כמעט בלתי אפשרי להתחמק מהחברות בעלות השווי הגבוה ביותר בעולם. אחת מייצרת את האייפון שלכם. אחת מביאה חבילות עד פתח הבית. אחת בנתה את מערכת ההפעלה Windows שמפעילה כמעט את כל המחשבים העולם, ואחרת מייצרת שבבים שנמצאים בתוך אינספור מחשבים ומכשירי חשמל. ויש גם את החברה שמאחורי מנוע חיפוש צנוע שאולי שמעתם עליו: גוגל.
ואז יש את ספייס־אקס — סטארט־אפ הטילים של אילון מאסק, שזינק למסלול של ענקיות הטכנולוגיה האלה עם צי של תוכניות פנטסטיות, ולא עם מוצרים שנמצאים בכל מקום. עם שווי של יותר מ־2.4 טריליון דולר, ספייס־אקס היא החברה השישית בשוויה בעולם.
אילון מאסק | צילום: AFP
שווי השוק שלה מבוסס על הבטחות להציב מרכזי נתונים בחלל ולהקים מושבה של מיליון בני אדם על מאדים — רעיון כל כך מרחיק לכת, עד ששלושה מומחים שאליהם פנה הוושינגטון פוסט כדי לפרק את הגורמים שמניעים את השווי של ספייס־אקס סירבו לייחס לו השפעה כלשהי, אף ששכרו של מאסק קשור לעמידה של ספייס־אקס ביעד הזה.
הכי מעניין
"אם מישהו אחר היה אומר את זה, כנראה היו מאשפזים אותו", אמר גרג מרטין, מנכ"ל תחום השווקים הפרטיים בחברת Rainmaker Securities, אף שציין כי מאסק כבר עמד בעבר בהבטחות שאפתניות.
מרכז נתונים (דאטה סנטר) | צילום: שאטרסטוק
ספייס־אקס הצטרפה לשורות הכוחות הגדולים בטכנולוגיה לאחר שפיזרה הבטחות מרחיקות לכת על יכולתה לשלוט בכלכלת החלל המתפתחת. החברה, שהפסידה 13 מיליארד דולר מאז תחילת 2023, שואפת להפוך למוקד של כוח מחשוב מעל כדור הארץ — כזה שמוזן מאור השמש ומתקרר במרחבים הקפואים של החלל, רעיון שמעורר גם ספקנות.
הצבת מרכזי נתונים בחלל "תמיד הייתה אמורה להיות" הפתרון, אמר מאסק ביום חמישי, "כי אפשר להתרחב פי טריליון יותר מאשר על כדור הארץ". למרות הרקורד של מאסק בהבטחות מוגזמות, הרעיון לשגר צי של מרכזי נתונים למסלול סביב כדור הארץ נלקח ברצינות בכמה מקומות.
לווייני סטארלינק של ספייס-אקס | צילום: AFP
אף שלספייס־אקס אין אפילו הוכחת היתכנות למרכז נתונים מבוסס חלל, חברות ובהן Anthropic וגוגל חתמו איתה על הסכמים לשכירת קיבולת מרכזי הנתונים שלה על פני כדור הארץ — ראשיתו של תחום עסקי שהחברה מקווה להרחיב באופן דרמטי.
"מרכזי נתונים במסלול סביב כדור הארץ יהיו כמובן שינוי מוחלט של כללי המשחק", אמר מרטין. "זה פותר שלוש בעיות: בעיית הנדל"ן, בעיית האנרגיה ובעיית הקירור".
בן ויילד, סמנכ"ל הטכנולוגיות של Hubble Network, חברת תקשורת שמשתמשת בלוויינים כדי לבנות רשת תקשורת עולמית מבוססת בלוטות' לענפי ההובלה ולתעשיות אחרות, אמר כי בעבר היה ספקן, אך כיום הוא מאמין שמרכזי נתונים בחלל הם אפשריים מבחינה טכנית ויכולים להיות הגיוניים כלכלית, אם יתקיימו תנאים מסוימים.
טיל סטארשיפ של ספייס-אקס | צילום: AFP
"מבחינה טכנית, היסודות של מרכזי נתונים במסלול הם חזקים", אמר. "במסלול המתאים אפשר לייצר אנרגיה סולארית רציפה ולפלוט חום ישירות לחלל, וכך להסיר שני חסמים מרכזיים של תשתיות בינה מלאכותית יבשתיות".
ויילד אמר כי מרכזי נתונים בחלל עשויים לסייע בהתמודדות עם עומסים על פני כדור הארץ, במיוחד "כשעיכובים בהיתרים, מגבלות חשמל וביקוש לבינה מלאכותית מקשים על הקמת קיבולת יבשתית חדשה".
ספייס־אקס הציגה את הטיעונים שלה להצבת מרכזי נתונים בחלל במסמכים שפורסמו לקראת ההנפקה הראשונית שוברת השיאים שלה והופעת הבכורה שלה בשווקים הציבוריים בשבוע שעבר — מהלך שהפך את מאסק לטריליונר הראשון.
טיל סטארשיפ של ספייס-אקס | צילום: AFP
"אנחנו מאמינים שהרקטות הרב־פעמיות של ספייס־אקס, ייצור הלוויינים בקנה מידה גדול והניסיון התפעולי שלה יכולים לאפשר פריסה מהירה וחסכונית של מערכי ענק של לווייני מחשוב לבינה מלאכותית — עם פוטנציאל למיליוני לוויינים — עבור מרכזי נתונים במסלול", מסרה ספייס־אקס. "אנחנו מאמינים שלווייני מחשוב הבינה המלאכותית האלה, במסלול מסונכרן שמש, יוכלו להתמודד עם עומסי עבודה עתירי אנרגיה של בינה מלאכותית".
אבל החברה הכירה גם בסיכונים המשמעותיים. "החלל הוא סביבה עוינת מטבעה", נכתב. "בפרט, אנחנו לא הפעלנו בעבר, ואף אחד אחר לא הפעיל או ניסה להפעיל בעבר, מחשוב בינה מלאכותית במסלול".
למרות היעדר התקדמות מדידה בשני יעדיה השאפתניים ביותר, ולמרות ההיסטוריה שלה כחברה שמפסידה כסף, ספייס־אקס משכה עניין עצום מצד משקיעים עם הופעת הבכורה שלה בשבוע שעבר.
טיל סטארשיפ של ספייס-אקס | צילום: AFP
ההנפקה שוברת השיאים שלה, בהיקף של 75 מיליארד דולר, קדמה לראלי שהקפיץ אותה אל מסלולן של ענקיות הטכנולוגיה. מאסק הוסיף שמן למדורה כשחזה ביום ראשון שספייס־אקס "עשויה להגיע להכנסות של כטריליון דולר ב־2030", ולאחר מכן העריך כי ההכנסות כנראה יעברו את הרף הזה בשנה שלאחר מכן.
כדי שספייס־אקס תצדיק שווי דומה לזה של אפל או מיקרוסופט, היא תצטרך להפוך לחברה שמסמכי ההנפקה שלה מציעים שהיא עשויה להיות בעתיד. כבר עכשיו היא מכוונת להפוך למעצמת בינה מלאכותית. השבוע הודיעה כי רכשה את החברה שמאחורי כלי הבינה המלאכותית Cursor, בעסקה שמעריכה את שווי הסטארט־אפ ב־60 מיליארד דולר.
לוויין של חברת סטארלינק עובר מעל טקסס, 2021 | צילום: איי.פי
"הפרטים של איך באמת משגרים מיליון לוויינים לחלל ומנהלים ומנטרים אותם... נראים לי ממש לא טריוויאליים... יש סביב זה הרבה סימני שאלה", אמר מרטין. "הם בהחלט מייחסים המון שווי שוק לדברים שהם עדיין לא הוכיחו".
על רקע שווי הענק של ספייס־אקס, ג'יימס דאו, פרופסור למימון בבית הספר לעסקים של לונדון, מצא את עצמו שואל שאלות על טיב ההתלהבות של המשקיעים. "האנשים שמאוד נלהבים מזה — האם הם באמת מבינים בזה, או שזה יותר עניין של אידאולוגיה והתלהבות?" "ברור שיש כאן מרכיב אידאולוגי", אמר, "כי מאסק מציג את עצמו כך".
ספייס־אקס ומאסק לא הגיבו לבקשת תגובה.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
