בעוד הירח הולך וגדל בחלונותיהם, האסטרונאוטים של משימת "ארטמיס 2" דהרו היום (שני) לקראת קביעת שיא מרחק חדש מכדור הארץ. היעף סביב הירח, שיימשך שש שעות, מבטיח מראות מרהיבים של הצד הרחוק – אזור שמעולם לא נצפה ישירות בעין אנושית.
היעף הקרוב הוא נקודת השיא במשימה המאוישת הראשונה של נאס"א לירח מאז תום עידן אפולו. בצוות שלושה אמריקנים וקנדי אחד, הלןקחים חלק בצעד מכריע לקראת השבת דריסת הרגל האנושית על פני השטח, סמוך לקוטב הדרומי של הירח, בעוד שנתיים בלבד.
החללית אוריון עם הירח במרחק, 3 באפריל 2026 | צילום: NASA via AP
פרס יוקרתי – וזכות ראשונים היסטורית – ממתינים לארטמיס 2: פחות משעה לפני תחילת היעף והתצפיות האינטנסיביות, ארבעת האסטרונאוטים אמורים להפוך לבני האדם שהתרחקו למרחק הרב ביותר בהיסטוריה מכדור הארץ. בכך הם ישברו את השיא שקבעה משימת אפולו 13 באפריל 1970, שעמד על כ-400,171 קילומטרים. בחדר הבקרה ביוסטון מעריכים כי ארטמיס 2 תעבור את השיא הזה ביותר מ-6,600 קילומטרים נוספים.
הכי מעניין
ארטמיס 2 עושה שימוש באותו תמרון שבו נקטה אפולו 13 לאחר פיצוץ מכל החמצן המפורסם ("יוסטון, יש לנו בעיה"), שחיסל אז כל תקווה לנחיתה. המסלול, המכונה "מסלול חזרה חופשית", אינו דורש הפעלה של המנועים לצורך כניסה למסלול או נחיתה; הוא מנצל את כוח הכבידה של כדור הארץ והירח כדי "להעיף" את החללית חזרה הביתה, ובכך חוסך דלק יקר. מדובר במסלול דמוי הספרה 8, שיציב את האסטרונאוטים בנתיב הישיר הביתה מיד עם צאתם מאחורי הירח היום בערב.
כדור הארץ מחלון בחללית אוריון Integrity במהלך משימת ארטמיס II, יום ראשון, 5 באפריל 2026 | צילום: NASA via AP
המפקד ריד ויסמן, הטייס ויקטור גלובר, כריסטינה קוך והקנדי ג'רמי הנסן, צפויים לחלוף במרחק של כ-6,550 קילומטרים בלבד מפני הירח. קפסולת ה"אוריון" שלהם תבצע מעין פניית פרסה סביבו ותחזור לכיוון כדור הארץ. המסע חזור יימשך ארבעה ימים, ויסתיים ביום שישי בצניחה במימי האוקיינוס השקט.
ויסמן וצוותו הקדישו שנים ללימוד הגאוגרפיה הלונארית. בשבועות האחרונים הם אף הוסיפו להכשרתם ליקויי חמה; בזכות מועד השיגור ביום רביעי האחרון, "סידרו" להם חוקי הקוסמוס תצפית נדירה על ליקוי חמה מלא מנקודת מבטם הייחודית מאחורי הירח.
בראש רשימת היעדים המדעיים שלהם נמצא אגן "אוריינטלה" (Orientale Basin), מכתש פגיעה עצום המוקף בשלוש טבעות קונצנטריות, כשהחיצונית שבהן משתרעת על פני כמעט 950 קילומטרים. יעדי "תיירות" נוספים כוללים את אתרי הנחיתה של אפולו 12 ו-14 (מ-1969 ו-1971 בהתאמה), וכן את שולי אזור הקוטב הדרומי – היעד המועדף לנחיתות עתידיות. במבט למרחק, יוכלו האסטרונאוטים להבחין בכוכבי הלכת חמה (מרקורי), נוגה, מאדים ושבתאי – וכמובן בכדור הארץ.
הירח מתמונה שצולמה על ידי צוות ארטמיס II ביום הרביעי למסעם לירח ביום שבת, 4 באפריל 2026 | צילום: NASA via AP
קלסי יאנג, הגאולוגית של נאס"א המלווה את הצוות, מצפה לאלפי תמונות. "אנשים בכל העולם חשים חיבור לירח. זה משהו שכל אדם על פני כדור הארץ יכול להבין ולהזדהות איתו", אמרה ערב היעף.
ארטמיס 2 היא משימת הירח המאוישת הראשונה של נאס"א מאז אפולו 17 ב-1972. היא מכינה את הקרקע למשימת ארטמיס 3 בשנה הבאה, שבה צוות "אוריון" נוסף יתרגל עגינה עם נחתות ירח במסלול סביב כדור הארץ. רגע השיא – נחיתה של שני אסטרונאוטים סמוך לקוטב הדרומי – מתוכנן למשימת ארטמיס 4 בשנת 2028.
אף שארטמיס 2 צועדת בנתיבה של אפולו 13, הרוח הנושבת ממנה מזכירה דווקא את אפולו 8 – בני האדם הראשונים שהקיפו את הירח בערב חג המולד 1968 וקראו פסוקים מתוך ספר בראשית. הטייס ויקטור גלובר ציין כי הטיסה לירח המחישה לו את "יופייה של הבריאה". לדבריו, כדור הארץ נראה כנווה מדבר בתוך "ים של כלום, הדבר הזה שאנחנו קוראים לו יקום", שבו האנושות קיימת כיחידה אחת.
"זו הזדמנות עבורנו לזכור איפה אנחנו, מי אנחנו, ושאנחנו עשויים מאותו חומר", אמר גלובר בעודו אוחז בידיהם של חבריו לצוות. "אנחנו חייבים לעבור את כל זה יחד".
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
