1. שיעור הצבעה, או אחוזי הצבעה, כולם יודעים שזה חשוב אבל לא בטוח שכולם מבינים למה. אז נתחיל קודם מהבסיס של הבסיס: במדינת ישראל, בדומה למה שקרה בהרבה דמוקרטיות מערביות, חל בעשורים האחרונים תהליך של הסטה לקצוות הפוליטיים, וכדי להסביר מה הכוונה, תרשו לי ברשותכם שיעור היסטוריה קצרצר בפחות ממאה מילה.
למלחמת העולם השנייה היו תוצאות מהרבה מאוד סוגים. המלחמה הזוועתית ביותר שידעה האנושות הייתה סוג של טראומה קולקטיבית שגרמה לרבים מאוד בכל העולם המערבי הטיה למרכז הפוליטי. התפיסה של רבים מאזרחי המדינות הללו הייתה (וכרגע בכלל לא חשוב אם זה היה נכון או שמא היה זה דימוי בלבד), שמה שהוביל למלחמה הייתה עלייה של פוליטיקת קצוות. מיקס קטלני של נאציזם, פשיזם, קומוניזם ושאר ירקות מעין אלו.
כתגובת נגד לקצוות הללו עלתה בעשורים שאחרי המלחמה פוליטיקה אחרת, מרכזית הרבה יותר. דמוקרטיות ליברליות שבהן למעשה ההצבעה בקלפי הייתה עניין ניואנסי, בין מפלגות דמוקרטיות ליברליות עם גוון סוציאליסטי רך ובין מפלגות דמוקרטיות ליברליות עם גוון קפיטליסטי-לאומי רך. באקלים פוליטי כזה, לא היה נדיר לראות קבוצה לא קטנה של מצביעים שנעה מדי מערכת בחירות בין הגושים, לצד קואליציות חוצות גושים.
הכי מעניין
משכן הכנסת בירושלים | צילום: הדס פרוש, פלאש 90
אלא שמלחמת העולם השנייה כבר רחוקה, ולקחיה כבר אינם חיים בזיכרון הקולקטיבי כבעבר. והתוצאה היא מערכות פוליטיות שהולכות ונהיות קוטביות. זה לא אומר בכלל שעמדות הציבור מקצינות, אבל הפוליטיקה מקצינה, הגושים נעשים חדים וברורים וההשתייכות הגושית מועצמת. מעבר מצביעים בין גושים הולך ונעשה נדיר.
באווירה כזו, הדרך להעביר מנדטים מגוש לגוש היא בעיקרה אחת: להוציא את מצביעי הגוש שלך לקלפיות בשיעורים גבוהים ככל הניתן ולהרדים ככל האפשר את מצביעי הגוש הנגדי. זו אמנם תובנה כמעט מובנת מאליה, הבעיה היא כמובן ביישום. קשה מאוד לעורר את מצביעי הגוש של עצמך מבלי לייצר תגובה דומה בצד השני. כך או כך, המשמעות הפשוטה של שיעור ההצבעה בכל אחד מהגושים לעומת זה של הגוש הנגדי היא בהגדלה פרופורציונלית של כוחו האלקטורלי.
2. שיעור ההצבעה במגזרים ספציפיים הופך לדרמטי כאשר מדובר בייצוג פוליטי של קבוצות מיעוט. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא המגזר הערבי במדינת ישראל. על פי כל מפקדי האוכלוסין, שיעורם של הערבים בקרב בעלי זכות הבחירה הוא כ-18 אחוזים. אם שיעור ההצבעה במגזר הערבי היה משתווה לזה של המגזר היהודי, בכנסת ישראל היו לאורך השנים בממוצע 19-20 חברי כנסת ערבים (בהנחה שחלק מסוים מהמצביעים במגזר תומך במפלגות יהודיות). בפועל, במרבית השנים מספרם של הח"כים הערבים היה נמוך בהרבה משום ששיעור ההצבעה באוכלוסייה הזו נמוך באופן מסורתי.
חברי הרשימה המשותפת, בכנסת | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
זינוק חד בשיעור ההצבעה במגזר חל עם הקמת "הרשימה המשותפת" בשנת 2015, אך לאחר שזו התפרקה שיעורי ההצבעה חזרו לרדת. לקראת הבחירות שתתקיימנה מחר נראה שישנה התעוררות מחודשת להצבעה עבור המפלגות הערביות במגזר, אך רק לאחר הבחירות נדע אם היה ממש בדיווחי הסוקרים בנושא.
3. ההשפעה של שיעור ההצבעה לא נעצרת כאן. כדי להבין את זה נכנסים עוד שני מושגים שנצטרך להכיר: אחוז החסימה והמודד למנדט. נתחיל מאחוז החסימה, שהוא למעשה מספר מוחלט של קולות כשרים שמפלגה שלא קיבלה אותו יוצאת מהמשחק עוד לפני שלב חלוקת המנדטים. סעיף 81 (א) לחוק הבחירות לכנסת קובע כך: "בחלוקת המנדטים ישתתפו רק רשימות מועמדים שקיבלו, כל אחת, קולות כשרים במספר שאינו פחות מ-3.25% (שלושה אחוזים ורבע) מסך כל הקולות הכשרים". על פי הנתונים שפרסמה השבוע ועדת הבחירות המרכזית, מספר בעלי זכות הבחירה בבחירות הקרובות עומד על 7,331,981.
שיעורי ההצבעה הכלליים בשש מערכות הבחירות האחרונות לכנסת נעו בין 67.4% (בבחירות לכנסת ה-24) ל-72.3% (בבחירות לכנסת ה-20). אם שיעור ההצבעה בבחירות הקרובות יהיה דומה יותר לזה של הכנסת ה-20, משמעות הדבר שמספר המצביעים הכולל יעמוד על כ-5,301,022 וממילא מספר הקולות הנדרש כדי לעבור את אחוז החסימה יעמוד על כ- 172,283. לעומת זאת, אם שיעור ההצבעה בבחירות הקרובות יהיה דומה יותר לזה של הכנסת ה-24, משמעות הדבר שמספר המצביעים הכולל יעמוד על כ-4,941,755 וממילא מספר הקולות הנדרש כדי לעבור את אחוז החסימה יעמוד על כ- 160,607.
קלפי במטה ועדת הבחירות המרכזית | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
לא קשה לראות שהפער בין שתי האפשרויות הללו הוא יותר מ-11 אלף קולות. למעשה, כאשר שיעור ההצבעה עולה באחוז בודד מספר הקולות הנדרשים ממפלגה מתנדנדת על מנת לצלוח את אחוז החסימה עולה ביותר מ-2000. כאשר נזכרים ברשימת הימין החדש, וב-1,454 הקולות שחסרו לה כדי להיכנס לכנסת ה-21, דומה שברור מדוע עבור רשימות המתנדנדות, על פי הסקרים, סביב אחוז החסימה, ובבחירות הנוכחיות ישנן 2 כאלו (עמך ישראל והמילואימניקים-הכלכלית), כל עליה של אחוז בשיעור ההצבעה עשויה להיות דרמטית.
4. בשלב הבא, אחרי שהורדנו מהחשבון קולות פסולים וקולות שניתנו למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, נותר לחלק את 120 המנדטים בכנסת בין המפלגות שכן עברו את אחוז החסימה. את האופן שבו הדבר הזה נעשה הסברנו בכתבה נפרדת שעולה במקביל. אולם, מה שמעניין בהקשר שלנו הוא הכיוונים ההפוכים שבהם משפיע שיעור ההצבעה הכולל על המודד למנדט, כלומר המפתח שלפיו מתורגם מספר המצביעים לכל מפלגה למספר המנדטים שאותם היא תקבל בכנסת.
עוד כתבות בנושא
בפשטות, ככל ששיעור ההצבעה עולה, המודד למנדט עשוי לעלות אף הוא ביחס ישר, ובכך למעשה להקטין את הכוח בעיקר של מפלגות קטנות (הגדולות יותר נהנות מהמנדטים העודפים, שהסבר מפורט לגביהם תמצאו בכתבה המקבילה, כאמור). אלא שככל שישנן יותר מפלגות המתנדנדות על סף אחוז החסימה, האפקט של עליית שיעור ההצבעה על הגדלת המודד למנדט עשוי להתקזז. כך למשל, אם ניקח את מספר הקולות הכשרים בתרחיש שיעור ההצבעה הגבוה יותר שהזכרנו בסעיף הקודם, נפחית ממנו 20,000 קולות שניתנו למפלגות זעירות שאיש לא חשב שתעבורנה את אחוז החסימה, ונחלק ב-120 נקבל מודד למנדט של כ-44,008 קולות. אם נבצע חישוב דומה על התרחיש של שיעור הצבעה נמוך, נפחית ממנו (פרופורציונית) 19,000 קולות שניתנו למפלגות זעירות שאיש לא חשב שתעבורנה את אחוז החסימה, ונחלק ב-120 נקבל מודד למנדט של כ-41,022 קולות.
אבל מה יקרה, תיאורטית לגמרי, אם בעקבות שיעור ההצבעה הגבוה בתרחיש הראשון מפלגה אחת שקיבלה 168 אלף קולות ומפלגה שניה שקיבלה 162 אלף קולות לא תעבורנה פתאום את אחוז החסימה? מה שיקרה אז הוא שהמודד למנדט בתרחיש של שיעור ההצבעה הגבוה יצנח עד כ- 41,258 קולות. קרוב מאוד למודד בתרחיש שיעור ההצבעה הנמוך.
נתניהו נלחם עליו. עופר וינטר | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90
5. אז מה עדיף? ראשית, כפי שנאמר בסעיף הראשון, באופן טבעי כל גוש ישאף לעולם להעלות את שיעור ההצבעה בקרב מצביעיו ולהוריד את שיעור ההצבעה בגוש היריב. אולם מעבר לכך, כאשר אחד הגושים איננו מאורגן היטב וחלק ממפלגותיו מתנדנדות על סף אחוז החסימה, כל עלייה קלה בשיעור ההצבעה הכולל עלולה לפגוע בו ולהעניק יתרון לגוש היריב. זו הסיבה שבבחירות הקודמות דאג ראש הממשלה נתניהו "לסדר" היטב את הגוש שלו, ובמידה רבה עשה את אותו הדבר גדי אייזנקוט במערכת הבחירות הנוכחית. האם לפעמים יותר הוא פחות ועדיף לאחד הגושים לא להתאמץ ולהביא לקלפי עוד מצביעים? יתכן, אך במערכת מרובת משתנים ואי וודאות כדוגמת בחירות כלליות קשה מאוד לכוונן במדויק את התוצאה הסופית המבוקשת ולהגיע אליה.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
