כדורגלנים מקצוענים בריטים שפרשו ממשחק הציגו שינויים מבניים במוח ושיעורים גבוהים של חרדה ודיכאון, אך לא נמצאו אצלם סימנים לירידה קוגניטיבית. כך עולה ממחקר שבחן אם מכות חוזרות בראש, ובהן נגיחות בכדור, משפיעות על הסיכון לפתח דמנציה.
במחקר, שערכו חוקרים מאימפריאל קולג' בלונדון, השתתפו 142 כדורגלני עבר בני 30 עד 60. תוצאותיהם הושוו לאלה של 56 אנשים בריאים בני גיל דומה, שלא עסקו בספורט מגע, לא שירתו בצבא ולא סבלו בעבר מזעזוע מוח.
סריקת מוח | צילום: Business Wire
לצד שאלונים ומבחנים שנועדו לבדוק זיכרון ויכולות חשיבה, החוקרים ניתחו סריקות MRI מבניות של המוח. בבדיקה זו השתתפו 124 מהכדורגלנים ו־40 מחברי קבוצת הביקורת, והיא נועדה לזהות הבדלים בין הקבוצות בנפח החומר האפור באזורים שונים במוח.
הכי מעניין
החוקרים הציגו את הממצאים ביום ראשון בכנס הבינלאומי של האגודה לאלצהיימר. לדבריהם, המחקר הוא חלק ממאמץ מדעי רחב לבחון חבטות חוזרות בראש כגורם סיכון אפשרי לדמנציה בגיל מבוגר, שאולי ניתן יהיה לצמצם אותו – בדומה לטיפול בלחץ דם גבוה או בכולסטרול.
הארי קיין חוגג שער נגד מקסיקו, בדרך לרבע גמר המונדיאל | צילום: AFP
המחקר נועד להניח את התשתית למעקב ארוך טווח אחר השחקנים, והחוקרים מתכננים לבדוק אותם מחדש אחת לשנתיים. "תחום המחקר מתחיל לבחון את בריאות המוח ואת הסיכון לדמנציה מנקודת מבט רחבה יותר", אמר מחבר המחקר הבכיר תומס פארקר, נוירולוג מומחה באימפריאל קולג' בלונדון.
לאחר שהחוקרים הביאו בחשבון גורמים כמו גיל והשכלה, כדורגלני העבר השיגו במבחני הזיכרון והחשיבה תוצאות שתאמו את הצפוי. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בינם לבין חברי קבוצת הביקורת הבריאים.
לוקה מודריץ' מקרואטיה וכריסטיאן אריקסן מדנמרק. | צילום: AFP
עם זאת, הספורטאים לשעבר דיווחו על שיעורים גבוהים בהרבה של קשיים נפשיים. 31 אחוזים מהם עמדו ברף המוגדר כדיכאון קליני, לעומת 9 אחוזים בקבוצת הביקורת. 42 אחוזים דיווחו על חרדה קלינית, לעומת 25 אחוזים בקבוצה המקבילה.
בסריקות המוח נמצא כי לכדורגלני העבר, כקבוצה, הייתה פחות רקמת מוח באזורים האחראים לזיכרון ולרגש, בהשוואה לקבוצת הביקורת. עם זאת, רק אצל 2 אחוזים מהספורטאים לשעבר נמצאו סימנים אישיים להתכווצות חמורה של המוח, שעשויה להצביע על תהליך פעיל ומתקדם של ניוון עצבי.
מכשיר MRI. | צילום: פלאש 90
המחקר עדיין לא עבר ביקורת עמיתים. החוקרים מתכננים להגיש בהמשך השנה מאמר המבוסס על מדגם גדול יותר ועל ניתוחים נוספים של הנתונים. המחקר לא הוכיח קשר ישיר למחלת אלצהיימר – מחלה מוחית מתקדמת שפוגעת בהדרגה בזיכרון, והיא הגורם השכיח ביותר לדמנציה.
רוב המחקרים על נזק מוחי הקשור לספורט התבססו עד כה על נתיחות לאחר המוות ועל עיון בדיעבד בתיקים רפואיים, כדי לבחון אנצפלופתיה טראומטית כרונית, המכונה CTE. זוהי מחלה ניוונית הקשורה לפגיעות חוזרות בראש, כמו נגיחות בכדור או זעזועי מוח, וכיום ניתן לאבחן אותה בוודאות רק לאחר המוות.
המחקר של אימפריאל קולג' עוקב אחר ספורטאים בגיל העמידה, וכך מאפשר לחוקרים לזהות שינויים נוירולוגיים שנים לפני הגיל שבו בדרך כלל צפויה להופיע דמנציה.
כריסטיאנו רונאלדו. הראשון שכובש בשישה טורניר גביע העולם | צילום: AFP
הממצאים דומים לתוצאות מחקר קודם של אותו צוות, שפורסם לאחר ביקורת עמיתים בשנת 2025 וכלל 200 שחקני רוגבי שפרשו. גם במחקר ההוא נמצאו ירידה בנפח החומר האפור ושיעורים גבוהים של חרדה, לצד תפקוד קוגניטיבי תקין.
החוקרים הדגישו כי לא ניתן להשתמש בממצאים כדי לחזות את הסיכון האישי של אדם מסוים לפתח דמנציה. "אנחנו עדיין בשלב מוקדם מאוד בניסיון לתרגם את הממצאים האלה לחיזוי סיכון אישי", אמר פארקר.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
