ארבע השנים האחרונות הוכיחו שוב את חשיבותה של תנועת המטוטלת

מי שיצר מהפכה משפטית קיבל מהפכה חברתית שפגעה בהסכמות החשובות ביותר, והביאה את אויבינו לתחושה שאפשר וכדאי לפגוע בנו אנושות | מי שטבח בחברה הישראלית קיבל "נכבה שנייה" קשה והקצנה ימנית חריפה

תוכן השמע עדיין בהכנה...

קלפיות שהוכנו לקראת הבחירות, במחסן ועדת הבחירות המרכזית בשוהם | יונתן זינדל, פלאש 90

קלפיות שהוכנו לקראת הבחירות, במחסן ועדת הבחירות המרכזית בשוהם | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

רק ממשלת אחדות תושיענו מהמצב החולני שהמערכת הפוליטית שלנו הגיעה אליו. מאז 2019 ערכנו חמש מערכות בחירות בשלוש שנים – שתיים שהסתיימו בלי הקמת ממשלה; אחת שהסתיימה בממשלת האחדות של בנימין נתניהו ובני גנץ, שקרסה כעבור חודשים ספורים; אחת שהסתיימה בהקמת ממשלה צרה של המרכז־שמאל, וקרסה כעבור שנה; ואחת שהסתיימה בהקמת ממשלה צרה מימין. האחרונה אומנם החזיקה מעמד כהונה מלאה, אבל במהלכה אירעו האסונות הגדולים ביותר שידעה ישראל מחוץ ומבפנים.

מערכת הבחירות השישית חייבת אפוא להסתיים בממשלת אחדות. ההיגיון פשוט: אם תנסה האופוזיציה להרכיב ממשלת מיעוט בתמיכת המפלגות הערביות, תקרוס הממשלה במהירות, ועם קריסתה יזכו נתניהו ושותפיו בניצחון גדול בהרבה. מנגד, אם ינסה נתניהו להקים ממשלה צרה באמצעות כמה עריקים מגוש האופוזיציה, ספק אם יצליח. גם אם כן, סביר שהממשלה לא תחזיק מעמד זמן רב. שוב נלך לבחירות, פעם נוספת ייווצר תיקו, וממשלת האחדות תהיה האפשרות הסבירה ביותר. אז למה לא לבחור בה מיד?

ממשלת אחדות היא לא רק הפתרון הסביר היחיד, אלא גם כדאית לשותפיה. נתניהו ירוויח לגיטימציה בינלאומית שלא הייתה לממשלתו, ויזכה גם באפשרות לוותר על איתמר בן־גביר, שהשפעתו העיקרית על החברה הישראלית הייתה בהזנקה דרמטית של שיעורי ההצבעה למפלגות הערביות.

הכי מעניין

עוד כתבות בנושא

גם לגדי איזנקוט לא צפויה דרך טובה יותר. אם יעדיף לתמרן לבחירות חוזרות, התוצאות יהיו גרועות יותר מבחינתו: האנרגיות העצומות שהפגין המחנה שלו כנראה לא יחזרו, ובעיקר לא הנכונות לשלם הרבה כסף כדי לנסוע מחו"ל ולהשתתף בהצבעה.

איזנקוט ושותפיו צריכים למקד את המשא ומתן הקואליציוני בשאלת המדיניות, ולא בהרכב המפלגתי והפרסונלי של הממשלה.

ראשית, התמודדות עם שתי הסוגיות הקשות שנותרו מהממשלה הקודמת: לפתור את סוגיית הגיוס החרדי על ידי מכסת פטור לא גבוהה של כמה אלפי עילויים, ולחייב את כל השאר בגיוס – אבל ללא מעצרים, אלא רק עיצומים כלכליים ומניעת הטבות מן הנמנעים לשרת (זה נכון גם לאזרחים הערבים).

בנוסף, את סוגיית ועדת החקירה צריך לפתור באמצעות קביעה שלכל ועדה שתיבחר לא תהיה סמכות המלצה להדחת אישים, אלא רק המלצות לתיקונים מערכתיים.

כך תזורז הקמת הוועדה, וגם עבודתה תהיה מהירה יותר: היא לא תצטרך לבזבז זמן מיותר על אזהרות אישיות ומתן זכות למוזהרים להליך משפטי מייגע. ניתן לקבוע שההמלצות המערכתיות של הוועדה יעוגנו בחוק, ויוקצב להן זמן שאחריו אפשר יהיה להדיח את השר שלא יממש את ההמלצות. אנו נרוויח גם התמקדות בהמלצות המערכתיות, וגם את חובת המימוש שלהן.

משימתה החשובה ביותר של הממשלה הבאה היא לנסח חוקי יסוד מרכזיים שיהוו בסיס לחוקה מפורטת עתידית, וימנעו מראש עימותים קשים. בראש ובראשונה, "חוקה רזה" המורכבת מחוק יסוד החקיקה וחוק יסוד השפיטה, שיקבעו רוב מיוחס שצריכים להתקבל בו חוקי יסוד, ורוב מיוחס שבאמצעותו יכול בית המשפט העליון לבטל חוק.

עוד כתבות בנושא

חוק יסוד נוסף הוא חוק יסוד מדינה יהודית ודמוקרטית, שצריך להחליף את חוק הלאום ואת חוק כבוד האדם וחירותו גם יחד. חוק כזה יוכל להרגיע הן את החוששים מפגיעה קשה מדי בדמותה היהודית של המדינה, הן את החוששים מפגיעה בדמותה הדמוקרטית.

ארבע השנים האחרונות הוכיחו שוב את חשיבותה של התנועה החשובה ביותר בתולדות האנושות – תנועת המטוטלת. מי שיצר מהפכה משפטית קיבל בתגובה מהפכה חברתית שפגעה בהסכמות החשובות ביותר, והביאה את אויבינו לתחושה שאפשר וכדאי לפגוע אנושות בחברה הישראלית. מי שטבח בחברה הישראלית ב־7 באוקטובר קיבל "נכבה שנייה" קשה והקצנה ימנית חריפה. מי שהקצין ימינה קיבל בידוד בינלאומי ועלייה דרמטית בכוחם הפוליטי של הערבים.

זו גם אזהרה לעתיד: מי שינסה לממש מדיניות של הכרעה כוחנית כלפי הפלסטינים, עלול לקבל תגובת נגד שתביא את ישראל למצבים גרועים אף יותר מאלה של 7 באוקטובר.

י"ח בחשון ה׳תשפ"ז29.10.2026 | 19:02

עודכן ב