בפני מדינת ישראל ניצבים אתגרים כלכליים כבירים. בכדי לשרוד במרחב לאורך זמן ועל מנת להיות מסוגלת למממן צבא גדול ומתקדם המסוגל לנהל מערכות עצימות במספר חזיתות, על המשק הישראלי לצמוח. ובקצב מהיר. ואולם צמיחה כלכלית ארוכת טווח אינה מתרחשת מעצמה. היא מצריכה מדיניות ציבורית הולמת, אחת שמקדמת הגנה על זכויות קניין פרטי, חופש חוזים, יזמות פרטית והסרת חסמי מדינה לסחר. בקצרה, מדיניות שמקדמת ליברליזם כלכלי.
עזיבתו של חברת הכנסת דן אילוז את מפלגת הליכוד יכול להתפרש כאירוע אישי זניח של פוליטיקאי שנכשל בצבירת פופולריות והשפעה. ואולם ניתן להתבונן באירוע זה גם מזווית אחרת - כיצד קרה שחבר כנסת שמבקש למזג השקפה לאומית, ריאליזם מדיני, מסורתיות חברתית וכלכלה חופשית מוצא עצמו נפלט החוצה ממפלגת הליכוד? אם לליברלים מסוגו של אילוז אין מקום במפלגת השלטון, מה ניתן ללמוד מכך על המשנה הכלכלית של המפלגה? איזו מדיניות נצפה שתקודם?
עוד כתבות בנושא
תשובה לכך ניתן למצוא בהתפקדות הולכת וגוברת של עסקנים חרדים לשורות המפלגה - אלפים רבים לפי חלק מההערכות. לאלה ברור שעל מנת למקסם את האינטרסים הבדלניים של המגזר אין די בפעלתנות מתוך המפלגות החרדיות, אלא יש גם צורך בבסיס השפעה איתן במפלגת השלטון עצמה. עובדה זו, בצירוף התלות של הליכוד במפלגות החרדיות בשימור הקואליציה הנוכחית, יכול להסביר את המפנה העגום של המפלגה המשמשת כיום בפועל כקבוצת לחץ למען האינטרס של המגזר החרדי.
הכי מעניין
מפנה זה, שרבים בימין מתרצים ככורח פוליטי, הוא הרה אסון. ההשלכות הכלכליות של ברית ליכוד-חרדים תהיינה חמורות במיוחד.
ראשית ובאופן הברור ביותר - תקציבי העברה. כספים אלה שתומכים בעולם הישיבות מהווים מעמסה ברורה ומיידית על משלם המיסים הישראלי. לכספים אלה שורה של שימושים חלופיים שנמנעים מהציבור.
שנית - תקציבי העברה סמויים. הללו לא כוללים העברה ישירה של כסף אלא שורה של הטבות כלכליות כגון הנחה בארנונה והטבות בשימוש בתחבורה ציבורית. למרות שהן סמויות הן העברות לכל דבר, ועל כל מי שמשלם פחות ארנונה יש מי שמשלם יותר ארנונה. ככה פשוט.
עוד כתבות בנושא
שלישית - הון אנושי. הרכיב האנושי הוא הרכיב החשוב ביותר בצמיחה כלכלית. היכולת של אנשים לאתר בעיות, לחשוב על פתרונות, לקדם חדשנות, לאתגר דרכים מקובלות בייצור ובשיווק וליזום שירותים ומוצרים חדשים - כל אלו ועוד תלויים, בין היתר, באיכות החינוך (הפורמלי והבלתי פורמלי) שלו זוכים צעירים בישראל. גטו פדגוגי חרדי, שבמסגרתו נמנעת מהילד החרדי חשיפה לעולם החול ובפרט למקצועות הליב"ה, מקטינה את הסיכוי להשתלבות מוצלחת במשק.
רביעית - תקבולי מיסים. שירותים ציבוריים עולים כסף. הרבה כסף. כדי לגבות הכנסות מהציבור - על הציבור לייצר. ואולם ההשתלבות של גברים חרדים בשוק העבודה נמוכה ופריון העבודה של המשתלבים נמוך. במילים אחרות, החרדים מייצרים מעט ולכן ניתן לגבות מהם מעט מאוד מיסים. תרומתם לסל המס הישראלי נמוכה מאוד.
הבעיה, חשוב להדגיש, אינה טמונה בחרדיות בכלל, אלא בחרדיות המבקשת להתנתק מחובות אזרחיות בסיסיות ובראשן הגנה על המולדת והסתמכות עצמית כלכלית. במציאות הישראלית המאתגרת, אין מנוס אלא לשלב לימוד תורה, עבודה ושירות צבאי.
נסיגתו של הליברליזם הכלכלי בליכוד והפיכת המפלגה לסיעת-בת של המגזר החרדי היא אפוא אתגר ממשי וסכנה ברורה לציבור הישראלי. טוב יעשו כולם לו ימנעו מלטמון את הראש בחול.
עוד כתבות בנושא
