צה"ל נתפס מקדמא דנא כלב ליבה של האחדות והחוסן הלאומיים בחברה המאופיינת במגוון אנושי רחב ובסכסוכים פנימיים. רוב אזרחי ישראל רואים בו כוח מאחד, המגשר על פערים ומגלם מחויבות משותפת לביטחון עם ישראל ולעתידו. בנוסף, צה"ל הפגין גבורה רבה במלחמות, במבצעים ובקרבות הרבים שניהל לאורך השנים – אשר הסתיימו ברובם המוחלט בניצחון.
עוד כתבות בנושא
אין זה מפתיע אפוא, שמבין 14 ראשי הממשלה שכיהנו בישראל מאז הקמתה ב-1948, שלושה היו לפני כן רמטכ"לים או אלופים: יצחק רבין, אהוד ברק ואריאל שרון. לעומת זאת, מבין 14 הנשיאים שכיהנו בארצות הברית באותה תקופה, רק גנרל אחד – דווייט אייזנהאואר – ישב בבית הלבן. הבולטות של מנהיגים צבאיים בפוליטיקה הישראלית מעידה רבות על תפקידו המרכזי של הצבא בעיצוב הממשל והכיוון האסטרטגי של המדינה.
רבין וברק כיהנו שניהם כרמטכ"לים; תפקיד זה העניק להם לא רק ניסיון צבאי, אלא גם תובנות בנוגע למנהיגות ולניהול משברים ברמה הלאומית. גם אריאל שרון היה דמות צבאית רבת-עוצמה ונתפס בציבור הרחב כמועמד אפשרי לתפקיד הרמטכ"ל, אם כי נטען כי נטיותיו האידיאולוגיות הימניות ועברו כמי שהפגין אי-ציות לפקודות מנעו את מינויו. עם זאת, הוא כיהן לימים כשר הביטחון.
הכי מעניין
אריאל שרון והרמטכ"ל אהוד ברק במבצע שלמה, מאי 1991. | צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון
לקראת הבחירות הקרובות בישראל, רמטכ"ל נוסף לשעבר, גדי איזנקוט, מסתמן כמועמד מרכזי לראשות הממשלה. שינוי אפשרי זה בהנהגה מזמין בחינה של המאפיינים המשותפים למנהיגים צבאיים קודמים, אשר עשויים לסייע לנו לגבש ציפיות לגבי אופי הממשל בעתיד.
כל אחד ממנהיגים צבאיים אלה – בניגוד כמעט מוחלט למנהיגים האזרחיים – הפגין חוסר סבלנות בולט כלפי סכסוכים בלתי-פתורים, וקיבל החלטות נועזות ומסוכנות (שמבקריהם כינו "פזיזות") שחרגו מהמקובל ומהמסורת.
רבין, למשל, על אף שהבטיח במהלך מסע הבחירות שלו שלעולם לא יכיר באש"ף, עשה בדיוק זאת חודשים ספורים לאחר מכן, עת חתם על הסכמי אוסלו. ברק, שהתחייב שלא לחלק את ירושלים או לסגת מבקעת הירדן, הסכים לנהל משא ומתן הן על החלוקה והן על נסיגה חלקית לפחות, במסגרת ועידת קמפ דייוויד בשנת 2000. שרון הצהיר כי "דין נצרים כדין תל אביב", אך מאוחר יותר ביצע נסיגה חד-צדדית מרצועת עזה ועקר את כל יישובי גוש קטיף – בניגוד להבטחותיו במהלך מערכת הבחירות.
עוד כתבות בנושא
בעת בחינת האפשרות שגדי איזנקוט יעמוד בראשות הממשלה, ראוי לציין כי הוא הצהיר בפומבי שכל מי שעדיין מאמין בפתרון שתי המדינות לאחר 7 באוקטובר 2023 הוא "הוזה". אף שציין בפומבי את רצונו לשמר אזור ביטחון משמעותי בעזה, בלבנון ובסוריה, דווח כי בשיחות סגורות הוא הביע עמדה שלפיה החזקת שטחים במדינה עוינת אינה מטרה בפני עצמה, אלא כלי מיקוח להשגת תנאים מדיניים טובים יותר.
התנהלותו של אדם בעבר – ובוודאי זו של שלושה מעמיתיו למקצוע – אינה ערובה להתנהלותו העתידית. עם זאת, לאור המאפיינים המשותפים לרבין, לברק ולשרון – וכן לאור הניסיון ההיסטורי – אין סיבה שהבוחרים יופתעו אם איזנקוט, אם יכהן כראש ממשלה, יבחר בדרך שונה בתכלית מזו שהציג במהלך הקמפיין. בהתחשב במורשת הפעולות הנועזות והמסוכנות שאפיינה את קודמיו, ייתכן בהחלט שיחליט לבצע שינויים משמעותיים, ואולי אף באופן חד-צדדי.
אף שכל אחד מהגנרלים הביא עמו לתפקיד המנהיגות את אישיותו ונטיותיו הייחודיות, הגורמים שפורטו לעיל ראויים לתשומת לב מעמיקה מצד הבוחרים לקראת הבחירות ב-27 באוקטובר. הדפוסים ההיסטוריים המאפיינים מנהיגים צבאיים המכהנים בתפקידים ממשלתיים עשויים לשמש אינדיקטורים מכריעים למה שצפוי בעתיד.
עוד כתבות בנושא
