איך מרגיש כדור הארץ? מדען בודק את בריאות העולם כמו זו של אדם

שבעה מתוך תשעת הגבולות החיוניים לקיום החיים בכדור הארץ כבר נחצו - פרופ' יוהאן רוקסטרום, בכיר מדעני האקלים בעולם, מציג בדיקת בריאות חדשה לכדור הארץ ומזהיר: החולה במצב קשה, אבל עדיין אפשר להציל אותו

כדור הארץ. | שאטרסטוק

כדור הארץ. | צילום: שאטרסטוק

תוכן השמע עדיין בהכנה...

"החולה במצב רע, ומצבו הולך ומחמיר. אבל עדיין לא נשקפת סכנה לחייו. אנחנו יכולים להציל אותו. אנחנו יכולים להציל את עצמנו". כשפרופ' יוהאן רוקסטרום מדבר על כדור הארץ, הוא מתאר אותו כחולה קשה הזקוק לטיפול דחוף, לפני שאיבריו יקרסו והחיים בו ייעלמו. את הדימוי הרפואי אימץ רוקסטרום לאחרונה, כשהבין שהמסר שהוא מנסה להעביר לא מצליח לחלחל לתודעה הציבורית.

כבר בשנת 2009 טבע רוקסטרום את המונח "הגבולות הפלנטריים", המתייחס לתשעה תהליכים ביופיזיים החיוניים לקיום החיים בכדור הארץ, ובהם שינוי האקלים. חציית הגבולות הללו מערערת את האיזון הטבעי ועלולה לחולל שינויים חמורים ובלתי הפיכים. כעת הוא מבקש להנגיש את הרעיון באמצעות "בדיקת הבריאות הפלנטרית", המשווה את מצבו של כדור הארץ למצבו הבריאותי של אדם.

לדבריו, הדימוי הזה עשוי לעזור לנו להבין טוב יותר את חומרת המצב. את הדו"ח האחרון שלו פרסם רוקסטרום ביום שני ה־21 בספטמבר, והציג אותו במסגרת שבוע האקלים של ניו יורק. בניסיון להמחיש את מצבו של כדור הארץ, הסביר: "עלייה של מעלה אחת בחום הגוף היא בעיה - אנחנו לא הולכים לעבודה, אולי לוקחים אספירין". כך יש להתייחס גם לעלייה בטמפרטורה של כדור הארץ.

הכי מעניין

דוב קוטב עומד על גוש קרח צף סמוך לארכיפלג סבאלבארד שבנורווגיה | AP/רומאס דברוקאס, ארכיון

דוב קוטב עומד על גוש קרח צף סמוך לארכיפלג סבאלבארד שבנורווגיה | צילום: AP/רומאס דברוקאס, ארכיון

ולמי שטרם מכיר אותו, רוקסטרום נחשב לאחת הסמכויות הבכירות בעולם בתחום חקר האקלים. המדען השוודי בן ה־60, שמראהו הרזה מעיד לכאורה על אורח חיים נטול פיתויים, ייסד את מרכז שטוקהולם לחקר החוסן (Stockholm Resilience Centre) ועמד בראשו במשך שנים רבות. מאז 2018 הוא משמש מנהל משותף של מכון פוטסדאם לחקר השפעות האקלים (PIK) בגרמניה.

"הוא מדען כדור הארץ הגדול ביותר שחי כיום", מכריזה מנחת שבוע האקלים בניו יורק כשהיא מזמינה את רוקסטרום לבמה. הוא פותח בהצגת שקופית שכותרתה "מסעה של האנושות על פני כדור הארץ", ובה שלוש רצועות אופקיות צבעוניות: הכחולה מייצגת קור עז, האדומה חום עז, וביניהן משתרעת רצועה ירוקה ודקה, שאותה מכנה רוקסטרום "מסדרון החיים".

למעשה, הרצועה הירוקה מייצגת את טווח הטמפרטורות שאפשר, ועדיין מאפשר, את קיום החיים בכדור הארץ, סביב טמפרטורה ממוצעת של 14 מעלות. "נניח שזה מקביל ל־37 מעלות חום בגוף האדם", מסביר רוקסטרום. התנאים הללו התבססו בכדור הארץ בתחילת תקופת ההולוקן, לפני כעשרת אלפים שנה, אז החלו להתפתח התרבויות האנושיות הראשונות.

ועידת האקלים בשארם א-שייח. | STRINGER / AFP

ועידת האקלים בשארם א-שייח. | צילום: STRINGER / AFP

הטמפרטורה נותרה יציבה יחסית עד המאה שעברה, אז החלה לעלות בהדרגה. בארבע השנים האחרונות היא כבר חצתה את הגבול ונכנסה לאזור האדום. הסכנה ברורה. רוקסטרום מזהיר: "לפי המדיניות הנוכחית, עד סוף המאה הטמפרטורה תעלה בשלוש מעלות, ותחזיר את שעון האקלים שלושה מיליון שנים לאחור - לתקופה האחרונה שבה הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ הייתה גבוהה כל כך".

מדוע זה קורה, ומה גורם להתחממות להאיץ? הסיבה המרכזית היא כמובן פליטות הפחמן הדו־חמצני, שאינן פוחתות בקצב הנדרש. אלא שרוקסטרום מצביע על גורם נוסף: "כדור הארץ מאבד את יכולת ההתאוששות שלו. הקרקע סופגת פחות פחמן דו־חמצני מבעבר, ופני השטח של כדור הארץ הפכו כהים יותר בעקבות הפשרת הקרחונים. הדבר מגביר את ספיגת החום".

אלא שהנתון המטלטל באמת, לפחות לדברי המדענים, נוגע דווקא לטמפרטורת הים. "היא עלתה במידה כה גדולה, עד שיצאה לחלוטין מטווח התחזיות שלנו, ואף מודל עדיין לא הצליח להסביר מדוע". רוקסטרום מכנה זאת "supercharged enigma" - כלומר, תעלומה עצומה. ולמרבה הצער, לדבריו של המומחה, השלכותיה צפויות להתברר כבר בקרוב.

מספרים לעצמנו שמשבר האקלים הוא המצאה של ליברלים. השריפות בלוס־אנג'לס בינואר | EPA

מספרים לעצמנו שמשבר האקלים הוא המצאה של ליברלים. השריפות בלוס־אנג'לס בינואר | צילום: EPA

"סביר מאוד שבשלושת עד ששת החודשים הקרובים נשלם על כך מחיר כבד", מזהיר רוקסטרום. "אנחנו צפויים לשיטפונות ולבצורות בהיקפים שלא נראו מעולם. למעשה, זה כבר קרה. הוכח מדעית שקריסת הקרחון בנפאל ובטיבט לא הייתה מתרחשת אילו כדור הארץ החולה היה במצב בריאותי תקין. אלא שהלחץ שבו הוא נתון מגביר את הסיכון לאירועים קטסטרופליים".

כאמור, רוקסטרום מיפה תשע נקודות מפנה שבהן עלולים להתרחש שינויים דרמטיים כבר בטווח הקצר. "הן כמו איבריו של כדור הארץ החולה, שעלולים לקרוס אם הטמפרטורה הממוצעת תישאר גבוהה כל כך", הוא מסביר. בראש רשימת הסכנות נמצאות הפשרת הקרחונים בגרינלנד ובאנטארקטיקה, הפשרת אדמת הקפאת־העד באזורי הקטבים וברכסי ההרים המרכזיים, והיעלמותן של שוניות האלמוגים.

לכך מתווסף גם החשש משינוי כיוונם של הזרמים באוקיינוס האטלנטי, המשפיעים על האקלים באזורים שבהם אנחנו חיים. השורה התחתונה מדאיגה: "שבעה מתוך תשעת הגבולות הפלנטריים כבר חרגו מהטווח הבטוח. כדור הארץ החולה נתון בלחץ אדיר". ובכל זאת, רוקסטרום לא הגיע לניו יורק כדי להכריז על סוף העולם או על קץ החיים בכדור הארץ.

תצלום של כדור הארץ מהחלל. | NASA via AP

תצלום של כדור הארץ מהחלל. | צילום: NASA via AP

להפך. הוא מבקש להבהיר שעדיין לא מאוחר לפעול, ושיש בידינו אפשרות לשנות את המצב. "כדור הארץ עדיין אינו חולה חשוך מרפא. אנחנו בסכנה, אבל גורלנו עדיין לא נחרץ. חלון ההזדמנויות לפעולה עודנו פתוח. האבחנה ברורה, וכולנו יודעים מה צריך לעשות. אלא שלמרבה הצער, המדע אינו באופנה כרגע. לכן אני חושב שהגיע הזמן לשנות את האופן שבו אנחנו מתקשרים את הנושאים האלה".

ומה צריך לעשות? לדבריו, בראש ובראשונה, לגבש תוכנית להפסקת השימוש בדלקים מאובנים במהירות האפשרית. במקביל, רוקסטרום מבקש לשנות גם את האופן שבו המסר מועבר לציבור. לשם כך גיבש מדריך לשיח עם ספקנים ומכחישי שינוי האקלים, שלטענתו "מזהמים כיום את השיח, גם באמצעות בינה מלאכותית, בהפצת מיתוסים שקריים וביצירת תחושת חוסר אונים בקרב הציבור".

המדריך מבוסס על עיקרון המיוחס לאלברט איינשטיין: לפשט את הדברים, אך לא להפוך אותם לפשטניים. לצידו מציג רוקסטרום שמונה כללים נוספים לתקשורת אפקטיבית: להציג עובדות, להמחיש נתונים באמצעים חזותיים פשוטים ונגישים, להסביר כיצד הנושא נוגע לחייו של כל אחד מאיתנו, לתת מקום לרגשות ולנהל אותם נכון, להדגיש פתרונות, לעודד פעולה משותפת, לקשור את המאבק במשבר האקלים לאתגרים אחרים שהחברה מתמודדת איתם, ולבחור את העיתוי הנכון להעברת המסר.

הפגנה למלחמה במשבר האקלים העולמי בתל אביב. | AFP

הפגנה למלחמה במשבר האקלים העולמי בתל אביב. | צילום: AFP

"איש תקשורת טוב צריך להיות כמו די־ג'יי, שיודע לכוון את תשעת הכפתורים האלה במינון הנכון כדי להשיג את מטרתו", מסביר רוקסטרום. "אנחנו צריכים להיאבק במידע הכוזב שמופץ ברחבי העולם וללמוד להתאים את המסרים לקהלי יעד שונים. אין פתרון אחד שמתאים לכולם. עלינו להשקיע בתקשורת כחלק בלתי נפרד מהעשייה המדעית, משום שגם היא חיונית לבניית החוסן שלנו. בסופו של דבר, גישה למידע אמין ונכון היא המפתח לעתיד בריא ובטוח יותר".

בסופו של דבר, המסר של פרופ' רוקסטרום פשוט: כדור הארץ אינו זקוק רק למדענים שיאבחנו את מצבו, אלא גם לציבור שיבין את האבחנה ולמנהיגים שיהיו מוכנים לפעול בהתאם. כשהחום שלנו עולה, אנחנו מבינים שמשהו אינו כשורה וממהרים לטפל בעצמנו. כעת נותר לראות אם נגלה את אותה אחריות גם כלפי כדור הארץ - הבית היחיד שיש לנו.

עוד כתבות בנושא