ביום רביעי הקרוב יגיעו ראשי הסיעות והמפלגות לבית הנשיא, כאשר בפי כל אחת מהן מועמד, והשבוע תחל המלאכה המאתגרת של הרכבת ממשלה.
עוד כתבות בנושא
הראשון שיקבל את המנדט יחזיק בו ל-28 ימים, ויוכל לבקש הארכה של עוד 14 יום. אם לא יצליח, המנדט יעבור לבא אחריו שיקבל אותו ל-28 ימים נוספים ללא הארכה. בין איזנקוט לנתניהו שמתחרים על הרכבת הממשלה, יש מספר חברי כנסת שיכולים לשנות לחלוטין את המפה.
ליברמן: יהיה לשון מאזניים?
אביגדור ליברמן הוא לחלוטין האיש הכי מעניין במערכה. הוא ממוקם בגוש השינוי, אבל מבין את היתרון שיכול להניב מהצבת תנאים. אם יילך עם הערבים, יפסיד את האלקטורט הימני שלו; אם יילך עם החרדים, יבגוד בכל מה שהוא מאמין בו.
הכי מעניין
שלוש אפשרויות עומדות בפניו: בראשונה הוא יתרצה, ימליץ על איזנקוט, ויכונן ממשלת מיעוט בתמיכה מבחוץ או מבפנים של יהדות התורה ו/או רע"מ. הוא יצטרך לרדת מהעצים הגבוהים עליהם טיפס, אבל יוכל להרוויח לא מעט במשא ומתן הקואליציוני. עם שיתוף פעולה נכון עם בנט - אולי אפילו ראשות ממשלה בעתיד.
יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
האפשרות השנייה היא שהוא יסרב להצעותיו של איזנקוט ויחבור, בעיתו ובזמנו, לנתניהו - כשזה יידרש להרכבת הממשלה. אם ייענה, עם 7 מנדטים הוא יכול להשיג משרת שר בכיר מאוד, לכל הפחות , גם אם בממשלה שהוא לא מסמפט בכלל - כשהחרדים ונתניהו חלק אינטגרלי ממנה. זו אפשרות פחות סבירה אבל הרווח ברור עם חזרה לשורות הימין, או במקרה האופטימלי - לשון מאזניים לקראת הבחירות הבאות.
וכאן מגיעים לאפשרות השלישית והסבירה ביותר: עמידה על כל העקרונות שלו והליכה לבחירות, כשהוא הולך על הכל או כלום: ההתנהלות חסרת הפשרות יכולה להגדיל משמעותית את כוחו, ויכולה גם לרסק אותו, אפילו אל מתחת לאחוז החסימה.
עוד כתבות בנושא
הצהרתו מהיום מגדילה משמעותית את הסיכויים שליברמן בחר בדרך השלישית, מה שמקרב את ישראל לבחירות חוזרות.
בנט: הסבלנות משתלמת
נפתלי בנט לא התבטא כמעט מאז יום הבחירות ונתן לאיזנקוט להוביל את גוש השינוי תודעתית. שני ראשי ממשלת השינוי (הראשונה?) השיגו יחד 12 מנדטים, ודרכיהם לא בהכרח ישארו ביחד.
בנט הצהיר אמש כי ימליץ על איזנקוט בפני הנשיא להרכבת הממשלה. זוהי הצהרה לא מובנת מאליה כלל, בהינתן העובדה שבנט סירב להכריז על איזנקוט כמועמד הגוש לראשות ממשלה בימים שקדמו לבחירות.
יו"ר "ביחד", נפתלי בנט | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90
אך חדי העין ישימו לב שהמלצה על הרכבת ממשלה לא כמוה כראשות ממשלה במקרה של הצלחה. לבנט יש ניסיון מוצלח במודל שכזה: בבחירות 2021 יאיר לפיד הרכיב את הממשלה לאחר ניסיון כושל של נתניהו, ומי שעמד בראשה היה בנט בעצמו, עם 6 המנדטים שלו. ההכרזה על איזנקוט אינה ויתור על המשרה, אלא סבלנות שעתידה להשתלם.
האינטרס להיות ראש ממשלה יכול להוביל את בנט גם למעוזי נתניהו. היריב המושבע יהיה אפשרות במקרה שרה"מ יציע לבנט תפקיד בכיר בממשלה או אפילו רוטציה עם ערבויות, שיבטיחו שבנט לא יסיים כמו גנץ. רבים המצביעים שסבורים כי מי שערק לידי מנסור עבאס לפני 5 שנים, יכול לעשות עכשיו את כל הדרך חזרה, ועם פחות רגשות אשם. אך האם נפתלי בנט התאהב בגוש השינוי, בו הוא יכול להרוויח משרת שר בכיר גם כן, ובהתנהלות נכונה גם אפשרות לראשות ממשלה? סבלנות, זה שם המשחק.
יעקב אשר: כל הדלתות פתוחות
ליו"ר יהדות התורה יש בעיקר מה להרוויח. בחוכמה, לאורך קמפיין הבחירות, יהדות התורה לא התחייבה לשמור אמונים לנתניהו והקו המנחה היה שהמפלגה תלך עם מי שיבטיח לה חוק גיוס מיטבי.
החיבור עם איזנקוט אמנם לא מתבקש, אבל משתלם. אם איזנקוט יפר את התחייבותו ל"ברית משרתים", שני הצדדים יצאו נשכרים. יהדות התורה תוכל לתמוך מבחוץ על סמך הבטחה לחוק שיסדיר את מעמדם של בחורי הישיבות ויפסיק את המעצרים.
יעקב אשר יגיע למשא ומתן עם איזנקוט, שצפוי לקבל ראשון את המנדט להרכבת הממשלה, כשידו על העליונה: מעבר לפינה יחכה לו נתניהו עם רצון לסיבוב שני והרכבת ממשלה משלו, והוא יבטיח את מה שלמעשה נתן להם כל השנים, עד עכשיו.
ח"כ יעקב אשר | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90
קואליציה שתוקם על אדני ההבטחות האלו, לא משנה מי בראשה, תאפשר לציבור החרדי שקט. אשר מגיע לסבבי הרכבת הממשלה כשאין לו מה להפסיד - הציבור שלו כועס עליו על הכהונה האחרונה, ובזירה הפוליטית כועסים עליו על חוסר השותפות בנטל.
הוא יכול רק לשפר את מעמדו של הציבור שלו, וביכולתו אמנם לתמרן בין שני המנהיגים הגדולים, אבל אם ימתח את החבל יותר מדי - ימצא את עצמו במקרה הטוב בבחירות חוזרות, ובמקרה הרע באופוזיציה, לצד ממשלת אחדות.
המתלבטים: פתרון לטווח קצר
לפי המפה המסתמנת כרגע, בה לשני הגושים אין 61 מנדטים, כמעט מתבקש שחלק מהמשא ומתן הקואליציוני יתמקד בעריקים בנוסף למפלגות שלמות. גוש השינוי צריך להחליט את מי הוא לא מחרים ולמי הוא מוכן לתת מתנות על עריקה, ובגוש הימין יצטרכו לשאול שאלה דומה.
השחקנים הבודדים - דתיים לאומיים במפלגות גוש השינוי או סוציאל דמוקרטים בליכוד - יכולים לקנות חיי שעה לכהונה הקרובה במחיר פוליטי כבד, שעם מספיק יח"צ יוכלו גם אותו להוזיל. אורית פרקש הכהן ואיתן גינזבורג יוכלו להעיד: פרישה ממפלגה לעיתים פותחת דלתות שלא ממהרות להיסגר עם הבחירות.
אם הכיוון הזה יבשיל, נוכל לראות ממשלה ציונית, עם נטייה למרכז-שמאל או לימין, ואולי כך להכריע את הבחירות במובן מסוים, עד לסבב הבא.
עוד כתבות בנושא
