שנת 2100 נראית רחוקה, אבל האיומים שעלולים לעצב אותה כבר כאן. לפי הערכה חדשה שפורסמה בכתב העת "לנסט", שימוש זדוני בבינה מלאכותית או מלחמה גרעינית עלולים להביא להכחדת האנושות עד סוף המאה. לצד תרחישי הקיצון האלה, החוקרים מצביעים גם על סכנות מוכרות הרבה יותר (מהשמנה ועישון ועד מגפות) ובוחנים כמה שנות חיים בריאים אפשר להציל אם נפעל כבר עכשיו.
ובכן, המחקר המדובר מציג לא פחות מ־17 איומים מרכזיים על בריאות האדם, ובהם שינויי האקלים, עמידות לתרופות נגד זיהומים, אי שוויון בהכנסות ובעיות נפשיות. לכאורה, אלה סכנות מעולמות שונים לגמרי. בכלל לא קשורות אחת לשנייה. אלא שלדברי החוקרים, הן קשורות זו בזו - וכדי להתמודד איתן, צריך להבין גם כיצד הן משפיעות זו על זו.
אבל הסכנה אינה מסתיימת בנזק המיידי: גם לאיומים הקיצוניים ביותר יש השלכות שעלולות להיות הרסניות בפני עצמן. במקרה של מלחמה גרעינית, לדוגמה, הסכנה כוללת גם את הרעב שעלול לבוא בעקבותיה. במקרה של בינה מלאכותית, החשש הוא בין השאר מפני ניצול הטכנולוגיה לפיתוח נשק ביולוגי ולהפעלתו נגד בני אדם.
הכי מעניין
פגינים מחזיקים שלט במהלך עצרת נגד חידוש הכור מספר 6 בתחנת הכוח הגרעינית קאשיוואזאקי-קאריווה, מול מטה חברת החשמל של טוקיו | צילום: AP Photo/Eugene Hoshiko
מאחורי המחקר עומדת הוועדה החדשה של "לנסט" לאיומים עולמיים על הבריאות במאה ה־21, המונה 37 מומחים בתחומי הבריאות, הכלכלה, הביטחון והטכנולוגיה. הם בחנו את התקופה שבין 2025 ל־2100 ב־204 מדינות וטריטוריות, בניסיון להשיב על שאלה שקשה לתפוס את ממדיה: כמה שנות חיים בריאים עלולה האנושות לאבד בגלל כל אחד מהאיומים?
כדי להשוות בין איומים שונים ורחוקים כל כך זה מזה, השתמשו החוקרים במדד המכונה "שנות חיים מתוקננות לנכות", או DALYs. במילים פשוטות, המדד מבטא את הפגיעה בבריאות במספר שנות החיים הבריאים שאבדו. החוקרים בחנו תרחישים אופטימיים ופסימיים, וביקשו להמחיש גם כמה מהנזק אפשר לצמצם אם נפעל כבר עכשיו.
המספרים עצומים: אובדן שנות החיים הבריאים שחושב עבור האיומים השונים נע בין 1.02 מיליארד ל־23.1 מיליארד - סדרי גודל שקשה לתפוס. לשם השוואה, מגפת הקורונה לבדה גרמה לאנושות לאבד כ־500 מיליון שנות חיים בריאים. ובין כל הסכנות שנבחנו, דווקא ההשמנה צפויה לגרום לנזק המצטבר הגדול ביותר שניתן לצמצם באמצעות התערבות.
הקורונה - ארכיון | צילום: יונתן זינדל - פלאש 90
זהו גם לב המסר של הוועדה: להחלטות שמתקבלות היום עשויה להיות השפעה דרמטית על החיים בעשורים הבאים. חייהם של ילדנו ונכדינו. צעדים שנראים קטנים כעת עשויים לצמצם נזק עצום בעתיד. למעשה, מטרת המחקר היא לתת לממשלות מידע וכלים שיאפשרו להן להיערך לאיומים ולפעול בזמן כדי למנוע את התרחישים הקשים ביותר.
עם זאת, חברי הוועדה מדגישים שהממצאים לא מיועדים לשמש רשימת סדרי עדיפויות מחייבת. ההערכה תתעדכן ככל שיצטברו נתונים חדשים. ומכיוון שהאיומים קשורים זה בזה, המומחים קוראים למסגרת פעולה כוללת, המבוססת על מדע, זכויות אדם וסולידריות. הצעד הראשון שהם מציעים הוא להשקיע במערכות בריאות שיהיו ערוכות להתמודד עם האיומים עוד לפני שאלה הופכים למשבר.
ושוב, מגפת הקורונה, שחלקנו כבר הספיקו לשכוח, ממחישה עד כמה היערכות כזאת נחוצה. לצד חיזוק מערכות הבריאות, הוועדה קוראת להשקיע בפתרונות פורצי דרך, דוגמת החיסונים שפותחו במהלך המגפה. בתחום האקלים היא מצביעה על היתוך גרעיני וטכנולוגיות לסילוק פחמן, שעשויים להשפיע במידה ניכרת על ההתמודדות עם שינויי האקלים.
תנו לאנושות להמשיך להתקיים. לוס אנג'לס. | צילום: EPA
המלצה נוספת היא לעקוב בקביעות אחר האיומים, לערוך הערכות סיכונים שוטפות ולהציג את הממצאים בפני גופים בינלאומיים, ובהם פורום ה־G20 והאו"ם. המטרה היא לעודד פעולה משותפת מוקדם ככל האפשר, לפני שהבעיות מחריפות והופכות למשברים. לדברי החוקרים, הגישה התחרותית הנוכחית, שבה מתמודדים עם כל אתגר בנפרד, פוגעת בסיכויי ההצלחה של האנושות.
ממצאי הוועדה הוצגו השבוע בפסגת הבריאות העולמית בברלין. זוהי רק יריית הפתיחה: ההערכה תעודכן מדי שנה, תוך בחינה מחודשת של 17 האיומים ושילוב נתונים חדשים ואתגרים מתהווים. עד שנת 2100 עוד נותרו עשורים רבים, אבל המסר של החוקרים ברור: ההיערכות צריכה להתחיל כבר עכשיו, לפני שהאיומים יהפכו למשברים.
עוד כתבות בנושא
