בעוד פחות משבועיים יילכו אזרחי ישראל לקלפי בבחירות לכנסת ה-26. הפעם, יותר מתמיד, מלווה את מערכת הבחירות - הטעונה בפני עצמה - גם חשש כבד בקרב ישראלים רבים מפני האפשרות של זיוף הבחירות. לצד הקמפיינים והוויכוחים הפוליטיים, הולכות ומתרבים הקולות והקונספירציות על קולות שעלולים להיעלם או להתווסף, על אנשים שנפטרו ויגיעו להצביע בשמם ועוד תיאוריות וסיפורים שונים.
כמי שעוסק בעולם המשפט והחוק ובמשך שנים בכל נושא דיני הבחירות, אשמח לעשות סדר בנושא: הבחירות בישראל אינן חסינות לחלוטין מטעויות או מעבירות, אבל זיוף משמעותי של תוצאות הבחירות הוא משימה קשה מאוד עד בלתי אפשרית - בעיקר בגלל דבר שנראה לכאורה כמו חולשה: השיטה המיושנת והלא-דיגיטלית בה אנחנו מצביעים.
עוד כתבות בנושא
דווקא הפרימיטיביות היא מנגנון הגנה
אין בישראל מערכת מחשב שאליה נכנסים מיליוני מצביעים, מצביעים והקול שלהם עובר לשרת מרכזי. יש פתק, מעטפה וקלפי.
הכי מעניין
בסוף יום הבחירות פותחים את הקלפי וסופרים את הפתקים באופן פיזי. הספירה נעשית בידי ועדת הקלפי ובנוכחות משקיפים ונציגי כל המפלגות ובהסכמתם, ולאחר מכן התוצאות נרשמות בפרוטוקול ומועברות הלאה לוועדות הבחירות. ועדת הבחירות המרכזית מבצעת את הבדיקות הנדרשות לפני פרסום התוצאות.
אפילו בתוך הקלפי עצמה קיימים מנגנוני "דאבל צ'ק": חברי הוועדה חותמים על גיליונות הספירה, התוצאות מוקראות בקול, נבדקת התאמה בין המסמכים וקיימת אפשרות לדרוש ספירה חוזרת.
במילים פשוטות: כדי לשנות תוצאה, לא מספיק פעולה חיצונית ממקור עלום דוגמת פריצה למחשב. בשיטת הבחירות בישראל צריך לשנות פתקים, להתמודד אל מול אנשים שסופרים את הקולות באופן ידני ועוד לגרום לכך שהמספרים יתאימו לפרוטוקולים ולשלבים הבאים.
ומה עם הקולות של מי שכבר נפטר?
אנו שומעים שלל סיפורים על מקרים בציבור החרדי בהם אנשים מגיעים להצביע עם תעודות זהות של אזרחים שנפטרו. גם כאן צריך להבחין בין אפשרות תיאורטית לבין זיוף מעשי.
הטענה שמישהו יכול פשוט להגיע לקלפי ולהצביע בשם אדם שנפטר מתעלמת ממנגנון הזיהוי בקלפי ומניהול פנקס הבוחרים. פנקס הבוחרים נגזר ממרשם האוכלוסין, והליך ההצבעה עצמו כולל זיהוי של הבוחר מול ועדת הקלפי. גם אם מתרחשת טעות נקודתית, מכאן ועד מבצע מאורגן לשינוי תוצאות הבחירות יש מרחק גדול מאוד.
וחשוב לזכור: החוק מטיל עד שנתיים מאסר על שימוש במסמך זיהוי שאינו של המצביע או הצבעה יותר מפעם אחת. כאשר העבירה מבוצעת בידי חבר ועדת קלפי או מתאפשרת על ידו, העונש יכול להגיע לחמש שנות מאסר.
עוד כתבות בנושא
לפעמים דווקא הטכנולוגיה מוסיפה סיכון
דוגמא לסכנות ההצבעה האלקטרוניות ניתן לראות כאשר מביטים אל שיטות הצבעה מעבר לים. אסטוניה מפעילה הצבעה אינטרנטיות בבחירות הלאומיות. ב-2014 צוות בינלאומי של חוקרי אבטחת מידע, ביצע בדיקת אבטחה מקיפה של המערכת האסטונית. החוקרים הצליחו להדגים התקפה שבה ניתן להחדיר קוד זדוני לשרת הספירה ולשנות את תוצאות הבחירות מבלי שהשינוי יהיה גלוי בבדיקות הרגילות.
אז אפשר לזייף בחירות בישראל?
אפשר לטעות, אפשר לעבור על החוק ואפשר לנסות לבצע זיוף נקודתי, אבל הטענה שניתן בסתר "להנדס" את תוצאות הבחירות בישראל, באמצעות הוספה או העלמה של כמויות גדולות של קולות, אינה מתיישבת עם הדרך שבה המערכת בנויה.
אולי הבחירות שלנו נראות מיושנות, אולי אפילו פרימיטיביות, אבל כשמדובר בטוהר הבחירות, לפעמים דווקא הפרימיטיביות היא היתרון. פחות טכנולוגיה, פחות נקודות שאפשר לפרוץ. ובעיקר יותר טוהר בחירות.