מי שסבר בשנים האחרונות שהאזהרות מפני האסלאם הפוליטי הן עוד קריאת "זאב, זאב", עלול לגלות שטעה - ובגדול. התנועה הקיצונית אימצה דרכים חדשות לחדור לחברות במערב: ניצול מצבי חירום לקידום שינויי חקיקה, שימוש במערכות משפט מקבילות, גיוס תומכים ברשתות החברתיות וחבירה למחאות סטודנטים. באיחוד האירופי ובארה"ב כבר נוקטים צעדי נגד.
לצד העימותים הגלויים והאיומים הגאופוליטיים מבחוץ, הדמוקרטיות במערב מתמודדות גם עם חדירה הדרגתית של רשתות האסלאם הפוליטי למוסדותיהן. כוחן של הרשתות הללו טמון ביכולתן לנצל את החירויות וההגנות שמעניקה הדמוקרטיה כדי לקדם סדר יום אידאולוגי החותר תחת ערכיה של החברה הפתוחה ומאיים על שלטון החוק.
אסלאמיזציה של אירופה | צילום: AP
כך עולה מעבודת המעקב של מרכז המחקר Focus on Western Islamism, הפועל במסגרת פורום המזרח התיכון. לפי ניתוחיו, הרשתות הללו עוברות מפעילות חתרנית גלויה לחדירה שיטתית למערכות המנהל, הכספים והתרבות בחברות הליברליות. הן מנצלות את ההגנות הדמוקרטיות לקידום מטרותיהן, ובה בעת משתמשות בשפה המשדרת מחויבות לערכי המערב.
הכי מעניין
המקרה שנחשף בסן דייגו ממחיש את דפוס הפעולה הזה. בעקבות אירוע שנאה חמור נגד הקהילה המוסלמית, ובצל הסערה הציבורית והדרישה לפעולה, אימצה מועצת העיר הגדרה רשמית ל"אסלאמופוביה", שנועדה להנחות את הרשויות הציבוריות ואת המשטרה. אלא שהעירייה לא גילתה לציבור כי ההגדרה נוסחה במלואה בידי אנשי המועצה ליחסים אמריקניים־אסלאמיים (CAIR).
הפגנה נגד האסלאם באירופה | צילום: שאטרסטוק
לפי התחקיר, שהתבסס על יותר מאלפיים עמודים של מסמכים מנהליים, ארגון CAIR הוזכר בהליכים משפטיים פדרליים כשותף לקשר למימון טרור, וכמה ממדינות ארה"ב הטילו עליו סנקציות. לטענת החוקרים, המקרה ממחיש כיצד אפשר לנצל מנגנונים להגנה על זכויות כדי להשפיע על מדיניות הרשויות ולהגביל ביקורת פוליטית ודתית.
ובכן, דפוסי הפעולה הללו מעסיקים מקבלי החלטות משני עברי האוקיינוס האטלנטי. בשטרסבורג אישר הפרלמנט האירופי החלטה שנועדה לבלום חדירה אידאולוגית למוסדות האיחוד. ההחלטה קוראת להדק את הפיקוח על השימוש בכספי ציבור, כדי להבטיח שכספי האיחוד לא יגיעו, גם בעקיפין, לרשתות פונדמנטליסטיות. וזה לא הכול.
משטרת ספרד בהפגנה פרו פלסטינית | צילום: AP Photo/Andrea Comas
הפרלמנט קורא גם למועצת האיחוד לבחון את הכללתן של זרועות האחים המוסלמים ברשימת ארגוני הטרור האירופית. הקריאה משקפת חשש כי מאחורי הפעילות האזרחית והדתית של התנועה פועלות רשתות טרור. המהלך מצטרף לצעדים שכבר ננקטו בארה"ב, שם הטיל משרד האוצר האמריקני סנקציות על הזרועות המצרית, הירדנית והלבנונית של התנועה במסגרת המאבק בטרור.
דוחות של רשויות המדינה ושירותי המודיעין באירופה מצביעים על היקף התופעה. בגרמניה, דוחות ממשלתיים מזהים בהומופוביה אלימה על רקע אסלאמיסטי גורם מרכזי בתהליכי הקצנה. בצרפת מתרבים מקרי האדרת הטרור בקרב תלמידים וסטודנטים, ומספרם הגיע לשיא על רקע גל המחאות בבתי הספר התיכוניים שמתרחש בימים אלה ממש ברחבי המדינה.
הפגנת תמיכה בחמאס, ספטמבר 2023. | צילום: שאטרסטוק
באיטליה, דוחות מודיעין שהוצגו לפרלמנט מצביעים על כך שמספר החקירות הנוגעות לפעילות ג'יהאדיסטית של קטינים ברשת הוכפל בתוך שנתיים. רשתות חברתיות, שרתים בניהול עצמאי ויישומוני מסרים מוצפנים מאפשרים להפיץ מדריכים ולארגן פעולות אלימות בתוך שבועות ספורים. את תהליך ההקצנה מניע החיפוש אחר תחושת שייכות, לעיתים עוד לפני אימוץ האמונה הדתית עצמה.
לצד הפעילות האידאולוגית והתעמולה ברשת, באיטליה מתנהל גם ויכוח על מערכות משפט מקבילות. הצעדים שנקטה התביעה בפדובה נגד לשכת הבוררות האסלאמית החזירו לדיון הציבורי את פעילותם של מנגנוני שיפוט הפועלים מחוץ למערכת המשפט הרשמית. הניסיון להכריע בסכסוכים אזרחיים וכלכליים תוך מתן עדיפות לדין האסלאמי מעורר חשש לפגיעה בסמכות השיפוט של המדינה.
הפגנה נגד האסלאם באירופה | צילום: שאטרסטוק
פעילותן של מועצות השריעה בבריטניה ממחישה את הבעיות במערכות כאלה. בתי הדין הלא־רשמיים מרכזים בידיהם את הטיפול בנישואים דתיים, ומציבים בפני נשים המבקשות להתגרש מכשולים כספיים, גם במקרים של אלימות במשפחה. כדי לקבל אישור דתי לגירושיהן ולהימנע מנידוי קהילתי, נשים נדחקות לוותר על זכויותיהן ועל פנייה למערכת המשפט האזרחית.
בחודשים הקרובים יתברר אם שינויי החקיקה ובדיקות רשויות המשפט יאפשרו למדינות המערב לשמור על שלטון החוק לצד ההגנה על חופש הדת. זה יהיה גם מבחן ליכולתן להגן על הדמוקרטיה מפני שיטות השפעה שהולכות ומשתכללות. מסר המחקר ברור: המערב חייב להתעורר ולהגן על החירויות שלו מפני מי שמנצלים אותן כדי לחתור תחתיו - לפני שיהיה מאוחר מדי.
עוד כתבות בנושא
