אירוע נדיר מסוגו התקיים במערכת הבחירות הנוכחית, כחמש דקות הליכה מתחנת הרכבת בתל אביב: מאות צעירים, בגילאי 20-30, הגיעו ביום חמישי האחרון למפגש בלתי אמצעי עם נבחרי הציבור שלהם. מפלגת "הדמוקרטים" השיקה את קמפיין הצעירים בכנס ענק, וחברי המפלגה הגיעו לשוחח עם הדור הצעיר ולנסות לשכנע את מי שעוד מתלבט.
אמור לי מי מפגיניך ואומר לך מי אתה: בכניסה לכנס עמדו 3 נשים שמחו נגד מה שהן קראו "מחנות עינויים" לפלסטינים בחסות ישראל. חלק מהצעירים סירבו לקבל פלאיירים, חלקם לקחו אותם בדרכם פנימה לכנס.
הכנס בהחלט היה עשוי בטעם טוב, ממותג בחולצות למשתתפים ואוכל טבעוני כמיטב הקלישאה, לצד בירות ושתייה קלה. בהפנינג פתיחה הוקדש דוכן למתלבטים, דוכן אחר לסטודנטים, פינת קפה ושולחנות בר לשיחות קלילות.
הכי מעניין
בין 600 הנרשמים היו פעילים של המפלגה – חלקם גם התפקדו אליה – אבל לאירוע לא הגיעו רק מצביעיה. אחת ממטרות חברי הרשימה בכנס הצעירים, חוץ מלהבהיר את המצע שלהם לקבוצות קטנות בשולחנות עגולים קטנים כשהם ישובים על כסאות בר, היא גם לשכנע את מי שרואה במפלגה קיצונית, שהאידיאולוגיה שלה דווקא לגיטימית והגיונית.
אבי דבוש, מספר 13 ברשימה, שוחח ארוכות עם חבורת צעירים, החל מההזהרות שלטענתו קיבל נתניהו לפני 7 באוקטובר, דרך החברה החרדית, ועד לפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני. "כמו בכל חברה, אם אתה בא לקהילה, אתה רוצה לייצר עבודה משותפת – בחברה החרדית אני רוצה לעבוד עם גורמים שרוצים להתחבר למדינה, לא עם נטורי קרתא. אם היינו רוצים להביא לשלום, היינו יכולים, אבל לעבוד עם הגורמים המתונים. לדבר יכול מאוד לעזור".

אבי דבוש | צילום: גיל יערי, פלאש 90
מארגני האירוע השתיקו את כולם ונפנו לבמה המרכזית, אליה עלה גיא אדלר לחמם את הפוליטיקאים עם כמה בדיחות טובות שיקלילו עבור הצעירים גם את האירוע הכבד שלשמו הם התכנסו.
הכוכב הגדול, יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן, עלה לבמה בקול מחיאות כפיים סוערות מהקהל הנמרץ והאוהד, להתעמת עם שאלות קטנות מדי, ביחס דומה לגילאי הפוליטיקאים והמשתתפים.
אתגר לא היה שם, וגם לא כותרות גדולות או ניסיון להשיב על שאלות מהותיות. השאלה היחידה שאולי סקרנה במידת מה את היושבים הייתה הסצנה הבאה: אם גולן מקבל תפקיד שר ביטחון בממשלה תחת נתניהו, האם ילך? התשובה כמובן, הייתה, "לעולם לא אשב עם נתניהו, לעולם לא נשב עם נתניהו" – מילים שגררו מחיאות כפיים רמות.

יו"ר הדמוקרטים, יאיר גולן | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
כשנשאל מה הדבר הראשון שיעשו בממשלה, הבטיח, כמעט בקו ישיר: "כל חוקי הנאשם. נתניהו לא יוכל לחזור לעולם לראשות הממשלה", שוב, לקול תרועות, אחרי שהבין את הדרך להלהיב את הקהל. בתשובה לאותה שאלה ענה שישית גם רגולציות נוספות על ערוץ 14: "או שייאלץ להיסגר".
לבסוף, כשנשאל למה שהצעירים יצביעו למפלגת הדמוקרטים, תשובתו הייתה: "קודם כל, זו אף פעם לא המפלגה הגדולה – זה הגוש. מי שלא מבין את זה לא מבין פוליטיקה, זה תמיד הגוש", ולראיה הביא את לבני ב-2009, שעמדה בראש המפלגה הגדולה ולא הצליחה להרכיב ממשלה. "דבר שני, בכל ממשלה, אם רוצים שינוי אמיתי, צריך מפלגה עם עמוד שדרה אידיאולוגי-ערכי. זה אנחנו, הדמוקרטים".
עוד כתבות בנושא
באופן מפתיע, החלק הפחות פופוליסטי היה בעליית שלוש חברי הכנסת המכהנים של המפלגה: נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן. הם פרחו מול קהל צעיר, תוסס, ומצחיק שבא לאתגר אותם מחד ולהריע להם מאידך בכל פעם שהביעו בקיאות בפרטים, תוכנית עבודה ואג'נדה שלא באה לידי ביטוי בשלטון.
הפורמט כדלהלן: נציגים מהקהל משתפים בדל"פים (דעות לא פופולאריות), חברי הכנסת משיבים להן, בהנהנון, מחאה, או תגובה מפורטת. אודיסאה זה סרט גרוע וצבי סוכות חתיך היו רק חימום לאמירות שנויות במחלוקת מהותית.

ח"כ נעמה לזימי באירוע בחירות לצעירים של מפלגת הדמוקרטים | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
אחת המשתתפות נטלה את המיקרופון וטענה נגד הפעילות של ליאור שליין: "בית ספר צריך להיות מקום נקי מפוליטיקה, לא צריך חינוך פוליטי". לזימי חלקה עליה. "הדבר הראשון שאני אעשה, בעזרתכם, ביום הראשון שאני אגיע למשרד החינוך, זה להוציא מהכיתה מורים ומורות, צוותי החינוך והוראה, ולהגיד להם: ימי הפחד והרדיפה תמו".
היא שרטטה את חזונה לכיתה המצויה: "אני רוצה כיתה מעורבת, אני רוצה בה תדברו על דילמות, שתאתגרו, שתנהלו שיחות חשובות על ערכים שהעלימו ממערכת החינוך... לדבר על חיים משותפים, על הומניזם, על שלום, על דמוקרטיה, על כשירות אזרחית".

ח"כ אפרת רייטן | צילום: גיל יערי, פלאש 90
משתתפת אחרת שאלה למה לסגור את ערוץ 14, "שמספק רעש אמיתי וטוב", ושיתפה שהיא לפעמים צופה בו כשהיא רוצה לראות "טראש". רייטן הגיבה לה: "מה רע בחתונה ממבט ראשון? אם את רוצה טראש, תסתכלי על טראש. למה לראות את ינון מגל, אלוהים שיעזור?".
רייטן רמזה לשאיפות המפלגה, כשהקריאה הודעה שהבן שלה כתב לה: "שלושה תיקים לדמוקרטים ונזרוק קדימה את ה... את כל הקואליציה הזו מתחת לגלגלים של האוטובוס. בט"פ, חינוך, משפטים", ואז הוסיפה – "ונוסיף פנים, יאללה".
ואז ענתה רייטן לגופו של עניין. היא ציינה את ועדת התקשורת, לא בלי להזכיר את גלית דיסטל-אטבריאן, יו"ר ועדת תקשורת, שהודיעה על פרישה מהכנסת, ולהיטען בעוד כמה שריקות עידוד מהקהל לפני שממשיכה הלאה. כשדיברה על רפורמת התקשורת של קרעי אמרה: "זה סימן למדינה שירדה מהפסים והיא כבר לא דמוקרטית. לא חשוב לפוליטיקאים אמת – לא-אמת, העיקר שיהיה ערוץ תעמולה לשלטון. לא סתם ביבי הולך ומתראיין רק בו, ומחרים את כל אמצעי התקשורת במדינת ישראל".
עוד כתבות בנושא
"זה לא ערוץ שהוא ערוץ לגיטימי", סיכמה את דעתה על הערוץ הימני. היא סיפרה שהדמוקרטים, וחבר הרשימה תומר אביטל, פועלים כדי להשית על ערוץ 14 כללים שחלים על כל הערוצים ופוטרים אותם מרגולציות בגין ערוץ זעיר, בתוכם גם חסימה של מימון ממשלתי לערוץ.
ח"כ גלעד קריב דיבר על סוגיית הפלסטינים ועל השאיפות שלו בתחום: "יש לנו ממשלה שעוינת את הרעיון שהביטחון הלאומי שלנו נשען על רגל אחת שהיא עוצמתו של צה"ל וכוח ההרתעה שלנו, והרגל השנייה היא חבירה מתמדת להסתדרים מדיניים. זה קרה אחרי מלחמת העצמאות, זה קרה אחרי מלחמת יום כיפור, זה חייב לקרות גם עכשיו, כי הסכמי שלום ותהליכים מדיניים בהגדרה עושים אחרי מלחמה".

יו"ר הועדה ח"כ גלעד קריב. | צילום: אריק מרמור / פלאש 90
"מדינת ישראל יכולה למצוא פרטנרים, בטח באזור, באותו ציר מתון שמחכה למדינת ישראל ולממשלה יותר שפויה שמבינה את חשיבות התהליך המדיני, וגם בקרב הפלסטינים. יש פרטנר בצד הפלסטיני, והממשלה הזו העדיפה עסקים עם חמאס".
גם בנושא דת ומדינה ענה למשתתף שטען שצריך להגדיר את מדינת ישראל רק כמדינה דמוקרטית: "הבעיה היא שבמדינה יהודית יש רק דרך אחת להיות יהודית. זו הבעיה, לא ההגדרה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. המונופול הרבני המושחת, העובדה שמפלגות שייצגו בסופו של דבר ציבור חילוני וציבור ליברלי לשרת את המונופול האותודוקסי, למנוע גירושים ונישואים אזרחיים, למנוע תחבורה ציבורית בשבת – זו הבעיה שלנו".
בשלב האחרון של הערב הלכו הפוליטיקאים והשאירו את הבמה למשחק אינטראקטיבי של הדור הבא. אפשר להניח שבאותו לילה הם ישנו היטב; אם מחיאות הכפיים מנבאות את תוצאות הבחירות, הם יוכלו גם לקיים את מה שהם הבטיחו בנחישות על הבמה.
עוד כתבות בנושא




