שמו של עו"ד רואי כחלון, ראש המטה ללוחמה בפשיעה בחברה הערבית במשרד ראש הממשלה, מזוהה בעיקר עם הטענות לעינוי דין ומריחת הליכים מצד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה. השבוע ימלאו 18 חודשים בדיוק מאז הודיעה היועמ"שית, זמן קצר לפני תום דיון בבג"ץ שבו כשלה בשכנוע השופטים כי יש לבטל את מינויו לממלא־מקום נציב שירות המדינה, על פתיחת חקירה משמעתית בטענה שניפח את קורות חייו. כחלון נחקר במבת"ן, היחידה לבירור תלונות נחקרים, ומאז התיק תקוע. בינתיים מונה דורון כהן לתפקיד נציב שירות המדינה. השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין, נציב הביקורת על הפרקליטות, פרסם החלטה חריפה נגד התנהלות היועמ"שית בתיק של כחלון, אבל העננה עדיין מרחפת מעליו.
רואי כחלון | צילום: אריק סולטן
בריאיון ראשון בתפקיד, מאשים עו"ד כחלון את בהרב־מיארה ב"סיכול ממוקד" של מינויו לנציב שירות המדינה, ובחוסר ניהול של המאבק בהשתוללות הפשיעה והרצח במגזר הערבי. העימות בין השניים מרחף מעל הריאיון כולו, אבל בשיחה שאנו מנהלים בלשכה קטנה בפינת הקומה העליונה של משרד ראש הממשלה, כחלון מבקש בעיקר לשכנע אותנו שהפשיעה המשתוללת בחברה הערבית – כמעט 600 נרצחים ערבים מאז כניסתו לתפקיד הפרויקטור בינואר 2024 – מבטאת איום קיומי על מדינת ישראל, לא פחות. גם בעניין הזה הוא מותח ביקורת חריפה על בהרב־מיארה, שלדבריו איננה מקדישה לנושא את המאמץ הראוי ושוללת מרשויות האכיפה כלים חיוניים להתמודדות איתו.
"איום קיומי זה ביטוי שראש הממשלה משתמש בו בהקשר הזה, לא רק אני, ובוודאי שזה איום אסטרטגי על הביטחון הלאומי של מדינת ישראל", מבהיר כחלון. "יש כאלה שעדיין נמצאים בקונספציה שאנחנו באירוע של פשיעה. אני אומר – אנחנו לא נמצאים בקומת הפשיעה, אלא בקומת הביטחון. ובמציאות כזו אתה לא יכול להשתמש באותם כלים שבהם אתה מתמודד מול העבריין הבודד או מול גנב רכב. זה אירוע אחר. אנחנו מדברים על כמות עצומה של אמל"ח".
הכי מעניין
יש הערכה כמה כלי נשק מסתובבים?
"יש הרבה הערכות, בדיונים אנחנו שומעים על מספרים שנעים ממאות אלפים, דרך יותר מחצי מיליון, ועד מונחים של 'בכל בית שני'. אף אחד לא יודע להגיד במדויק כי מדובר בהערכה מודיעינית, אבל כולם יודעים שמדובר בהיקפים עצומים, ויש לזה מדד – המחירים. אם בעבר רימון היה עולה 1,500־2,000 שקלים, היום תמצא אותו ב־400־500 שקלים ברחוב. אותו דבר לגבי ה'תעריף' כמה צריך לשלם כדי שילד יזרוק רימון או יבצע ירי על בית. אנחנו מזהים הברחות של רחפנים חקלאיים שיכולים לשאת עשרות רבות של קילוגרמים, כלי נשק ארוכים, מאגים, לבנות חבלה, רימונים. כל פריט אמל"ח שנמצא על המדף של הטרוריסטים, תמצא אותו גם אצל משפחות הפשע".
ארגוני פשיעה משתמשים במקלעי מאג?
"בוודאי. ראינו גם רימוני רסס, רקטות מטאדור, ברמלה ירו טיל לאו. ברכבים שמתפוצצים לאחרונה אנחנו רואים לבנות חבלה. מטען כלימגור לדעתי עוד לא הופעל, אבל הוא קיים. אם ארגון פשיעה מחזיק כלימגור שיכול למוטט בניין, זה אומר שיש במדינת ישראל מיליציות חמושות שמחזיקות באמל"ח שובר שוויון. ברור לך שהוא לא מחזיק מאג בשביל להגן על הבית שלו. אנחנו מדברים גם על אנשים נורמטיביים שמחזיקים אמל"ח. שומעים על רופא בבית חולים שמחזיק אם־16 מתוך תפיסה שהוא רוצה להגן על המשפחה שלו.
"ככה כל סכסוך הופך לאירוע ירי. גורמים בכירים במשטרת ישראל אומרים לי 'אנחנו כבר לא מוזמנים לאירועי קטטה, אין קטטות יותר'. כל מקרה של סכסוך בין אנשים תמיד מסתיים איכשהו בירי".
מגפה אקספוננציאלית
תופעה נוספת שכחלון מצביע עליה כחלק מהקשר שהוא מותח בין פשיעה לטרור, היא ש"בעולם הרבה פעמים ארגוני פשיעה משוּטים לטרור. כלומר, ארגון טרור מפעיל ארגון פשיעה". כדוגמה לכך הוא מזכיר את ניסיון ההתנקשות של חיזבאללה בשר הביטחון לשעבר משה יעלון באמצעות מטען כלימגור איראני, שהתפוצץ בפארק הירקון בספטמבר 2023.
"מי שהטמין את המטען בסופו של דבר זה ארגון פשיעה שקיבל צ'ק, וזה לא משנה אם הם ידעו מול מי הם פועלים. הפלטפורמה קיימת, ולא צריך לחכות ליום שזה יופעל. יש לנו פה מיליציות שמסתובבות חמושות בתוך מדינת ישראל, ושאפשר להפעיל אותן בלחיצת כפתור. ביום פקודה זה תרחיש ייחוס שגופי הביטחון מתייחסים אליו. האופציה של שומר החומות 2 נמצאת על השולחן, כשארגוני פשיעה יחליטו מחר להתהפך על מדינת ישראל ברמה האידיאולוגית.
"אנחנו מסתובבים בעולם כמו הנגדת ו'", אומרים כחלון ומרכז המטה מלאכי חסדאי, משווים את עצמם לאשת המודיעין מאוגדת עזה שהתריעה שוב ושוב מפני תוכניות הפלישה של חמאס, אך התרעותיה נפלו על אוזניים ערלות. "אנחנו רואים את חבית חומר הנפץ הזאת כבר מתפוצצת, ואנחנו צועקים את הצעקה ועושים את כל הפעולות שאפשר. אבל בסוף צריך שמערכות אכיפת החוק יתעוררו, כרגע חלקן עוד ישנות".
לשיטתך אנחנו צריכים להשתמש בצעדים קצת פחות דמוקרטיים מהכלים הקיימים?
"אנחנו מתמודדים עם מגפה שמתפשטת בקצב אקספוננציאלי. כשאתה מתמודד עם ארגוני פשיעה בשגרה, דרך המלך לטיפול בפשיעה הוא המשפט הפלילי. אבל כשאתה נמצא במצב חירום, וזה המצב שאנחנו נמצאים בו עכשיו, המשפט הפלילי לא מסוגל להתמודד עם היקפי הבעיה. יש הרבה מדינות בעולם שמתקשות לנצח את ארגוני הפשיעה בכלים הדמוקרטיים, ולכן עוברים למשפט המנהלי. המטרה של שב"כ היא לא פענוח, אלא מניעה וסיכול".
מנהיגים בחברה הערבית מזכירים איך אחרי "הפיגוע הפלילי" בתל־אביב בשנת 2003, המערכת נכנסה למאבק נחוש בארגוני הפשיעה היהודיים של אבוטבול, רוזנשטיין ואחרים, ושמה סוף לאירוע גם בלי שב"כ ומעצרים מנהליים. הם טוענים שזה ביטוי לאפליה, כי כשמדובר בנרצחים ערבים אין את אותה נחישות.
"החברה הערבית זועקת שנפעיל כלים ביטחוניים כדי להתמודד עם ארגוני הפשיעה. זה מגיע משם יותר מאשר מהחברה היהודית. הם הוציאו קריאה להגדיר את ארגוני הפשיעה הרצחניים כארגוני טרור. הסוגיה של ארגוני הפשיעה היהודיים לא דומה בכלל למה שקורה היום בשטח. אז היו לך ארבעה־חמישה שחקנים מרכזיים שיכולת להכווין עליהם את כל הכוח. היום בחברה הערבית יש כמעט בכל קרן רחוב כנופיה מקומית שמגדירה את עצמה או מתנהלת כמו ארגון פשע. ובעיקר, המבנה החמולתי של החברה הערבית שובר את התמונה. אצל ארגוני פשיעה יהודיים, כשאתה מגייס עד מדינה לא פוגעים בבן דוד שלו. ההשוואה בכלל לא באותה קטגוריה מבחינת המורכבות, הקושי וההיקפים של האמל"ח".
איזה כלים חסרים לדעתך כיום? נניח מעצרים מנהליים בלי בית משפט?
"מעצר מנהלי זה הצד הקיצוני של הגבלה מנהלית. אבל הגבלה מנהלית יכולה להיות גם על שימוש בנייד, על יציאה מתחום מגורים מסוים; לאסור על בן אדם לצאת מהרחוב שלו, מהעיר או מהארץ, או לדבר עם אנשים מסוימים. במסגרת המשפט המנהלי אני לא עוסק בלהוכיח את העבירה, אלא מגביל אותך על בסיס מידע מודיעיני. זה השינוי המשמעותי".
זירת רצח משולש בשפרעם בחודש ינואר | צילום: פלאש 90
כדי לעשות זאת, מסביר כחלון, "צריך לשנות חקיקה ולהגדיר את ארגוני הפשיעה הרצחניים כארגוני טרור. כרגע הם מוגדרים כעבריינים רגילים ואי אפשר להפעיל עליהם כלים כאלה. אדם שמחזיק מאג ואדם שמחזיק אקדח מבצע את אותה עבירה – אחזקת נשק בלתי חוקי. קודם כול בוא תשנה את ההמשגה, תבדל את אותם 300 איש שמערכת אכיפת החוק יודעת ברמה השמית שהם משתייכים לאותם ארגוני טרור רצחניים, וכלפי הקבוצה הזו נוכל להפעיל כלים מעולמות הטרור".
בשבוע שעבר כתבתי במקור ראשון על המודל של אל־סלוודור, שצמצמה דרמטית את הרציחות בדרכים לא דמוקרטיות ובהן מעצרים המוניים, תנאי כליאה מזעזעים ומשפטים קבוצתיים. היית רוצה לראות משהו כזה בישראל?
"לא, אני חושב שהפתרון של בוקלה (נשיא אל־סלוודור; י"ש) הוא קיצוני, וכמובן לא דמוקרטי. אבל אני חושש שאם לא נטפל בבעיה היום, יכול להיות שבעוד כמה שנים כשנגיע להיקפים יותר גדולים, יתחילו פתאום לשמוע רעיונות מהמגרשים האלה. אני אומר, בואו נביא היום פתרונות כדי שלא נצטרך להגיע לאמצעים פחות דמוקרטיים.
כתבתו של ישי שנרב
"אפשר לגבש כל מיני מודלים ולייצר כלי בקרה אפקטיביים, כדי שלא נגיע לפגיעה בחפים מפשע", אומר כחלון בהקשר של הפעלת אמצעים מנהליים נגד ארגוני הפשיעה. "מידע מודיעיני הרבה פעמים יכול גם להטעות אותך, או להיות כלי בידי ארגוני הפשיעה להשתמש במערכת אכיפת החוק כדי לפגוע בארגון מתחרה. צריך לשכלל את הבקרה על איסוף המודיעין, לייצר גורמי 'איפכא מסתברא' בתוך המערכת ולשים גם גורמים חיצוניים למערכת. לדוגמה, אם המשטרה אוספת את המודיעין, שההחלטה אם להפעיל הגבלה מנהלית תצא לוועדה חיצונית שלא מחויבת אלייה".
הצוות לא מתכנס
כל זה לא קורה, אומר כחלון, בשל התנגדותה של היועצת המשפטית לממשלה. על פי הודעה שהפיץ משרד ראש הממשלה ב־29 במאי 2025, נתניהו כינס אז את ועדת המשנה לקידום המאבק בפשיעה בחברה הערבית, ו"בתמיכת כלל גורמי הביטחון שנכחו בדיון, הנחה את שר המשפטים לכנס בדחיפות דיון עם היועצת המשפטית לממשלה וראש המטה (רואי כחלון; י"ש), לצורך הנחת תשתית משפטית סדורה להגדרת ארגוני הפשיעה הרצחניים כארגוני טרור". לפי פרסום בכאן 11 מאותו יום, במהלך הישיבה הביע נתניהו כעס על היעדרותה של היועצת גלי בהרב־מיארה מהדיון, כאשר מי שייצג אותה סביב השולחן היה המשנה שלה, שרון אפק: "אני ראש הממשלה ונמצא פה, והיא לא מתייצבת. חיי אדם זה לא מספיק חשוב?"
ההתנגדות של היועמ"שית להכרזה על ארגוני טרור יכולה להיות מקצועית ולגיטימית. הרי היא לא התנגדה למהלכים מנהליים כלפי תאגידים עבריינים או חשבוניות פיקטיביות.
"לא אמרתי שזו דעה לא לגיטימית. אני רק אומר שיש פה הכוונת מדיניות של ממשלת ישראל, שרוצה לשנות את הגדרת ארגוני הפשיעה הרצחניים לארגוני טרור, והיועצת מתנגדת וזה לא מתקדם. אבל עוד לפני זה, בואי נקיים בכלל שיח על העניין. לא מתנהל שיח שבמסגרתו היא אומרת 'לדעתי יש בעיות עם ההצעה הזאת, ואפשר לרפא אותן בדרך שמאזנת את הפגיעה באזרח'. היא לא מנהלת איתנו שיח. גם אני מסכים שדרך המלך בטיפול בפשיעה היא הכלי הפלילי. אבל אנחנו לא נמצאים בדרך המלך, אנחנו נמצאים במצב חירום. ראש הממשלה השתכנע בכך, ואז היא אמרה 'לא יקרה', זה ציטוט. מלכתחילה נאלצנו ללכת לחקיקה פרטית ולא להגיש הצעת חוק מטעם הממשלה, כי לא היה שיתוף פעולה מצד הייעוץ המשפטי".
אז שוב היועמ"שית אשמה? לצופה מהצד זה נראה שבכל כישלון של הממשלה, הפתרון הקל הוא להאשים את בהרב־מיארה.
"בוא ננתק את סוגיית הפשיעה מכל שאר הדברים. בעולמות האכיפה, הסמכות כולה נמצאת אצל היועמ"שית. עצמאות מערכת אכיפת החוק היא עיקרון חשוב שמנחה את כל המדינות הדמוקרטיות, ומערכת האכיפה עומדת על רגליה בעניין הזה ובצדק. מי שאמור לטפל באכיפה היא מערכת אכיפת החוק, שהיא גוף עצמאי, לא פוליטי, ואמור להיות מקצועי. בבג"ץ בן־גביר למשל, כשהשר אמר 'אני רוצה להתוות מדיניות בעולם החקירות', בית המשפט אמר לו 'אתה לא יכול להתערב במערכת אכיפת החוק'. אבל אי אפשר מצד אחד לומר שהעיקרון של אי־התערבות הוא קדוש, ומצד שני גורם אחר הוא זה שאחראי".
אבל הגורם האחר, במקרה הזה השר בן־גביר, הגיע עם אג'נדה ברורה והבטחות לעשות סדר, וביקש מהכנסת סמכויות נוספות עוד לפני שנכנס לתפקיד.
"איזה סמכויות? לדעתי הוא לא קיבל כלום. אל תיקח אותי לסוגיית המשאבים, אני מדבר על הפעלת כוח. מי המצביא? מי הרמטכ"ל שמנהל את מערכת אכיפת החוק? יש החלטת ממשלה משנת 2006, שקובעת שיש קבינט פשיעה במדינת ישראל. לא אני קבעתי אותה, זו הייתה ישיבת הממשלה האחרונה של אריק שרון – הנה פרט לאוהבי הטריוויה. בשונה מהקבינט המדיני־ביטחוני, שיכול להגיד לצבא 'לך ימינה, שמאלה, תירה בזה, חסל את זה', בפשיעה אתה לא יכול לעשות כלום. ראש הממשלה לא יכול להגיד 'אני רוצה לחסל מחר את חרירי'; עזוב לחסל, 'אני רוצה לעצור את אבו־לטיף'. יגידו לו 'אדוני, מה אתה מתערב, זה לא בתחום הסמכות שלך'. אז יש קבינט נוסף שנקרא 'צוות־העל', וחברים בו מפכ"ל המשטרה, פרקליט המדינה, מנהל רשות המיסים, מנהל הרשות לניירות ערך, רשות שוק ההון – כל מערכת אכיפת החוק. ומי עומד בראש הקבינט הזה? היועמ"שית. אז תנתק את שאר הדברים שאתה אומר שתמיד מאשימים אותה בהם, סוגיית הפשיעה היא סיפור אחר.
בהרב־מיארה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
"שאלתי כל כמה זמן הרמטכ"ל של הפשיעה עוסק בסוגיית הפשיעה", מספר כחלון, שמתכוון בכינוי הזה ליועצת המשפטית לממשלה. "אמרו לי 'פעם בחצי שנה, פעם בחמישה חודשים'. מה זאת אומרת? איך אפשר לנהל אירוע פעם בחמישה חודשים? אם הייתי מספר לך שהרמטכ"ל עוסק בעזה פעם בחמישה חודשים, היית אומר לי שזה מעבר לרשלנות, זה ניתוק מהמציאות. פה, כשהגעתי אמרו לי שצוות־העל מתכנס פעם בחצי שנה. איך אפשר לנהל פשיעה בהיקפים כאלה? לא מדובר בגניבות רכב – אנחנו נמצאים במלחמה! רכבים מתפוצצים באוויר! אז במלחמה אתה מכנס את הצוות פעם בכמה חודשים?"
ההתנגשות בין השניים החלה הרבה לפני ששמו של כחלון הוזכר בהקשר של נציב שירות המדינה. זמן קצר לאחר שכחלון נכנס לתפקידו בתחום הפשיעה בחברה הערבית, בחודש מרץ 2024, כינס נתניהו את אותה ועדת שרים למלחמה בפשיעה, דיבר על "כינוס צוות־העל מדי שבוע למאבק רצוף בטרור, גם תוך כדי המלחמה", וביקש "מראש המטה רואי כחלון להצטרף לצוות הזה". הבקשה הזו עוררה את התנגדותה העזה של בהרב־מיארה.
"ביקשתי מראש הממשלה שני דברים", מעיד כחלון. "תנחה את 'צוות העל' להתכנס פעם בשבוע כדי שיוכלו לנהל את זה בעצימות גבוהה, ותורה להם להכניס אותי, הפרויקטור שלך, כדי שאוכל להביא לשולחן את דברה של ממשלת ישראל. היועצת מסרבת להכניס אותי לצוות, כי היא טוענת שאני היום תחת ראש הממשלה. שבוע לפני זה הייתי 17 שנה במערכת אכיפת החוק. אמרתי 'לא הבנתי, לפני דקה וחצי הייתי איתכם בפרקליטות'. אמרו לי 'עכשיו אתה עובד עם משרד ראש הממשלה, אתה לא יכול להגיע לצוות־העל'. שאלתי 'אז למה אגף תקציבים כן יכול להיכנס?' דממה, אין תשובה".
עוד כתבות בנושא
מול מי מתנהל הדיאלוג הזה?
"מול לשכת היועצת המשפטית לממשלה. ההנחיה הספציפית הזו עברה בסוג של תכתובת, כי ראש הממשלה נתן את ההנחיות האלה בדיון, ובתום הדיון היועמ"שית ביקשה למחוק את ההנחיות של ראש הממשלה מהפרוטוקול. נשמע לך הגיוני?"
זה מתועד?
"אני לא יכול להראות לך את התיעוד כי המסמך מוגדר סודי. אבל המל"ל קיבל בקשה למחוק את הנחיית ראש הממשלה להכניס אותי לצוות. אמרו שזה לא מקובל והיועצת מתנגדת.
"אמרתי שאני מוכן למחול על כבודי. לא רוצים אותי סביב השולחן? לא טוב, בעיה, אבל עזוב. אבל מה קורה עם ההנחיה השנייה, לכנס את הצוות פעם בשבוע? למרות שהיועמ"שית לא הסתייגה, היא לא מכנסת. אז במקום פעם בחצי שנה, זה עלה לפעם בשלושה חודשים. מי מנהל את האירוע?! מה קורה כשיש מחלוקת של הפרקליטות מול רשות המיסים או המשטרה ורשות שוק ההון? מה קורה כשגוף מסוים לא מוכן לעשות אכיפה בטענה שאין לו מספיק משאבים? המשרד לביטחון לאומי אחראי על המשטרה ושב"ס, אבל בשביל אכיפה כלכלית צריך את רשות המיסים והיא בכלל תחת משרד האוצר. ומה קורה עם הפרקליטות? יש פה אירוע כלל־משרדי. מערכות האכיפה מפוזרות, והגורם היחיד שעומד בראשן זה היועץ המשפטי. אני לא מדבר על התפקיד הייעוצי שלה, אלא על התפקיד האכיפתי שלה. אני כל הזמן פונה אליה, כי מבחינתי היא הרמטכ"ל של האירוע. מה זה יעזור אם אפנה למפכ"ל? הוא יגיד 'אני רוצה כלים מנהליים, אבל היועצת מתנגדת'. אם אלך למנהל רשות המיסים הוא יגיד 'אני בעד כלים מנהליים, היועצת מתנגדת'. אז בעצם מי אמור לקבל החלטות על הדבר הזה?"
סדר עדיפויות אחר
בנקודה הזו כחלון דופק על השולחן ומתרעם על החשד בו כמי שבא לפגוע במערכת המשפטית. "אני דרג מקצועי, לא דרג נבחר, לא דרג פוליטי וגם לא מינוי פוליטי. אני מינוי מקצועי שנבחר במכרז, ואני מזכיר שוב שבאתי אחרי 17 שנה בפרקליטות. לא נחַתי עכשיו מהחלל או 'נשלחתי על ידי ביבי', ממש לא. אני באתי מתוך מערכת אכיפת החוק", אומר כחלון ומחווה באצבעו על תעודת הצטיינות ממוסגרת בכניסה ללשכה. "באתי כמצטיין מהפרקליטות. אף אחד לא יכול להגיד שאני מגיע בשביל לפגוע במערכת. להפך, אני יודע להגיד איפה המערכת שוגה. ובסוגיה הזו אני אומר, מה קורה פה? האירוע לא מנוהל בכלל!"
כל ראשי הארגונים תומכים בהצעות שלך להשתמש בכלים מנהליים נגד ארגוני פשיעה מסוימים?
"רשות המיסים בעד. המשטרה בעד מאחורי הקלעים, אבל לא מוציאים מסמך רשמי כי היועצת מתנגדת. יש לא מעט גופים שמבינים שבלי הפעלת כלים מהסוג הזה, לא נצליח להתמודד כראוי עם הפשיעה החמורה".
מה האינטרס? גלי בהרב־מיארה לא רוצה להפחית את הרצח במגזר הערבי?
"אני לא חושב שהיא לא רוצה, אבל נראה שבסדרי העדיפויות שלה היא לא משקיעה בזה משאבים וזמן. אם אתה משקיע במשהו פעם בחצי שנה, זה אומר שהוא חשוב לך ברמה מסוימת. בנושאים אחרים שהייעוץ המשפטי עוסק בהם, תמצא להערכתי עיסוק אינטנסיבי פי מאה מאשר בפשיעה במגזר הערבי. יש נושאים שאתה יכול לראות עיסוק של הייעוץ המשפטי ברמה יומיומית, בפשיעה אתה לא רואה אפילו חצי מזה. למה? אני לא בוחן כליות ולב".
אקשה עליך מכיוון אחר. בממשלה הקודמת הייתה תוכנית "מסלול בטוח" שהוביל יואב סגלוביץ', שהיה סגן שר במשרד לביטחון הפנים. הוא ישב כל שבוע עם כל זרועות האכיפה והביא תוצאות, אפילו שזו הייתה אותה יועצת משפטית לממשלה.
"איזה תוצאות? בניכוי אלה שנורו על ידי שוטרים אתה רואה שבשנת 2021 היו במגזר הערבי 117 נרצחים, וב־2022, כשסגלוביץ' פעל, זה ירד בשישה אנשים ל־111".
אפילו אם הוא עצר את מגמת העלייה, זו חריגה לטובה.
"אני לא מחלק ציונים לאף ממשלה, אני עובד מדינה. אני לא אומר שהעבודה לא הייתה טובה, אני טוען שמי שאמור לכנס את כולם סביב השולחן זה ראש מערכת אכיפת החוק ולא סגן שר, בדיוק בגלל עקרון העצמאות. הוא לא נכנס לוואקום ממשלתי, אלא לוואקום אכיפתי. במקרה הזה הייתה לו מומחיות כי הוא הגיע מתוך מערכת אכיפת החוק, אבל מי שאמור לשבת בראש הדבר הזה זה היועמ"ש. רציתי להקים שולחן שסביבו אוכל גם להפעיל את הכוח, כי ראיתי שהיועצת לא מכנסת (את צוות־העל), ואמרתי 'טוב, אנסה לעשות בעצמי'. קיבלתי מכתב מהיועצת שאומרת 'אתה לא עושה את זה, זה תחום האחריות שלי, אתה לא יכול לעסוק בהפעלת מערכת אכיפת החוק'. למה סגלוביץ' יכול ואני לא? תשאל את עצמך".
"צריך לשנות חקיקה ולהגדיר את ארגוני הפשיעה הרצחניים כארגוני טרור" | צילום: אריק סולטן
אתם מדברים, אתה והיועמ"שית?
"לא, אולי שלום־שלום במסדרון, לא מעבר. ניסיתי להיפגש כדי לדבר על הפשיעה בחברה הערבית, והיועצת הפנתה אותי לדבר עם גורמים אחרים. עם שאר ראשי מערכת אכיפת החוק נפגשתי עשרות רבות של פעמים – מהמפכ"ל, דרך מנהל רשות המיסים וגורמים אחרים. עם היועצת לא זכיתי לצערי לשבת ישיבה מקצועית על סוגיית הפשיעה בחברה הערבית. וניסיתי, גם הרבה לפני התיק האישי שלי. אפילו בהתחלה, אתה לא עושה ישיבת התנעה?"
תיק פתוח
כחלון (46) הוא בוגר תיכון צייטלין בתל־אביב, הוא שירת כקצין בנח"ל, והשלים תואר ראשון במשפטים מהקריה האקדמית אונו, ותואר שני מאוניברסיטת בר־אילן. במשך עשור וחצי שימש במגוון תפקידים בפרקליטות ונחשב בן טיפוחיו של עו"ד דן אלדד, לשעבר מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות. השאלה אם התפקידים שמילא כחלון מזכים אותו בתואר "בכיר" וכמה עובדים ניהל, היא כאמור נושא שנדון ארוכות בבג"ץ. הוא עסק בעיקר בתיקי ביטחון, פשיעה כלכלית ושחיתות שלטונית. בתחילת 2024 עבר למשרד ראש הממשלה כפרויקטור לנושא המאבק בפשיעה המשתוללת במגזר הערבי.
כשנה לאחר שהחל לעבוד במשרד ראש הממשלה, בתחילת 2025, מונה עו"ד כחלון לממלא־מקום נציב שירות המדינה במקומו של דניאל הרשקוביץ שסיים את תפקידו. היועצת המשפטית לממשלה התנגדה למינוי בטענה ל"פערים ניכרים ומהותיים בין האופן שבו הוצגו ניסיונו המקצועי ונתוניו האישיים לבין המציאות כהוויתה". במוקד ניצבו טענות שלפיהן כחלון ניפח את תפקידו כמנהל מכירות במכון כושר אחרי הצבא, כדי להתאים אותן לדרישות הסף של ניהול מיליוני שקלים ועשרות עובדים. כחלון מציג לנו מסמך רשמי של נציבות שירות המדינה המאשר שניהל כ-50 עובדים בפרקליטות עוד בשנת 2020. השופטים הציבו סימני שאלה אך לא קיבלו את עמדתה, ולבסוף הוסכם על פשרה שלפיה כחלון ישמש בתפקיד זמני לשלושה חודשים בלבד.
באותו דיון הכריזו אנשי הייעוץ המשפטי לממשלה על פתיחה בחקירה משמעתית נגד כחלון. הוא נחקר במבת"ן, ובהוראת הייעוץ המשפטי נחסמה גישתו למייל במשרדי נציבות שירות המדינה, וכן נמנעה השתתפותו בוועדה למינויים בכירים שהוא היה חבר בה. למרבה האירוניה, בהרב־מיארה עצמה נחשפה סביב מינויה לתפקידה הנוכחי כמי שניפחה את קורות חייה, והציגה ברשימת ממליציה את השופטת העליונה ענת ברון, אף שזו הכחישה את קיומה של היכרות מקצועית בין השתיים והבהירה מראש לבהרב־מיארה שלא תוכל להמליץ עליה ברמה המקצועית.
מכל מקום, התיק של כחלון עודנו ממתין פתוח על שולחנה של היועמ"שית בשל קשיים במציאת פרקליט מלווה. פניות חוזרות ונשנות של כחלון לקבלת הכרעה בתיק לא זכו אפילו להודעת "התקבל". גם השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין, העומד בראש נציבות הביקורת על מייצגי המדינה בערכאות, לא הצליח לזכות בתשובה עניינית מלשכת היועמ"שית. כאשר פינקלשטיין פנה ישירות למבת"ן נמסר לו שאין באפשרותם לענות בשל הנחיה מהיועמ"שית. רק בחודש מרץ האחרון הושג המענה, ופינקלשטיין פרסם החלטה שבה מתח ביקורת על התארכות ההליך וקרא ליועמ"שית "לערוך הפקת לקחים ממקרה זה כדי להבטיח שבעתיד פניות אזרחים ללשכתה ייענו בהתאם לדין". מאז עברו שלושה חודשים, דורון כהן מונה לנציב שירות המדינה במינוי קבע, אבל כחלון עדיין ממתין להכרעה.
"הבדיקה המשמעתית נפתחה בינואר 2025, אנחנו שנה ושבעה חודשים אחרי. כנראה לוקח הרבה מאוד זמן לבדוק חצי שורה בקורות חיים", אומר כחלון בנימה סרקסטית. "כל אחד מבין שנעשה לי סיכול ממוקד לתפקיד נציב שירות המדינה. למה? אני לא יודע. אתה יכול לעשות על זה תחקיר נפרד. אני יודע שאני מביא לשולחן מקצועיות ונחישות, ובסוף אני עובד בשביל מדינת ישראל ומשרת את ערכיה של מדינת ישראל. אני מקווה שכל אחד יידע לשים את הדברים הלא רלוונטיים בצד, להיות ענייניים ולהתרכז בטובת העניין ובטובת המדינה, ולטפל באיום".
עניינית, היה ניפוח קורות חיים או לא היה?
"בוודאי שלא היה, לא היה פסיק".
בעיתון הארץ ציטטו את הבעלים של חדר הכושר שתיאר אותך כמנהל מכירות שהיה אחראי על שלושה־ארבעה עובדים, ודיבר על מחזור כספי שנע סביב 100־150 אלף שקל בחודש בלבד.
"הגיעו אנשים ומסרו עדות, ומהם עולה שכל מידע שמסרתי היה אמת לאמיתה בצורה חד־משמעית. למה גורם כזה או אחר דיבר בכתבה? אין לי מושג מה הוא אמר ואם הוא אמר בכלל, ושנית, לפעמים יש לאנשים שיקולים אחרים, בסדר? למה בן־אדם אומר שהוא הרוויח X ולא Y? אפשר לחשוב לבד, אני משתדל לא להגיד לשון הרע. אז היה שם איזשהו ציטוט, כן ניהלתי לא ניהלתי, אבל אם היה משהו – הבדיקה לא הייתה נשארת שנה וחצי. אם הם היו מוצאים ששיקרתי, סביר שהם היו מתקדמים. הדברים נבדקו מכל הכיוונים ולא נמצאה מילה אחת שאמרתי שהיא לא מדויקת".
איך העובדה שהתיק עדיין פתוח משפיעה על החיים שלך?
"זה לא נעים. אני עובד שזכה בהצטיינויות רבות. בפרקליטות המדינה זכיתי שלוש פעמים בעובד מצטיין של המחלקה הכלכלית, פעמיים עובד מצטיין של כל משרד המשפטים, ופעם אחת עובד מצטיין של כל שירות המדינה. בשנת 2020 נבחרתי לאחד מ־40 הצעירים המשפיעים בישראל. נראה לך הגיוני שאתה חוצה את הקווים מגוף אחד לגוף אחר, ופתאום בדיקות וחקירות, וכל זה קורה במקרה ברגע שראש הממשלה מינה אותי להיות ממלא מקום נציב שירות המדינה?"
מטעמם של היועצת המשפטית לממשלה ופרקליטות המדינה נמסר בתגובה:
"ההתמודדות עם הפשיעה בחברה הערבית היא סוגיה מערכתית רבת נדבכים. לכן בהחלטות הממשלה שהתקבלו בנושא נקבע מענה ממשלתי משולב שכולל גם פעולות מניעה וטיפול בגורמי עומק חברתיים וכלכליים, כאשר האכיפה היא רק נדבך אחד.
הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה הגדירו את המאבק בפשיעה החמורה בכלל ובמגזר הערבי בפרט כנושא הנמצא בעדיפות ראשונה במעלה. במסגרת זו קודמו מספר תיקוני חקיקה חשובים. כך למשל, רק לאחרונה פורסמה הצעת חוק לתיקון חוק המאבק בארגוני פשיעה. מספר תיקוני חקיקה שהוכנו וגובשו, אשר ייתנו כלים חשובים לרשויות אכיפת החוק, לא קודמו בשל החלטות הדרג המיניסטריאלי והמחוקק.
הייעוץ המשפטי לממשלה עמד בתוכנית החקיקה שנקבעה בתוכנית החומש הממשלתית במלואה; גם בתחום האכיפה הושגו יעדים רבים הודות לפעילות ענפה של פרקליטות המדינה יחד עם גורמי האכיפה.
כלל גורמי האכיפה פועלים בשילוב זרועות בהתמודדות עם הפשיעה החמורה ויש להצטער על הניסיון החוזר ונשנה לגלגל את האחריות לפתחו של גורם מסוים.
יש להוסיף ולמקד את המאמצים בהקצאת משאבים מתאימים למאבק בפשיעה, בהתמודדות כוללת עם הנושא, לרבות במישורים האזרחיים והחברתיים,
ובהמשך פיתוח הכלים שיסייעו לכלל הרשויות".
עוד כתבות בנושא
