תוצאות האמת בבחירות לכנסת ה־26 כבר פורסמו, ועוד לפני הרכבת הממשלה אפשר לזהות מגמה בולטת: שיעור הנשים שנבחרו לכנסת הגיע לשיא היסטורי. אלא שלצד הנתון המעודד, בחינת המיקומים הבכירים ברשימות המפלגות והתפקידים המרכזיים בכנסת מעלה תמונה מורכבת יותר. מסמך חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שפורסם לקראת השבעת הכנסת, מצביע על הפער בין הייצוג הנשי בקרב הנבחרים לבין נוכחותן של נשים בצמרת הפוליטית.
ח"כ טלי גוטליב | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
שיא במספר הנבחרות: יותר מרבע מחברי הכנסת
בבחירות לכנסת ה־26 נבחרו 33 נשים, המהוות 28% מכלל הנבחרים. מדובר במספר ובשיעור הגבוהים ביותר מאז קום המדינה. השיא הקודם בשיעור הנשים שנבחרו עמד על 25%, ונרשם בכנסות ה־23 וה־24.
בכנסת ה־24 כיהנו במהלך הקדנציה 43 נשים מתוך 144 חברי כנסת (30%). שיעור הנשים היה גבוה אף יותר, אך הנתון הזה כולל גם חברות כנסת שנכנסו במהלך הקדנציה, בין היתר בעקבות החוק הנורבגי, ולא נבחרו ביום הבחירות.
הכי מעניין
לצד העלייה בשיעור הנשים שנבחרו בפועל, נשים היוו 26% מהמועמדים ברשימות המפלגות שנכנסו לכנסת ה־26. מדובר בשיעור דומה לזה שנרשם בבחירות לכנסת הקודמת, אז עמד שיעור המועמדות על 25%, ונמוך משיא של 32% שנרשם בבחירות לכנסת ה־21.
לא בראש, אבל ליד
למרות השיא במספר הנשים שנבחרו, אף אישה לא עמדה בראש אחת מ־11 הרשימות שנכנסו לכנסת ה־26. גם במקומות הבכירים ברשימות נרשם ייצוג נשי מצומצם: רק שתי נשים הוצבו במקום השני – טלי גוטליב בעוצמה יהודית ונעמה לזימי ברשימת הדמוקרטים.
נעמה לזימי. | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
תמונה מעט מעודדת יותר עולה מבחינת המחצית הראשונה של רשימות המפלגות: נשים היוו 25% מהמועמדים בחלק זה של הרשימות – עלייה זעירה לעומת הכנסת ה־25, והשיעור הגבוה ביותר מאז הכנסת ה־16.
עם זאת, הפערים בין המפלגות ניכרים. ברשימות ש"ס ויהדות התורה, שקיבלו יחד 13 מנדטים, לא הוצבה אף אישה, ולכן גם לא נבחרה מהן חברת כנסת. גם בליכוד, הרשימה הגדולה בכנסת, ייצוג הנשים מצומצם: מתוך 27 חברי הכנסת שנבחרו, רק שלוש הן נשים, כ־11% בלבד. ברשימת הדמוקרטים, שבה שובצו נשים וגברים לסירוגין, מחצית מהנבחרים הן נשים. גם ברשימת ביחד בראשות נפתלי בנט מחצית מהנבחרים הן נשים.
הוועדות המרכזיות נותרו מחוץ להישג ידן של נשים
הפערים אינם מסתיימים בהרכב הכנסת. המחקר בחן גם את ייצוג הנשים בתפקידים הבכירים בכנסת, ובהם יושבי ראש הוועדות הקבועות. מהנתונים עולה כי מאז קום המדינה לא עמדה אישה בראש שלוש ועדות מרכזיות: ועדת החוץ והביטחון, ועדת הכספים וועדת החוקה, חוק ומשפט.
גם בוועדת הכלכלה, אחת הוועדות המשפיעות בכנסת, כיהנה אישה אחת בלבד כיו"ר – שושנה ארבלי־אלמוזלינו בכנסת ה־12. לעומת זאת, בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, נשים מילאו 89% מכהונות יושבי הראש לאורך השנים.
דליה איציק – יו"ר הכנסת האישה היחידה | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
הפער ניכר גם בתפקידים בכירים אחרים: מאז קום המדינה כיהנה אישה אחת בלבד כיו"ר הכנסת – דליה איציק, בכנסת ה־17. נשים כיהנו גם כסגניות יו"ר הכנסת, אך בחישוב כלל הכהונות מאז קום המדינה, חלקן הסתכם ב־19% בלבד.
עוד כתבות בנושא
