ב־13 ביולי 2024, ביום שבו ניצל דונלד טראמפ מניסיון התנקשות בפנסילבניה, פנה הכומר דווייט לי וולטר, מהכנסייה הקהילתית בפצ'וג שבלונג איילנד, אל ChatGPT ושאל מה ראוי שיאמר למאמיניו למחרת בבוקר, בשעה שהאומה כולה הייתה שרויה בטלטלה. בתוך רגעים הפיקה עבורו הבינה המלאכותית דרשה רהוטה, מרגשת ורוויית פאתוס. אלא שוולטר לא הסתפק בכך: הוא ביקש מהבינה המלאכותית לנסח גם קריאה לתפילה, להכין טקסטים להקראה ואף לחבר מזמורים חדשים, בליווי מוזיקה מקורית שנוצרה גם היא באמצעות בינה מלאכותית.
למרות הביקורת החריפה שספג, הכומר וולטר מעדיף לחשוב שלא ויתר לחלוטין על תפקידו. ובכל זאת, הוא מודה כי במוקדם או במאוחר "הבינה המלאכותית תציג בפנינו אל גמיש יותר, מושך יותר ובעיקר זמין 24 שעות ביממה". לפי הוול סטריט ג'ורנל, המצטט סקר של קבוצת ברנה - מכון החוקר את דפוסי האמונה בארצות הברית - כמחצית מהכמרים הנוצרים במדינה מודים כי הם נעזרים בבינה מלאכותית לצורך גיבוש רעיונות חדשים. כ־25 אחוזים מהם כבר משתמשים בה ישירות לכתיבת דרשות והטפות, לעומת 12 אחוזים בלבד בשנת 2024.
הסמלילים של אפליקציות ה-AI: Deepseek, Chatgpt, Gemini, grok, copilot, perplexity, character.ai | צילום: EPA
הנתונים האלה עומדים גם ברקע החששות שמביע הוותיקן. בחודש מאי האחרון פרסם האפיפיור ליאו ה־14 את האנציקליקה "Magnifica Humanitas", העוסקת בבינה המלאכותית. במסמך שעורר סערה, האפיפיור קרא ל"פירוק המוסרי מנשקה" של הטכנולוגיה והזהיר מפני השימוש בה ככלי לשליטה בבני אדם ולמניפולציה עליהם. מנהיג הכנסייה הקתולית הדגיש עוד כי הצ'אטבוטים מנצלים את הצורך האנושי בקשר ובקרבה, והבהיר כי תפקידם של אנשי הדת הוא לחלוק את האמונה עם המאמינים: שליחות ש־ChatGPT לא אמור בשום אופן למלא.
הכי מעניין
ובכן, נדמה כי וולטר אינו הכומר היחיד שמבקש לרתום את הבינה המלאכותית לעבודתו הרוחנית. ג'סטין לסטר, כומר חובב טכנולוגיה מאוקלהומה סיטי, אף פיתח מודל שפה מותאם אישית בשם Pastor GPT. המודל מאומן על נאומיו, דרשותיו והגיגיו של כומר מסוים, ומתעדכן אוטומטית מדי שבוע באמצעות דרשות חדשות שמועלות ליוטיוב. עד כה אימצו את המערכת יותר מ־30 כנסיות פרוטסטנטיות. Pastor GPT מסוגל גם לזהות באופן אנונימי את הנושאים שמעסיקים במיוחד את המאמינים. לאחר שלסטר הבחין כי בני נוער מרבים לעסוק בבריונות, הוא הזין למודל סדרה של מחשבות והרהורים בנושא.
הוותיקן. | צילום: אסתר רוביאן, פלאש 90
האפיפיור ליאו ה-14 על מרפסת הוותיקן, מיד לאחר הבחירה בו | צילום: AFP
נערי כנסייה בבזיליקת סנט פיטר בוותיקן | צילום: EPA
מארכיון הוותיקן | צילום: AFP
אלא שלעיתים הטכנולוגיה לא פועלת כמתוכנן. באחד המקרים האחרונים יצא הטקסט שנוצר באמצעות AI מסנכרון עם השקופיות, שגם הן הופקו באמצעות Pastor GPT. לסטר, שנקלע למבוכה, נאלץ להתנצל בפני המאמינים. לדברי מייגן סאליבן, מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת נוטרדאם המובילה מחקר על הקשר בין דת לבינה מלאכותית, מי שנעזר בבינה מלאכותית לכתיבת דרשה מחמיץ את משמעותו של המפגש עם המאמינים. "הכנסיות הן בין המוסדות האחרונים שבהם אנשים מתבקשים לשבת בשקט ולפגוש אדם אחר ללא תיווך. לותר בוודאי מתהפך בקברו", אמרה.
השאלה היא אם הכנסייה משתמשת בכלים האלה כדי להתאים את עצמה לזמן החדש ולדבר בשפה שמובנת לאדם של היום, או שהשימוש הגובר בבינה מלאכותית מעיד דווקא על בעיה עמוקה יותר. כאשר הטכנולוגיה לא מסתפקת בסיוע למנהיג הרוחני, אלא מחליפה את מחשבתו ואת אחריותו, הדיון כבר חורג משאלת החדשנות. הוא נוגע לעצם מהותה של השליחות הדתית, לאמינותם של מי שממלאים אותה ולאפשרות שכאשר מפקידים בידי מכונות את המילים, את שיקול הדעת ואת הנחמה - מפקידים בידיהן גם את הערכים שאותן מילים אמורות לבטא.
עוד כתבות בנושא
