בחדר צפוף מלא בעיתונאים ישבה סיעת "ישראל ביתנו" לכנסת ה-26. האדם היחיד שעמד היה יו"ר המפלגה, אביגדור ליברמן. בחולצת פולו הוא תדרך את העיתונאים, "הכל און רקורד", הוא אמר והסביר שוב את הגבולות - ללא תמונות והקלטות, כולל ציטוטים ישירים בשמו.
לא מעט כותרות נתן ליברמן באותה שעה, בעומדו לפני עשרות מבטים סקרניים, מתמללים את מילותיו, הלצותיו וסברותיו לגבי מערכת הבחירות שעוד לא תמה. לכל הנוכחים שאלה אחת בראש, שהעזו לשאול כמה וכמה פעמים בחלל החדר, בלי לקבל תשובה: מה ליברמן רוצה?
גבולות הגזרה ברורים: המפלגות הערביות בחוץ, נתניהו בחוץ, כל מי שהיה על ההגה בטבח שמחת תורה, כולל חברי קבינט - בחוץ. על החרדים לא נשמעה מילה רעה, ליברמן הגדיל לעשות וענה לשאלה אודותם: "אני סוף סוף נהנה מהמפלגות החרדיות - דרעי לא עונה לנתניהו, יהדות התורה לא מחויבים לגוש". הצחוק היה חלק מההצגה, אבל הכוונה אמיתית: ליברמן לא סוגר את הדלת הזו, אך גם לא ממהר לפתוח אותה לרווחה.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
כדי לנסות ולשער מה מתכנן בטווח הרחוק אביגדור ליברמן, נפרוט את הליך הרכבת הממשלה, ולאחריו את השאיפה של ליברמן וכיצד זו יכולה להתממש אם רק ינצל את הקלפים שבידו.
בעוד יומיים (רביעי) יגיעו ראשי המפלגות לבית הנשיא להמליץ על המועמד שלהם לראשות הממשלה, כשהנשיא נכון לתת את המנדט לבעל רוב הממליצים. המנדט להרכבת ממשלה ניתן ל-28 ימים, עם אפשרות הארכה לעוד 14. במידה ולא תוקם ממשלה בתוך שישה שבועות, הנשיא מעביר את המנדט לבא בתור, שיקבל גם הוא 28 ימים, ללא הארכות.
אם גם הוא לא יצליח, מתחילה תקופה של 21 יום שבה יש אפשרות חד פעמית לחברי הכנסת לבקש חבר כנסת אחר שירכיב ממשלה. ככל ש-61 חברי כנסת מסכימים על מועמד, הנשיא יכול ואף חייב להטיל עליו את הרכבת הממשלה ולהקצות לו לשם כך 14 ימים. ככל שהחלון נגמר או שהניסיון להקים ממשלה נכשל בשלישית - יוצאים לבחירות.
עוד כתבות בנושא
ועכשיו למערכה הנוכחית: לפי הדיווחים כרגע, ראשי גוש השינוי ימליצו על איזנקוט; ש"ס, עוצמה יהודית והציונות הדתית על נתניהו; הערבים רמזו שיעשו הכל כדי להפיל את נתניהו, אז סביר להניח שימליצו על איזנקוט; ויהדות התורה מתכוונת שלא להמליץ על אף אחד. בחישוב קר: 46-48 לאיזנקוט - בלי המפלגות הערביות.
אם כך, איזנקוט צפוי להרכיב ראשון את הממשלה, ולאחריו נתניהו. ליברמן יכול למקסם את כוחו בכישלון של שניהם.
מאוויו של ליברמן להיות ראש ממשלה כבר ראו אור. בתדרוך לעיתונאים היום רמז לא פעם על שאלת מוביל הגוש ושאיפה לממשלת מיעוט שלטענתו הבריחה מנדטים יקרים ברגע האחרון. הסטארט-אפ של נפתלי בנט עם 6 מנדטים דאז קורץ גם לליברמן עם 7 מנדטים דהיום והדרך אמנם לא פשוטה, אך אפשרית.
המכשולים הרבים שהציב ליברמן יכולים להיות לו מפלט מבריחה שקטה מאיזנקוט, כזו שלא תשרוף לו גשרים רבים: על ערבים הוא לא יתפשר, את החרדים הוא יסכים לקבל, ויבנה על הנאמנות של דרעי לנתניהו. התוצאה של 48 מנדטים של גוש השינוי עם 8 של יהדות התורה היא 56. במקרה כזה ליברמן יסרב להקים ממשלת מיעוט, בטענה שאמר היום: זו תהיה ממשלה שתחזיק זמן קצר, ולאחריה הימין יעלה לשלטון יציב. כמגן גוש השינוי הוא ייאלץ לסרב להרכב כזה.
ואז המנדט יעבור לנתניהו. זה השלב הקל למי שהבטיח שלא ישב אתו בשום מחיר, או כמו שאמר היום: "גם אם נתניהו יציע רוטציה שבה אני ראשון - לא אסכים". הזמן יאזול גם לו, וייפתח חלון הזמן המיטבי לליברמן.
עוד כתבות בנושא
כמי שמסתדר עם כל ראשי גוש השינוי והחרדים, יש לליברמן 56 מנדטים. הוא נדרש ל-5 עריקים מימין שיבקשו אותו כמרכיב ממשלה, ומלאכת הרכבת הממשלה עוברת אליו. כפי שהצהיר היום, הוא משוחח עם חברי קואליציה, ואיווט ליברמן לא ישקיע הרבה בשיחות חולין ללא תכלית. למצב הזה נוסיף לחץ ציבורי גדול לא ללכת לבחירות חוזרות ולהתכנס לממשלת אחדות, לחץ שרק ילך ויגבר ככל שיעבור הזמן וירבו הכשלונות, וליברמן עם הרבה תמרון - יכול למלא את משבצת הגואל.
בשלל תפקידים בעשורים האחרונים הוא הוכיח שהוא מדינאי עם חשיבה לוגית לטווח רחוק. עם היוודע תוצאות הבחירות ליברמן נדרש להשתמש בכישוריו כפוליטיקאי שמסוגל להסתכל 10 שבועות קדימה ולבנות מעכשיו את היסודות האנושיים בכנסת החדשה לקראת הרכבת ממשלה. לא מופרך בכלל שהוא כבר עומל על התפקיד הנחשק, תוך שהוא מכנס מסיבות עיתונאים חגיגיות וממשיך להיתלות על העץ.