולים יהודי ניו יורק להרגיש בבית בעיר שהיו שותפים בבנייתה?
עם המציאות הזאת מתמודד הרב ד"ר ארי ברמן, נשיא ישיבה יוניברסיטי ואחד הקולות הבולטים של יהדות ארצות הברית. כמי שפועל בצומת שבין בית המדרש לאקדמיה ובין ההנהגה היהודית לחיים הציבוריים האמריקניים, הוא ניצב בפני שאלות שחורגות הרבה מעבר לגבולות הקמפוס: כיצד מתרגמים השפעה ציבורית לכוח ממשי, ומה מלמד המתרחש בניו יורק על עתידה של יהדות אמריקה? בשיחה חשופה עם אתר מקור ראשון הוא משתף בחששותיו, אך גם מבהיר שאין בכוונתו להיכנע להם.
מבטיח שוב לעצור את נתניהו. ראש עיריית ניו־יורק זוהרן ממדאני | צילום: AFP
הרב ברמן, בפוסט שפרסם לציון שלוש שנים לטבח 7 באוקטובר, כתב ראש עיריית ניו יורק זוהרן ממדאני כי "הסבל לא החל באותו יום", והאשים את ישראל ב"רצח עם הרסני" וב"אפרטהייד". מה הייתה תגובתך כשקראת את הדברים?
הכי מעניין
"ראש העיר ממדאני הוא אנטי־ציוני. הוא לא מאמין שליהודים יש זכות למדינה יהודית, הוא משתלח בישראל ומאשים אותה בפשעים החמורים ביותר נגד האנושות. זו עמדה עקבית, חלק מהמצע הפוליטי שלו. הקהילה שלנו יהודית וציונית מאוד, ומדאיג אותנו לראות כיצד שפה שעד לא מזמן הייתה בשוליים הקיצוניים - הופכת היום לחלק מהשיח המרכזי. לצד זאת, זו הזדמנות עבורנו לומר את האמת, לחשוף את השקרים ולעמוד לצד ישראל והעם היהודי בפומבי ובגאווה".
ממדאני הציג גם תוכנית למאבק באנטישמיות. אתה מאמין בכוונותיו?
"כשהציג את התוכנית שלו, שהייתה בעיניי למראית עין בלבד, אמרתי שהוא מצית שמתחזה לכבאי. הוא מעמיד פנים שהאנטישמיות מטרידה אותו, ובו בזמן מלבה אותה בעצמו. האשמת המדינה היהודית ברצח עם, זה שקר שמסכן את היהודים, שרובם המכריע תומך בישראל. הדברים שלו מזינים את העוינות שנוצרת בניו יורק, ומטילים עלינו אחריות כבדה. אנחנו נמצאים בחזית נוספת של ישראל, במערכה שמתנהלת בבירות העולם, בקמפוסים וברחובות. לנו, לסטודנטים שלנו ולקהילה שלנו יש תפקיד במאבק הזה: להגן על האמת ולשאת את התמיכה בישראל בגאווה".
עד כמה העלייה באנטישמיות שינתה את חיי היומיום שלכם?
"עדיין לא באופן משמעותי. יש אנשים שנזהרים יותר כשהם מגיעים לאזורים מסוימים, ויש דריכות מוגברת במקומות ובזמנים מסוימים. השינוי הבולט הוא באבטחה בבתי הכנסת ובבתי הספר. היא תוגברה מאוד, והעלויות עצומות. זו בהחלט תוצאה של העלייה באנטישמיות. עם זאת, הקהילה אינה משותקת מפחד".
תלמיד יהודי בישיבה יוניברסיטי | צילום: גטי אימג'ס
יש מי שמצניעים את זהותם היהודית לנוכח האנטישמיות, ואחרים דווקא בוחרים להבליט אותה. איזו מגמה אתה רואה בקרב הסטודנטים שלך?
"אנחנו גאים בזהות שלנו ומציגים אותה בגלוי. אנחנו רואים בכך שליחות: לקדש שם שמיים באמצעות התורה שאנחנו מלמדים והציונות שלנו. דגל ישראל מתנוסס אצלנו 365 ימים בשנה. אנחנו שרים את 'התקווה' בכל אירוע מרכזי ובכל טקס סיום. הציונות היא חלק מליבת הזהות שלנו".
ואיך הזהות הזאת מתבטאת בחינוך שאתם מעניקים?
"בתוכניות לתואר ראשון לומדים אצלנו כ־3,000 סטודנטים יהודים, שמשלבים תורה ומדע ובהמשך משתלבים בצמרת המקצועית בארצות הברית. יש לנו אלפי בוגרים שעלו לישראל, ואנחנו מעודדים את כל הסטודנטים שלנו לעלות. בין שסטודנט עולה ובין שלא, הוא יודע שההגנה על ישראל ופיתוחה, מתוך ראייתה כראשית צמיחת גאולתנו, היא חלק מהשליחות שלו לאורך חייו".
לומדים אצלכם גם אלפי סטודנטים שאינם יהודים. כיצד הם משתלבים במוסד בעל זהות ציונית כל כך מובהקת?
"לצד תלמידי התואר הראשון יש אצלנו קרוב ל־6,000 סטודנטים בתוכניות לתארים מתקדמים, בתחומים כמו משפטים, פסיכולוגיה, מדעים, טכנולוגיה, בינה מלאכותית, עבודה סוציאלית ובריאות הנפש. הם מגיעים מתרבויות וממדינות רבות, וכבר בכניסה יודעים שזה מוסד יהודי ותומך ישראל. כשאני אומר שאנחנו שרים את 'התקווה' בכל טקס סיום, הכוונה לכולם. כל מי שמגיע לישיבה יוניברסיטי יודע שזה חלק ממי שאנחנו. עבור רבים זו הפעם הראשונה בחייהם שהם פוגשים יהודי, ובוודאי ציוני. כאן הם מגלים שהם יכולים להשתייך למקום הזה, ומכירים את האנשים שמאחורי המושגים".
"כבר אין הפגנות גדולות ומאיימות, יש קשיים ויש אנטישמיות". הפגנה נגד ישראל ברחובות ניו־יורק בחודש מאי | צילום: גטי אימג'ס
יש מפגש מסוים שזכור לך במיוחד?
"לפני כמה שנים הלכתי במסדרון, וסטודנטית עצרה אותי ואמרה: 'הרב, אני רוצה שתדע שבשנה שעברה סיימתי ללמוד באוניברסיטת טהרן, והשנה אני סטודנטית בישיבה יוניברסיטי. אני כל כך אוהבת את המקום הזה'. בהמשך היא נעשתה יו"ר מועצת הסטודנטים. יש לנו גם מאות סטודנטים מאפריקה, שצועדים איתנו במצעד למען ישראל. זו דרך לקדש שם שמיים ולהציג פנים חמות, מכילות וטובות. סטודנטים שמגיעים מרחבי ארצות הברית והעולם יוצאים מכאן כשגרירים של העם היהודי ושל ישראל".
בעולם מתנהל ויכוח על ההבחנה בין אנטישמיות לאנטי־ציונות. בעיניך יש הבדל?
"אמרתי באופן ברור ופומבי שאנטי־ציונות היא אנטישמיות. במאמר שפרסמתי בניו יורק טיימס ב־1 ביולי השנה הסברתי שהציונות אינה מתחילה במאה ה־19 או במאה ה־20, אלא באברהם אבינו. העם היהודי התברך בארץ ישראל, ולאברהם נאמר שבזרעו יתברכו כל משפחות האדמה. הציונות היא ברכה לעם היהודי ולעולם כולו. בעולם שמקבל את קיומן של מדינות מוסלמיות ונוצריות רבות, שלילת הזכות למדינה דווקא מהיהודים, ורק מהם, היא מוסר כפול וצביעות. לכן זו אנטישמיות".
מפגין עטוף בדגל ישראל מול הפגנה אנטי־ישראלית | צילום: Spencer Platt/Getty Images
אתה מדגיש שהשליחות שלכם רחבה מהמאבק באנטישמיות. למה אתה מתכוון?
"הסכנה באנטישמיות אינה נוגעת רק לביטחון. היא עלולה להשתלט על המחשבות ועל התודעה שלנו, עד שתאפיל על השליחות שלנו: להפיץ את אור התורה לעם היהודי ולעולם. אנחנו צריכים לעמוד בגאווה על מי שאנחנו ולגלם בחיינו את התורה ואת ערכיה - בקהילה, במקום העבודה ובמרחב הציבורי. זהו חלק מהשליחות שלנו להבאת הגאולה, שכוללת את מדינת ישראל כראשית צמיחת גאולתנו ואת הפצת אורו של הקדוש ברוך הוא בעולם. לצד הקושי, תשומת הלב המופנית אלינו מאפשרת לנו להסביר מה אנחנו מייצגים. אנחנו מחנכים דורות של סטודנטים שיודעים לעמוד מול שנאה, לומר את האמת ולבטא אותה בחייהם ובשמירת המצוות שלהם".
ובחזרה לממדאני: אתה חושש שהרטוריקה שלו תתורגם גם לצעדים מעשיים?
"בהחלט. זו סכנה גדולה, והיא נשקפת ליהודים בתפוצות וגם לישראל עצמה. אנחנו כבר רואים צעדים ממשיים שננקטים נגד ישראל. איש אינו יודע מי יהיה הנשיא הבא של ארצות הברית ומה תהיה עמדת המדינה בעתיד. צריך להביא בחשבון כיצד המעשים שלנו, וגם המעשים בישראל, משפיעים על האופן שבו העולם רואה את העם היהודי. זה צריך להיות אחד השיקולים כשחושבים על העתיד. לא בכדי הקשר עם ישראל הוא חלק מהשליחות שלנו. בעזרת השם נמשיך לעבוד יחד ולקדם את הסיפור היהודי עד לגאולה".
עוד כתבות בנושא
