האם דווקא ממשפט נתניהו, ובעצם מסיומו, תבוא הישועה למדינת ישראל ברגע הקריטי שהיא נמצאת בו? והאם דווקא נשיא המדינה הוא זה שמופקד בידיו המפתח לפתרון המשבר הפוליטי־חברתי בישראל? ככל שמתבהרות תוצאות האמת של הבחירות, נראה שהתסבוכת המשתקפת מהן בלתי ניתנת להתרה.
איזנקוט וחבריו לגוש לא מוכנים להודות בכך, אך הם נחלו מפלה צורבת. גם קמפיין מצוין והתגייסות מחנאית מלאה לא העניקו להם את היתרון שייחלו לו. ממילא נחסמה בפניהם הדרך להקמת ממשלת מיעוט בהימנעות המפלגות הערביות - המהלך שתכננו איזנקוט ואנשיו זה חודשים.
אבל גם ראש הממשלה נתניהו ומחנהו לא ניצחו בבחירות. בלי 61 מנדטים לא תקום ממשלת ימין, גם אם נתניהו יחזור עוד אלף פעמים על העובדה, שאיש לא מערער עליה, שהליכוד היא המפלגה הגדולה ביותר. בסופו של דבר ניצחון במלחמה נמדד בהשגת המטרות האסטרטגיות. המטרה של ראש מפלגה גדולה במערכת הבחירות בישראל היא הרכבת ממשלה בראשותו, וזאת לא הושגה.
הכי מעניין
לכאורה סלולה הדרך למערכת בחירות נוספת, אחת ואולי יותר, מעין שידור חוזר של זוועות השנים 2019־2020 בפוליטיקה הישראלית. הקורונה, תקופת הפגנות הרפורמה ובעיקר המלחמה עמעמו מעט את זכר התקופה ההיא, אך אם תחזרו לכותרות מהשנים הללו תיזכרו ודאי עד כמה היה אז רע לתפארת.
עוד כתבות בנושא
הפתרון הקלאסי לפלונטר הוא לכאורה הקמת ממשלת אחדות, אלא שהדרך אליה רצופה מעקשים. התחייבויות מפלגות האופוזיציה לבוחריהן, שהראשונה שבהן היא לא לשבת בממשלה תחת נתניהו, מקשות על הפיכת האחדות לסדר יום פוליטי מעשי. גם המחשבה שתמורת חנינה שתאפשר לו כהונה כשר יסכים נתניהו לממשלת רוטציה עם איזנקוט כראש הממשלה הראשון היא נאיבית, למרבה הצער. מבחינת נתניהו, בשלב הזה המשפט הוא בעיקר מטרד מעיק ולא שוט מאיים. האישום בשוחד קרס והמגה־תיק הזה מתנהל בעצלתיים בבית המשפט המחוזי בירושלים. סופו לא נראה באופק.
ואולם, אם לצד החנינה יוכל נתניהו להישאר בראשות הממשלה, גם אם לתקופה קצובה, ייתכן שתתאפשר עסקה שתשחרר את הפלונטר הפוליטי, המשפטי, הציבורי והחברתי שמטריף את המדינה. עסקה כזו תצטרך לכלול חנינה מלאה לנתניהו, כולל מחיקת כל רישום פלילי וסיום מלא ומוחלט של כל ההליכים נגדו. מלבד זאת, תידרש התחייבות, מגובה בערבויות פוליטיות וחוקיות, שנתניהו יפרוש בעוד כשנתיים, בגיל 79, מראשות הממשלה ומכל עשייה ציבורית. הדבר יאפשר הקמת ממשלה רחבה בראשותו, שתכלול את כל המפלגות שיחפצו בכך, והגעה לפשרות מעשיות בסוגיות הליבה שמפצלות את החברה הישראלית, ובתוכן הסכמה שמית על זהות תשעת שופטי העליון שימונו בקדנציה הקרובה. לצד זאת, כלל מרכיבי הקואליציה יתחייבו ל"תקופת רגיעה" וליצירת מנגנוני הידברות והסכמה שימנעו את פירוק הממשלה הרחבה טרם זמנה.
"מגה־עסקה" כזו לא תיתן לאיש את כל מבוקשו, אך אולי היא תאפשר לכל הצדדים לרדת מהעצים הגבוהים שטיפסו עליהם. במצב עניינים כזה יש לקוות שגם בית המשפט העליון יעדיף לשתף פעולה, ולאפשר את החנינה. בכך הוא יסייע במניעת הידרדרות לכאוס פוליטי וחברתי מהסוג שמדינת ישראל איננה יכולה להרשות לעצמה, ודאי לאור לקחי שלוש השנים האחרונות.