מיליוני אמריקנים יוצאים היום (ג') לקלפיות, במערכת בחירות שעשויה לטרוף את הקלפים בוושינגטון ולשרטט מחדש את מאזן הכוחות בין הבית הלבן לגבעת הקפיטול. על הפרק: השליטה בקונגרס האמריקני בשנתיים הקרובות, ויכולתו של הנשיא דונלד טראמפ להמשיך ולקדם את מדיניותו ללא התנגדות משמעותית מצד הדמוקרטים.
התוצאות הראשונות יחלו לזרום במהלך הלילה, ובסביבות השעה 2:00 לפנות בוקר (שעון ישראל) ייסגרו הקלפיות בכמה מדינות מפתח. אלא שבניגוד למערכת הפוליטית המוכרת לנו בישראל, גם מהפך דרמטי בקונגרס לא יפיל את הנשיא מכיסאו: טראמפ יישאר בבית הלבן, אך הוא עלול לגלות שהחיים בוושינגטון נעשו מסובכים הרבה יותר.
עוד כתבות בנושא
מדוע בעצם נדרשים האמריקנים לשוב לקלפיות שנתיים בלבד לאחר שבחרו נשיא? והאם גם בירושלים צריכים לחשוש מהתחזקות הדמוקרטים? בשיחה עם מקור ראשון, רותם אורג, מומחה לפוליטיקה אמריקנית ומנהל עמותת LIBRAEL, עושה סדר בשיטת הבחירות האמריקנית ומסביר מדוע דווקא ההשלכות העקיפות של התוצאות עשויות להתברר כמשמעותיות במיוחד עבור ישראל.
הכי מעניין
"בארצות הברית, בניגוד לישראל, הקונגרס, שהוא הרשות המחוקקת, והממשל והנשיא, שהם הרשות המבצעת, נבחרים בנפרד", מסביר אורג בפתח דבריו. "הנשיא נבחר כל ארבע שנים, אבל הקונגרס נבחר כל שנתיים. לכן הן נקראות בחירות אמצע, כי הן מתקיימות באמצע הקדנציה של הנשיא".
ההפרדה הזאת משמעותית במיוחד במקרה של הפסד למפלגתו של הנשיא. בישראל, אובדן הרוב בכנסת עלול להביא לנפילת הממשלה ולבחירות חדשות. בארצות הברית המצב שונה לחלוטין: הנשיא הרפובליקני יישאר בבית הלבן גם אם הדמוקרטים ישיגו שליטה באחד מבתי הקונגרס או בשניהם. "אם טראמפ מאבד את הרוב שיש לו בקונגרס, והוא כנראה הולך לאבד אותו, הוא לא נופל והממשלה שלו לא מתפרקת", מדגיש אורג. "אבל יש דברים שהוא יצטרך את הדמוקרטים בשבילם, למשל העברת חוקים ותקציב. "אם טראמפ יפסיד גם את הסנאט, הוא יצטרך להתחשב בדמוקרטים גם במינויים בכירים, משום שכל מינוי של שופטים, שרים וגנרלים זקוק לאישור הסנאט".
יאבד את הרוב? נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ | צילום: AFP
וזה לא הכול: גם שיטת ההצבעה האמריקנית שונה מזו המוכרת בישראל. בעוד שהבוחר הישראלי מכניס פתק אחד למעטפה, הבוחר האמריקני מקבל טופס שעשוי לכלול עשרות מועמדים לתפקידים שונים. נוסף על חברי בית הנבחרים והסנאטורים, במדינות רבות מצביעים גם למושלים ולבעלי תפקידים ברשויות המקומיות. "בארצות הברית יש בחירות כל הזמן, לאיזשהו תפקיד", אומר אורג. "בטופס ההצבעה יכולים להיות עשרות מועמדים לעשרות תפקידים".
כדי להמחיש עד כמה עמוקה תרבות הבחירות בחיים האמריקניים, ועד כמה הדמוקרטיה מגיעה בארה"ב עד לפינות הקטנות ביותר של חיי היומיום, אורג נזכר באנקדוטה משעשעת, שנשמעת מופרכת לאוזן ישראלית. "יצא לי לראות פעם אפילו בחירות ליושב ראש הוועד של הספרייה העירונית, או למנהל ועדת בית הספר", הוא מספר.
הדמוקרטים בעמדה מצוינת
גם במקרה הזה, ההצבעה עצמה לא מוגבלת ליום הבחירות הרשמי: במדינות רבות הקלפיות נפתחות שבועות מראש, והבוחרים יכולים לממש את זכותם הדמוקרטית בהצבעה מוקדמת או באמצעות הדואר. אלא שכעת, כשהמרוץ מגיע לישורת האחרונה, השאלה הגדולה היא מי יחזיק במושכות הקונגרס בשנתיים הקרובות.
להערכתו של רותם אורג, ולפי רוב הסקרים שנערכו בארצות הברית בשבועות האחרונים, הדמוקרטים נמצאים בעמדת זינוק מצוינת לכיבוש הרוב בבית הנבחרים, אך מי שמצפה למפולת רפובליקנית חסרת תקדים עשוי להתבדות. לדבריו של המומחה, אף שהרוחות נושבות לטובת הדמוקרטים, התחזיות לניצחון סוחף מפריזות במידת מה בעוצמתם.
בית הקונגרס האמריקני | צילום: שאטרסטוק
"הדמוקרטים הם הפייבוריטים לנצח בבית הנבחרים - אם הם לא ינצחו שם, זו תהיה הפתעה בסדר גודל מטורף", הוא אומר. "אני חושב שהם אכן ינצחו, אבל בהפרש בינוני, של עשרים ומשהו מושבים. אני חושב שיש קצת הפרזה בכוחם. כלומר, הם חזקים - אבל לא עד כדי כך חזקים".
בסנאט התמונה מורכבת הרבה יותר. כדי להשתלט על הבית העליון, הדמוקרטים יצטרכו לגרוף ארבעה מושבים נוספים, בחישוב נטו. במילים אחרות, עליהם להפוך לפחות ארבעה מושבים רפובליקניים לכחולים, מבלי לאבד אף אחד מהמושבים שבהם הם מחזיקים כיום. אם יאבדו מושב אחד, יידרשו לנצח בחמישה מרוצים שבהם מחזיקים הרפובליקנים, וכן הלאה. וגם אם יצליחו במשימה, רוב דחוק של מושב אחד עלול להתגלות כמשענת קנה רצוץ, במיוחד במפלגה שלא כל חבריה מיישרים תמיד קו עם ההנהגה. אורג מזכיר בהקשר הזה את הסנאטור הדמוקרטי ג'ון פטרמן, שלא מצביע תמיד בהתאם לעמדת מפלגתו. "אם הדמוקרטים רוצים רוב יציב, הם צריכים חמישה מושבים נטו", הוא קובע.
ראש הממשלה בנימין נתניהו עם הסנאטור ג׳ון פטרמן בבלייר האוס בוושינגטון | צילום: מעיין טואף/ לע״מ
ועם כל הכבוד לדרמה הפוליטית שמתחוללת מעבר לאוקיינוס ולעתידה של המעצמה החזקה בעולם, אותנו מעניינת במיוחד שאלה אחרת לגמרי: האם שינוי במאזן הכוחות בגבעת הקפיטול עלול להעיב על היחסים המיוחדים בין ישראל לארצות הברית, ואולי אף להצר את צעדיו של טראמפ בכל הנוגע לתמיכה בישראל? אורג מבקש להכניס את הדברים לפרופורציות.
לדבריו של המומחה, השפעת הבחירות על מדיניות החוץ האמריקנית צפויה להיות מוגבלת יחסית. "בסוף, את רוב יחסי החוץ מנהל הנשיא, וגם אם הוא מאבד את הרוב בקונגרס - רוב הסמכויות עדיין נשארות בידיו", הוא מבקש להרגיע. "בטח כשמדובר בנשיא שגם ככה לא כל כך מכבד את הקונגרס ודי מתעלם ממנו".
לטענתו של אורג, הכוח המרכזי של הדמוקרטים יהיה ביכולתם לקיים לדרוש הסברים מבכירי הממשל על המדיניות כלפי ישראל. "הם יוכלו לזמן את שר החוץ או שר ההגנה, ולדרוש דין וחשבון", הוא מסביר. "למה יצאתם למלחמה באיראן? למה העברתם לישראל כסף? האם אתם יודעים בוודאות שישראל משתמשת בנשק שהיא מקבלת מאיתנו למטרות ראויות?"
שימועים מסוג זה, מדגיש אורג, זוכים לחשיפה תקשורתית נרחבת. גם אם לא יובילו בהכרח לשינוי מיידי בסיוע האמריקני או במדיניות הנשיא, הם עלולים להגביר את הביקורת הציבורית והפוליטית על ישראל ולהקשות על פעילותה מול הממשל. לכן, לדבריו, האתגר העמוק יותר לא מסתכם בתוצאות הבחירות הקרובות, אלא בשינוי שעוברת המערכת הפוליטית האמריקנית.
"הדבר המרכזי שחשוב לזכור הוא שאמריקה משתנה לנגד עינינו", מסכם המומחה. "הקונגרס צפוי להיות לעומתי יותר מאי פעם ומאתגר לישראל יותר מאי פעם. אבל אי אפשר פשוט להרים ידיים ולהגיד 'זהו, הם התחרפנו, אין אמריקה יותר'. צריך לעבוד איתם דווקא כשקשה ודווקא כשמאתגר, כדי לתת קונטרה לגורמים כמו עבדול א־סייד, ולחזק את האחיזה שלנו בתוך המפלגה הדמוקרטית".
עוד כתבות בנושא
