בין ההצהרות על קווים אדומים לחישובים של רוב קואליציוני, המגעים להרכבת הממשלה ה־26 מעסיקים בימים אלה לא רק את הישראלים. גם בטהרן מביטים במפה הפוליטית המשתנה ומנסים להבין איזו הנהגה תצמח ממנה. לכל צירוף קואליציוני עשויה להיות משמעות גם מעבר לגבולות ישראל, ובאיראן יש סיבות טובות להתעניין בזהותו של מי שיודיע לנשיא כי עלה בידו להרכיב ממשלה - ובמחיר הפוליטי שיידרש לשלם כדי להגיע לרגע הזה.
מכאן עולה השאלה: את מי מעדיפים באיראן לראות משלים את מלאכת הרכבת הממשלה, ומדוע? בשיחה עם אתר מקור ראשון, מורן אללוף, חוקרת איראן והמזרח התיכון וחברת פורום דבורה, קוראת את תוצאות הבחירות דרך עיניים איראניות ומסבירה מדוע, לתפיסתה, הפילוג הישראלי בקלפי ובמליאת הכנסת הוא הניצחון הגדול ביותר של האייתולות.
איזנקוט, נתניהו | צילום: פלאש 90, אריק סולטן
"באוקטובר 2026 מסר דובר משרד החוץ האיראני הצהרה פורמלית ורשמית, שלפיה מבחינת טהרן אין הבדל מי יעמוד בראש ממשלת ישראל", אומרת החוקרת. "לעומת זאת, סוכנות הידיעות המזוהה עם משמרות המהפכה העבירה מסרים על היחלשות פוליטית של נתניהו, על קיטוב פנימי בישראל ועל התחזקות המפלגות הערביות".
הכי מעניין
אללוף מבקשת להתעכב דווקא על הקיטוב הפנימי, שהוא בעיניה דגל אדום. "אני מזכירה שזיהוי הקיטוב הזה היה אחד המניעים להחלטה לתקוף את ישראל ערב שבעה באוקטובר", היא מדגישה. "אם האויב ממשיך לזהות את המגמה הזו, אנחנו צריכים ללמוד מכך לקח: כחברה שחרדה לביטחונה, עלינו להפחית את הקיטוב. העובדה שהוא מזהה שוב את הפילוג בתוכנו היא סכנה שצריך לקחת בחשבון".
אנשי המשטר האיראני | צילום: EPA
באשר ליו"ר מפלגת ישר!, גדי איזנקוט, אללוף מסבירה כי הסיקור באיראן מציג גם את האופוזיציה הישראלית ואת העומד בראשה כשותפים לעוינות כלפי טהרן, כחלק ממדיניות ישראלית רחבה. "עם זאת, הם מזהים הבדלים בשיטות וביכולות לעומת נתניהו", היא מציינת. "חלק מהפרשנים באיראן אף מעריכים שממשלה בראשות איזנקוט עשויה להיות זהירה יותר בפתיחת מלחמה ישירה, בין היתר בשל שותפיה". בקרב מתנגדי המשטר, לעומת זאת, נשמעת תקווה שנתניהו ימשיך לפעול להפלת השלטון האיראני.
בעיניהם, יו"ר הליכוד הוא שהעלה את הסוגיה האיראנית שוב ושוב לסדר היום הציבורי. "ברור לכולם שללא הפלת המשטר, יימשכו לא רק פרויקט הגרעין, אלא גם הפצת הטרור בעולם ובפרט במזרח התיכון, תוכנית הטילים הבליסטיים ו'הלוחמה הרכה' לעיצוב תודעה שלילית כלפי ישראל ולקידום הדה־לגיטימציה נגדה", אומרת החוקרת. "לא הייתי מזלזלת בכל אלה: הם מכפיל כוח שמאפשר, בין היתר, לפרויקט הגרעין להשתקם ולהמשיך להתקיים".
"מבחינת המשטר, חדירה לפרלמנט של גורמים עוינים ממפלגות ערביות, שחלקן אנטי־ציוניות, היא הישג אדיר"
באדיבות המצולמת | מורן אללוף
אלא שהעניין האיראני בתוצאות הבחירות, לא מסתכם בזהותו של ראש הממשלה הבא. מורן אללוף מפנה את המבט אל השותפים האפשריים לקואליציה, ואל ההזדמנויות שבטהרן עשויים לזהות במאזן הכוחות שיתגבש בכנסת. "מבחינת המשטר, חדירה לפרלמנט של גורמים עוינים ממפלגות ערביות, שחלקן אנטי־ציוניות, היא הישג אדיר", היא טוענת. "זו הלוחמה הרכה, הג'יהאד המנומס שכבר כובש את המערב".
במחקרים שערכה בעבר בחנה אללוף כיצד איראן וחיזבאללה, לצד ארגוני טרור נוספים ומדינות טרור אחרות, חודרים לרשויות מוניציפליות וצוברים כוח אלקטורלי. דרך נוספת להשפיע מבפנים, לדבריה, היא שליחת סטודנטים לאוניברסיטאות ברחבי העולם, במטרה לשלבם בהמשך בעמדות מפתח. "זו תופעה חוצת יבשות, ואיראן שואפת להחיל אותה גם בישראל", היא אומרת.
הרשימה המשותפת חוגגת את ההישג בבחירות | צילום: שרון לייבל, פלאש 90
חברי מפלגת הרשימה הערבית המאוחדת (רע"מ) | צילום: מיכאל גלעדי // פלאש 90
"המפלגות הערביות האנטי־ציוניות יכולות לסייע לה בכך: ככל שגורמים אסלאמיים רדיקליים יצברו כאן כוח והשפעה, כך יוכלו להפיץ את האסלאם הרדיקלי ולפעול מתוך המדינה, תוך ניצול אמצעים לגיטימיים ודמוקרטיים לכאורה", ממשיכה אללוף. "קיומה של מדינת ישראל לא עומד בראש סדר העדיפויות שלהם וזה הזמן לשאול מה הם מבקשים לקדם: את שיפור חיי היום־יום בחברה הערבית, או מטרות אחרות".
וגם אם המטרה לא גלויה, השיטה, לטענתה, ברורה. "הם מעדיפים לחדור לעמדות שלטון כפי שלמשל ממדני חדר לרשויות בארצות הברית: באמצעים דמוקרטיים, לכאורה על פי חוק ובאופן לגיטימי, אך מתוך מטרה רחבה יותר מעצם ההיבחרות והכניסה לעמדות כוח ושליטה", מסבירה אללוף. "ממשלה שיש בה גורמים שבולמים את המאבק בטרור משום שלא רואים בחמאס ארגון טרור, תהיה מוגבלת הרבה יותר ביכולתה לפעול נגדו".
עוד כתבות בנושא
את האפשרות לשיתוף אינטרסים כזה אללוף מציעה לבחון גם מעבר לחלוקה הדתית בין סונים לשיעים. "נכון שמאחורי חמאס עומדים האחים המוסלמים ומדינות אחרות, כמו טורקיה וקטאר, אבל בסופו של דבר איראן משתפת פעולה גם עם אויבותיה כדי להפיל אויבת משותפת", היא אומרת. מבחינתה, זה גם המפתח להבנת השיקולים בטהרן: הנכונות לחבור לגורמים שהמחלוקות עמם עמוקות, כל עוד החיבור משרת את המאבק בישראל.